בית פורומים חושבים חינוך

פתרונות בחינוך ותקשורת בין אנשים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/3/2017 14:11 לינק ישיר 
פתרונות בחינוך ותקשורת בין אנשים

שלום חברים
פתחתי בלוג חדש
עם זוית מעניינת 
כנסו ותהנו
מנחם




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/3/2023 16:18 לינק ישיר 

פתיחת התפריט הראשי
 ויקיפדיה

חיפוש בוויקיפדיה
 Banner logo
Africa Environment WikiFocus
Join the Africa Environment WikiFocus to add content about climate and the environmental impact on Africa.
Banner logo
[ עִזרו לנו לתרגם! ]
תאוריית הצרכים
תאוריה בפסיכולוגיה
ערך שיחה
שפה
מעקב
היסטוריה
עריכה
 עוד
תאוריית הצרכים היא תאוריה של הפסיכולוג אברהם מאסלו, העוסקת במניעים של אדם בחייו. לתאוריה זו השלכות על תחומים רבים, ביניהם ניצול מוטיבציית עבודה. עם זאת, רבים שוללים את התאוריה מכיוונים שונים, והיא לא הוכחה באופן חותך על ידי מחקר מתאים. מחקר מקיף שכלל כ-60 אלף משתתפים מ-123 מדינות הראה כי אכן קיימים צרכים אנושיים אוניברסליים, אך אין ביניהם היררכיה והם פועלים במקביל.[1] תאוריה זו היא אחת מארבע תאוריות המתארות את הגורמים למוטיבציה בקרב בני אדם: תאוריית הצרכים של מקללנד, תאוריית x ותאוריית y של מקגרגור, ותאוריית שני הגורמים של הרצברג.


פרשנות של תאוריית הצרכים של מאסלו, מיוצגת כפירמידה עם הצרכים הבסיסיים בתחתית
התאוריה שוכללה על ידי הפסיכולוג האמריקאי קלייטון אלדרפר (אנ'), שפיתח את תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה.

תוכן עניינים
יסודות התאוריה
עריכה

תאוריית הצרכים מניחה כי קיימים צרכים אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם, המניעים אותם. צרכים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, בהתאם לסיטואציה התרבותית המסוימת.

הרעיון בתאוריה אומר שקיימת היררכיה של צרכים, אשר מאורגנים על-פי סדר חשיבות. התאוריה מניחה כי רמה מסוימת של צורך עשויה לבוא לידי מימוש, ואז לא תפעל עוד כגורם המניע את האדם. עם זאת, כאשר רמה מסוימת של צורך מסופקת, האדם פונה להגשמת הרמה הגבוהה הבאה במעלה.

חמשת השלבים בתאוריה נובעים משני סוגי מניעים בסיסיים: מניעי החסך ומניעי הגדילה.

מניעי החסך פועלים כדי למלא חסך מסוים בדברים שהם חיוניים לקיומו הפיסי והפסיכולוגי של האדם, כגון מזון, ביטחון ואהבה. מניעים אלה פועלים להפחתת מתח בלתי נעים הקיים באדם בעקבות צורכי החסך, ופועלים להחזרתו למצב של רגיעה, הומיאוסטאזיס.

כאשר האדם חופשי מלספק את צורכי החסך, מופיעים מניעי הגדילה, אשר אינם חיוניים לעצם קיומו של האדם, אבל מספקים לו את התוכן שבשבילו כדאי לחיות. דוגמאות לכך הן הצורך באומנות, ביופי, יצירתיות, והענקת אהבה. מניעים אלו אינם פועלים להפיג מתח, אלא יוצרים מצב של מתח נעים. מניעים אלה פועלים על עקרון ההטרוסטאזיס - אדם שסיפק את רעבונו לא ירצה להמשיך לאכול, אבל אדם שנוסע לארץ רחוקה לראות תרבות שונה משלו ונהנה מכך, ירצה לנסוע לעוד ועוד ארצות.

הרעיון הבסיסי של התאוריה, כפי שניסח אותה מאסלו, קובע כי לא ניתן לעבור לרמה עליונה יותר של צורך, בלי סיפוק צרכים ברמה תחתונה יותר. עם זאת, מבקרי התאוריה טוענים כי קביעה זו איננה מדויקת, וקיימים מקרים יוצאי דופן בהם מספיק סיפוק מרבי (אך לא מלא) של צרכים מרמה מסוימת על מנת לעבור רמה. למשל, אדם שאין לו ביטחון בקיומו היום יומי, לא יחשוב על הקמת מפעלים לעזרה לזולת.

כך, נוצרת פירמידת הצרכים (מדרג) - סידור צרכים החל מהבסיס הרחב, עד לצרכים העליונים בפיסגת צורת הקיום האנושי. כאשר בתחתית הפירמידה קיימים צורכי החסך, ובראשה צורכי הגדילה.

