אברך מירושלים נמצא מתחת גשר המתאבדים

מעניין למה הוא לא קפץ מגשר המיתרים?

מגשר קוקה קולה אני מבין למה לא קפץ, הוא לא רצה את כל הבני ברקים הסקרנים שיראו אותו עם מכנסיים קרועות.

ולגופו של עניין:

אני לא יודע מה עבר על אותו אברך יקר, שבלית ברירה נדחק לפינה שממנו נפל,
אבל אומר לזכרו, כי במותו צווה לנו את החיים, להבין כי עלינו לחיות נכון, לשמוח
ולהביא אושר הביתה, כדי שלא נדחק לפינה.

במותו צווה לנשארים את החיים,  כאשר חרדים נוספים נדחקים אט אט לפינה,
ועכשיו, מבינים הם שבמידה והם לא ייגשו לעזרה, גם הם ח"ו עלולים להדחק לפינה.
קחו נא את ההלם, ואל תמתינו עד שנרגע, ואז שוב נתבייש לפנות לעזרה.

במותו צווה לנו את השמחה, כי עכשיו אנו מבינים שיכול להיות יותר גרוע.

במותו, נשאלת השאלה איפוה היו הקרובים הידידים, שבטח היו עסוקים
בעצמם, ולא חשבו לרגע על זולתם. ובזה השאיר לנו את צוואת החיים, כל
ישראל ערבים זה לזה, אנא לע"נ שימו יותר לב לסייע לסביבה, היו אחיסמך
לאחים ולשכנים, כי היום זה הוא מחר זה אני, וסגולת השרדותו של עם ישראל
הוא באחדות, כי טובים השניים מהאחד, ושלושה מהשניים, ועשר מחמישה,
ורבבה ממאה.

כאשר, עם ישראל חטא בעריות ושפיכות דמים, לא נחרב הבית, עד שלא חטאו
בבן אדם לחברו, ברגע שהמעגל החברתי מתפורר, סגולת הקיום שלנו מתפורר.
ואז מגיע לנו חורבן, כי אבדה סגולת העם. כי כידוע ע"פ המקובלים, לכל דבר 
סגולי, יש גם פן גשמי, וההסבר הגשמי, הוא שאחדות וערבות זה לזה, הוא הדרך 
היחידה להבטיח השרדות בין גלויות.

ראה ערך השואה, שכידוע החילונים אכלו אחד את השני, וכל אחד בחשבו רק על
עצמו, נשאר כבשה בודדה טרף ל700 זאבים, ואילו היהודים שנשארה עדיין בלבם
לב ערכי טהור, דאגו זה לזה, כשאחד נפל לחולי ולא יכל לצאת לעבודה, או כשאחד
התקרב להתמוטטות ממחסור במזון, ובנוסף, הסיפוק האדיר שהיה להם בקיום מצוות
תוך חירוף נפש, דבר שלא רק שהציל אותם מהדיכאון והרצון לשים את נפשם בכפם,
אלא גם נתן להם תוכן לחיים המחורבנים שהם התחרבנו שם. וזה נותן סיבה לחיות.

את הנ"ל, שמעתי מהיסטוריון שואה, שהיה בעצמו שם, וסיפר לי איך שהרחוקים מדת,
המעט החזק גנב לרוב החלש את לחם חיותם, ואילו בריכוזים היותר רוחניים, לא רק
שזה לא קרה, אלא שכאשר הבריונים היו מנסים לגנוב אוכל מחלש שהיה משתייך
לאחד מהקבוצות המאוחדות, כל הקבוצה הייתה מחרפת נפש, להציל את העשוק, וכך
נוצר מצב, שבקבוצות מסויימות הבריונים לא נגעו באף אחד, (ובוודאי שהבריונים האמורים
היו חלושים ורעבים שבוודאי עשו את מעשיהם מתוך טירוף הנפש).

אשריך שבמותך צווית לכל כך הרבה אנשים את יופי החיים.

ושמחת בחגיך, ומי אינו יודע שליהודי כל בוקר שהוא קם זה חג.