נושרים או נושבים.

 איני יודע מהי המילה "נושר", אני מכיר נער מתמודד. כשאתה קובע שאנו לא מקבלים אותם אולי אתה טועה? אולי הבעיה בו שאינו מוכן לקבל "אמצע", הוא חיב להיות "טופ שבטופ". הוא לא ילך לישיבה פחות מ.. הוא לא מסוגל להיות בחור שעובד "ה"י". ואם הוא עובד הוא חיב לנתק עצמו מהשיכות. אולי הוא כופה עלינו בזה את התנתקותו? הרי ברור שלא נקבל מחלל שבת כפי-שהוא ונתפלל שישוב בתשובה.. אני טועה?

_________________

"כל מי שאי פעם בנה גן עדן חדש, שאב את הכוחות לכך מהגיהנום הפרטי שלו"

כשל"ע יש עוור במשפחה, נכון שהוא מזיק לשאר בני הבית אם זה עם כלב הנחייה שלו ואם זה עם אי הסדר שהוא חי, בודאי שלא ניתן לו להרוס את כל הבית אבל נשלח אותו לבית חינוך עיוורים מקום שבו הוא יהיה ובו הוא ילמד איך להיות, עולם הנוער המתמודד (וכוונתי על אלו שיצאו כבר לגמרי) חייב את 'המקום' שלו, נכון שבבית הוא הורס ומחבל את שאר המשפחה אך מן החובה הענקית להקים בכל יום מסגרת חדשה שתהיה המקום שלהם, ומנסיוני בתחום כמעט ולא קיימים מסגרות לנוער (באופן יחסי לכמות הנושרים), ותאמין לי שאני מכיר את כל המסגרות שאתה מכיר.

 מסופקני אם חסרים מקומות! תמיד יש עוד אופציות פתוחות. מבחינה טכנית תמיד ישארו מסגרות שיחסרו ולא שיך לתקן. הבעיה, שיש כאלו שנשרו מהמסגרות ולא רוצים להשקיע בעצמם "בשלב הספיציפי", לא ייתכן שנקים מסגרת שהוא רק ישן שם, יעשן מה שירצה.. יעשה מה שירצה.. העיקר שאנחנו "דואגים" לו. אנחנו לא יכולים להיות פרייארים להרע... אנחנו כן צריכים לעקוב אחריהם, לשמור על קשר ולחכות לרגע שנוכל לעזור להם והם יוכלו לקבל את העזרה. אני כן מסכים שחסר פעילויות לנער שלא מסוגל או לא רוצה ללמוד ושחסרים פעילים שישקיעו בבניית אמון ושמירה על קשר.

_________________

"כל מי שאי פעם בנה גן עדן חדש, שאב את הכוחות לכך מהגיהנום הפרטי שלו"

תגובתי מפורום אגודה אחת
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2552043&whichpage=1&forum_id=18119:

מאגרים כתב: מן החובה על כולנו לעכל ולהפנים, שמשהו חדש נולד בתוכנו, ואף שהוא יצירה חדשה הוא בכ"ז חלק בלתי נפרד מעמנו, וכמו שלכל חברה יש גוונים ורמות  הנחלקים לסגנונות ולכישורים שונים, כך בחברה החרדית קיימים גוונים שונים כל אחד ברמתו ובסגנונו, האחד יותר חלש והשני יותר חזק, אך המאחד בין כולם הוא אותם י"ג עיקרי האמונה, החזק יתמיד בהם והחלש יתחזק בהם, ומן ההכרח בקיום מוסדות לחלשים, וכמו שקיימים מוסדות לעוורים ולמוגבלים ולחינוך מיוחד, וכמו שקיימים מוסדות לדוברי צרפתית ואנגלית, כך מן החובה שיהיו מוסדות לאותם בני נוער המתמודדים בין יצרם ליוצרם, לאותם בני נוער שהם חלק בלתי נפרד מעמנו, ושעם השקעה מאתנו מסוגלים הם לעלות שוב על הרכבת המובילה אל כותל המזרח.