תאוריה זו אינה מתארת את הכלים השונים להגשמת כל רמה וייתכן כי כלי מסוים ישרת עבור שני בני אדם שונים ברמת הצרכים שלהם מטרות שונות. המדרג מתחיל בצורך הבסיסי ביותר של האדם, הצורך לקיום פיזי הוא המזון, ומסתיים בקודקוד הפירמידה, שהוא הצורך במימוש עצמי. מאסלו טען כי ”העלייה לדרג העליון של הפירמידה כמעט ולא ניתנת להשגה, ואכן המציאות מראה שמעט מאוד אנשים יכולים להגיד על עצמם כי הם הגיעו למימוש עצמי בחייהם. אפשרות זו קיימת אך הסיכוי להגיע אליה הוא קטן”.

שלבי התאוריה של מאסלו
עריכה

תאוריית הצרכים של מאסלו מוצגת לעיתים קרובות כ"פרמידה של צרכים" כאשר הצרכים הבסיסיים והחשובים ביותר נמצאים בתחתית הפרמידה, והצרכים שקשורים בצורך למימוש עצמי ולהתעלות נמצאים בראש הפירמידה. במילים אחרות האדם חייב לקיים את הצרכים שבתחתית של הפרמידה כדי שהוא יקבל מוטיבציה להגשים את הצרכים שברמות הגבהות יותר.[2] אף על פי שהרעיון שמאחורי התאוריה הוא רעיון של מאסלו הפרמידה עצמה לא מופיעה בשום מקום בעבודתו המקורית של מאסלו.[3]

רמה ראשונה - צרכים פיזיולוגיים
עריכה
הצרכים הביולוגיים של האורגניזם, המאפשרים את קיומו (הומאוסטזיס), תופסים את החשיבות העליונה. אלה מורכבים בעיקר מ:

הצורך לנשום
הצורך לשתות ולאכול
הצורך לסלק פסולת והפרשות
הצורך לישון
הצורך לוויסות טמפרטורת הגוף
הצורך להגנה מפני התקפות מיקרוביות (היגיינה)
רק לאחר מילוי הצרכים הביולוגיים מסוגל האדם למלא את הצרכים הנוספים.

רמה שנייה - צורך בביטחון
עריכה
ברמה הזאת, האדם שואף לרגיעה ונוחות. כדי להשיג צורך זה, מנסה האדם להבין את העולם ולהפוך אותו למובן וצפוי. האדם מנסה עוד מינקותו למצוא סדר בעולם, ועם התבגרותו הוא מאמץ לעצמו תפיסות עולם ופילוסופיות חיים, שנועדו ליצור סדר בעולם. העדר סיפוק של צורך זה, יוצר חרדתיות, ואף דיכאון.

השגת צורכי הביטחון עשויה להתבטא ביומיום למשל בהשגת יציבות תעסוקתית, ביתית, משפחתית ועוד. היציבות בתחומי חיים שונים מאפשרת יכולת צפייה וניבוי מסוים של העתיד להתרחש, ויוצרת תחושת ביטחון.[4]

רמה שלישית - צורך השתייכות
עריכה
צרכים חברתיים. צורך להיות מקובל, להיות חלק מקבוצה, לאהוב ולהיות נאהב. בשלב הזה האדם לומד להכיר את עצמו ולגבש זהות עצמית. צורך זה בא לידי ביטוי רק כאשר הצרכים הנמוכים יותר באים לידי ביטוי. חסכים בשלב זה יכולים להביא לבדידות, חרדה חברתית ודיכאון.

רמה רביעית - צורך בהערכה חברתית
עריכה
צורך להרגיש מכובד על ידי אחרים, צורך לכבוד עצמי ולכבד אחרים. אלה יכולים למצוא ביטוי דרך מעמד, הכרה חברתית, הערכה מצד הסביבה והכרה בעבודה. חסכים בשלב זה יכולים להוביל לערך עצמי ירוד ותסביכי נחיתות.

רמה חמישית - צורך במימוש עצמי
עריכה
  ערך מורחב – מימוש עצמי
הצורך של האדם להשתמש בכישורים הייחודיים לו כדי להגיע למימוש היכולת האישית הטמונה בו. זוהי הרמה הגבוהה ביותר ועל פי מאסלו לא רבים זוכים להגיע אליה.

