אשרנו...

אמנם, מצד אחד אנו באחד מימיה הקשים של היהדות הנאמנה. אנו עדים להתחדשות גזרות כל שונאי ישראל, החל מהיוונים וכלה בקומוניזם. כולם רצו לעשות דבר אחד: אם אין גדיים אין תיישים. ואין ספק, כאשר המכה מגיעה מאח, היא הרבה יותר כואבת.

אבל מצד שני, אני מקנא בהורי התלמידות מעמנואל. אני מקנא בילדיהם, אני מקנא בעולם הבא שלהם ואני מקנא בעולם הזה. הם זוכים למשהו שאף אחד בדור שלנו לא זוכה, הם זוכים למסור את נפשם וחירותם על חינוך ילדיהם. הם יוצאים לסיביר הם הולכים למאסר כי הם עושים רצון הבורא.

כאבא, אני חושב שאין מסר חינוכי טוב יותר לילדיי, מאשר לשבת בכלא על חינוכם. ומחלקכם יהא חלקי!

אשרי העם שככה לו !!!