שמחתי על פתיחת הפורום תודה ליוזמים וברכה בהמשך הדרך

וכעת לענין
הסיפור הגדול הוא מניעת נשירה

בגדול אנחנו שולחים את ילדינו למסגרות שאינם מתאימים להם באמת

כיון שברוב המסגרות אין את התנאים בסיסיים הבאים

1. הקניית הרגלי למידה
2.הצבת יעדים
3.האצלת סמכויות
4.ידע מספיק בדרכי הוראה
5.פדגוגיה ודידקטיקה

כל המורים במערכת שלנו כאשר הם נכנסים לתפקידם אינם יודעים שום כלום ממה שכתבתי כאן לעייל וגם בהמשך הדרך עם הזמן הם יודעים רק חלק מתוך הנסיון וחלק מלמידה חלקית כאשר מורה לא היה צריך לדרוך על מפתן בית הספר לפני שיש לו תעודת הוראה ולאחר למידה אינטנסיבית של החומר

רק לאחר שיהיו התנאים הנ"ל כלומר חיוב של כל מורה בתעודה ע"י מכללה רצינית  (כמו מכללת ליפשיץ וכדו')
נוכל לעבור לשלב השני והוא צוות חינוכי מקצועי שמטפל בכל תלמיד ותלמיד ובצוות ישנם מנהל חינוכי, המלמד, פסיכולוג, ומומחה בהבחנת ילדים. 

השלב השלישי הוא הקמת מסגרות לאותם שהובחנו שהמערכת הרגילה אינה מומלצת עבורם מי למקום המלמד מלאכה ומי למקום המלמד מקצוע וכו'  

ברגע שהמערכת תהיה בניוה בצורה הזו כמות הנשירה תהיה קטנה בהרבה
 אך הבעיה היא שבמקום להקים קול זעקה הדורש טיפול שורש בכל המערכת
 הדבר היחיד שאותו אנו עושים זה הקמתם של עוד ועוד בתי חולים הקרואים בפי העם ישיבות לנושרים.

דשא, קח בחשבון שבעוד שלא ניתן להקים את המסגרות שהזכרת ללא פולמוס רבני ועסקני. הרי שהדור הבא, אלה שיצאו מהישיבות לנושרים יקימו מסגרות כאלה על בסיס עצמאי. וזה כבר מתחיל לקרום עור וגידים...

איש יקר,
א. אני רוצה לעדכן אותך על קיומן של מסגרות לילדים בעלי קשיי למידה, הן לסיוע חיצוני, הן תלמודי תורה שמעניקים מקצוע לתלמידיהם.
ב. ילדי החרדים יוצאים עם יכולת למידה גבוה מאשר באוכלוסיה הכללית, מחקרים מוכיחים זאת.

ג. אני מסכים שחסר הכשרה למחנכים, יש ניסיון לקדם הכשרה כזו שמליח בחלקו.

ד. ישנן ישיבות שתלמידיהם יוצאים עם הרבה סמכות, בוגרים מאוד. ישנן ישיבות חלשות יותר מטבע הדברים. לקדם ולתקן תמיד חשוב, אבל זהו טבע שאין לו יכולת להשתנות לחלוטין.

בנאות דשא.

הצורך העכשווי בשילוב פסיכולוגיה ( וכל מה שציינת: הקניית הרגלי למידה, הצבת יעדים, האצלת סמכויות, ידע מספיק בדרכי הוראה,פדגוגיה ודידקטיקה) במערכת החינוך החרדי הוא סימן ישיר לעידן של עקמימיות אדירה בחינוך, פעם לא היו צריכים להתמודד עם שלל הבעיות הפסיכולוגיות-חינוכיות, הילד קיבל ביטחון עצמי מזה שאמא שלו היתה מספרת לשכנות על 'הגדול הדור הבא' שיש לה בבית, ההשראה הרוחנית התמידית והעידוד התמים והאמיתי הם הם שגרמו לילד להבנות בריא בלא שלל בעיות.

היום כשהעולם הפך לכספומט של בעיות פסיכותיות, היום שאין להורים את התמידות הרוחנית התמידית ואת העידוד האמיתי והתמים, היום צריכים את כל הפתרונות הפסיכולוגיים, למה שלא נפנה לדרך אבותינו, למה שלא נחזור לאותו בית צר בבתי נייטין של פעם, שם הילד גדל עם ביטחון עצמי רוחני חזק, שם הילד גדל נטול בעיות פסיכולוגיים, שם הוא באמת גדל.

כבד עלי הנושא הזה

למה יקירי??

משום מה מדברים כאן על מערכות החינוך כגורם העיקרי לתופעת ה"נושרים", אני לא חולקת שיש להם חלק בזה ויש מה לשפר, אבל מהסתכלות לאחור, כשעוברים את התקופה הקשה (ויש אומרים, קריטית) של ההתבגרות, הבנות שמעדו ועלו בחזרה על הדרך הן אלה שהיה להן בית מקבל.  אני חושבת שבסופו של דבר, הבית משפיע יותר.