עקרונות התאוריה של מאסלו
עריכה

השלבים בנוים בצורת פירמידה על מנת להמחיש את סדר השלבים, וגם על מנת להמחיש כי אחוז האוכלוסייה המגיע לכל אחד מהשלבים הולך וקטן. כלומר מספר האנשים הנמצאים בשלב הצרכים הפיזיים בעולם גדול מאלו הנמצאים בשלב השייכות, למשל, ובהתאם לכך רק מעטים מאוד מגיעים לשלב האחרון.
מניעי החסך משותפים לכל בני האדם, והם כרוכים בסיפוק החסר בעזרת מקורות חיצוניים. מניעי הגדילה לעומת זאת, שונים מאדם לאדם, מכיוון שהם כרוכים בהגשמת טבעו הייחודי של כל פרט. כדי לספקם האדם שואב מכוחותיו הפנימיים ואינו תלוי במקורות חיצוניים.
אם צורך מסוים אינו מסופק, לא תהיה אפשרות להתקדם בפירמידה ולפעול למימוש צרכים גבוהים יותר.
בשלבים שונים בחיים או בגלל אירועים חיצוניים יכולה להתרחש רגרסיה לאחד השלבים המוקדמים יותר. דוגמה: אדם שאיבד בעקבות שיטפון את ביתו ואת כל רכושו, יחזור לעיסוק בצרכיו הפיזיים.
העקרון המהותי הוא, כי בהינתן תנאים שווים - כל בני האדם שואפים בצורה אינסטינקטיבית להתקדם במעלה הפירמידה.
ביקורות על התאוריה
עריכה

אחד ממקרי המבחן הידועים ביותר שקראו תיגר על התאוריה היה השואה. ידוע שבגיטאות, ואף במחנות ההשמדה, אשר בהן היהודים חיו בתת-תנאים בסיסיים (רעב תמידי, אי-ביטחון, ועוד) - ועם זאת, קיימו חיי תרבות והגשמה עצמית כגון תיאטראות, לימודים אקדמאים, ולימוד תורה. מקרה המבחן הזה הוכיח שגם אדם שלא מקיים את השלבים הבסיסיים של הפירמידה יכול לקיים גם את השלבים העליונים שלה.

ראו גם
עריכה

פסיכולוגיה הומניסטית
קישורים חיצוניים
עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: ביטחון עצמי
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תאוריית הצרכים
  המאמר המקורי של מאסלו - תיאורה של המוטיבציה האנושית
הערות שוליים
עריכה

^ כתבה על המחקר, באתר The Atlantic, 󈗭 באוגוסט 2011
המחקר המלא
^ Steere, B. F. (1988). Becoming an effective classroom manager: A resource for teachers. Albany, NY: SUNY Press. ISBN 978-0-88706-620-7.
^ Eaton, Sarah Elaine (4 באוגוסט 2012). "Maslow's Hierarchy of Needs: Is the Pyramid a Hoax?". Learning, Teaching, and Leadership.
^ פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
משוב ודיווח על טעות
נערך בפעם האחרונה לפני 10 חודשים על־ידי 2A03:C5C0:207E:6157:CCC:6C2C:BCFA:4AF8
ויקיפדיה
התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 3.0 אלא אם כן נאמר אחרת.
מדיניות פרטיות תנאי שימוש תצוגת מחשבים



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2024 18:31 לינק ישיר 

*השאלה המורכבת ביותר שהייתה לי במלחמה* *הרב שמואל אליהו* | י"ז אדר ב' תשפ"ד הרבה שאלות מורכבות וקשות נשאלתי במלחמה הזו. השאלה המורכבת מכולן נשאלה על ידי קצין במערך הלוחם שנתבקש לקבל על עצמו פיקוד על יחידה שמצילה חיים. הוא מוכן למלא כל משימה חשובה. אשתו והילדים מבינים את החשיבות וגם הם מוכנים שימלא את התפקיד למרות שהוא היה כמה חודשים בלחימה מתמשכת. הבעיה הייתה בכך שכדי למלא את התפקיד החשוב שהציעו לו הוא צריך להיות בנמר ביחד עם רופאה וחובשת 24 שעות ביממה. רוב הזמן הם נעו במקומות מאוד מסוכנים כשאי אפשר לצאת מתוך הנמר, בוודאי לא לישון מחוץ לו. לא להתלבש מחוץ לו, וזו בעיה קשה מאוד. אני יודע שיש כאלה שיש להם תשובה קלה. לי לא הייתה תשובה כלל. מצד אחד זו חובה עליונה להציל חיים. הוא יודע ורוצה להציל חיים, והצבא ממש מפציר בו לקבל את התפקיד החיוני הזה. מצד שני לקבל את התפקיד הזה זה לוותר על ערכים, וויתור על ערכים פוגע בלחימה. הוא ראה את הרופאה והחובשת, נשים שמוסרות את נפשן למען עם ישראל. חיות בתנאים קשים ובסכנת נפשות במשך חודשים. מתנדבות, רחוקות מהבית ומהילדים שלהן. העיקר בשבילן הוא להציל חיים ולתרום למאמץ המלחמתי של כולנו. הוא לא רואה את עצמו חי איתן בחודשים הבאים בצפיפות בתוך תא שטח כל כך קטן. המפקדים שלו לוחצים מאוד, כבר כמה שבועות התפקיד הזה לא מאויש. הם לא מוצאים מישהו אחר שימלא את התפקיד החשוב הזה. המפקדים האחרים שהיו בתפקיד הזה פרשו ממנו בגלל הסיבה הזאת או בגלל סיבות אחרות. בסופו של דבר אין מי שממלא את התפקיד החשוב הזה כעת. אמרתי לו תעשה תנאי למפקדים שאתה מוכן להתגייס לתפקיד ובלבד שזה לא יהיה בעירוב כזה צפוף. אם חשוב להם שתהיה בתפקיד הזה, שיתאמצו. אם הם דורשים ממך ומאשתך מאמץ, שישקיעו ויצוותו אותך לנמר שיש בו חיילים ולא חיילות. אותו קצין אמר לי שהוא כבר שם את התנאי הזה לפני כמה שבועות. אבל הם לא יכולים לעשות את ההחלפה הזו, יש להם הוראות מגדריות מלמעלה. הוא שואל אותי כעת מה לעשות. האם לקבל את התפקיד הזה, או לא? שאלתי אותו מה תאמר אשתו אם היא תדע שהוא נמצא עם שתי נשים אחרות בתוך הנמר. הוא הזדעזע. הוא אמר לי שאשתו מפחדת כל הזמן מהסכנות החיים ומתגברת כמו כל הנשים. אם היא תדע שבן הזוג שלה ישן בצפיפות עם נשים שישנות ומתלבשות לידו, יהיה לה קשה שבעתיים, וזה ממש לא מגיע לה. לא סיפרתי לו על מפקדים אחרים שהיו באותו מצב, שמתוך אחריות הציבורית, ובלב חצוי, קיבלו על עצמם תפקיד כזה או אחר בצפיפות ובתערובת עם נשים. ואחרי זמן, השאלות שבאו לשאול אותי היו שאלות קשות יותר. זו לא רק השהות האינטנסיבית, זו גם השותפות במשימה, אחוות הלוחמים וקרבת הדעת הגדולה שנוצרת בסיטואציות כאלו פוגעת בזוגיות המקודשת שלהם, וכעת הם צריכים לשקם גם את הזוגיות שנפגעה קשה. *הבעיה הגדולה היא לא עם הקצינים והקצינות שבאו להציל חיים במסירות נפש. הבעיה היא עם המפקדים בעלי האג'נדות שיושבים בקריה בתל אביב, אלה שישנו על האף בשמחת תורה וממשיכים להנחית פקודות מגדריות שמסכנות חיים. כנראה שהם עדיין לא מבינים כי צה"ל נועד להילחם ולנצח ולא לקדם אג'נדות פרוגרסיביות למיניהן*. מישהו צריך לומר להם, אל תחלישו את צה"ל. אל תנסו לחנך את החיילים הדתיים מחדש. אל תנסו לחנך אף אחד מחדש, אף אחד לא מינה אתכם לחנך אחרים ואין לכם שום זכות מוסרית לכך. תזכרו שהמחסום הכי גדול שעומד בפני הציבור החרדי הוא הניסיון שלכם לחנך אנשים מחדש. (אולי אתם רוצים לחסום את הדתיים והחרדים?). מישהו חייב לנער את הפיקוד הבכיר של צה"ל, שמקדם בשעה זו עוד ועוד תערובת שמרחיקה מפקדים טובים מצה"ל. שלא מאפשרת לחיילים קרביים טובים להמשיך ולהתנדב. שלא מאפשרת לצה"ל להפיק את כל כוחותיו. מישהו גם צריך לומר לבנות שרוצות להתגייס ולתרום אל תתנו לפרוגרסיבים הללו לחנך אתכם. אל תתנו להם להסליל לכן את החיים. תשימו לב שבלי משים חיילות בעלות מוטיבציה חיובית עלולות להרחיק לוחמים שכל כך נחוצים לצה"ל. החיילות לא רואות את הנזק, אבל הוא נעשה וראיתי אותו יותר מידי פעמים. *יש לכן דברים הרבה יותר חשובים לעשות. אנחנו עם הנצח ומישהו צריך לקחת אחריות על העתיד. מישהו צריך לקחת אחריות על הדור הבא של עם ישראל. להעניק לו חיים בריאים, ערכים בריאים, אהבת אחים, אהבת תורה. אהבת העם והארץ. ערכים שמבטיחים את העתיד של עם ישראל, וזה תפקיד שחשוב הרבה יותר משירות צבאי.* *לקבלת שיעורי הרב בWhatsApp הכנסו לקישור:* https://chat.whatsapp.com/GGsdOUi10EGARDN89NBaf6



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > חושבים חינוך > פתרונות בחינוך ותקשורת בין אנשים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext