קטע מקסים - "כן בוכים על חלב שנשפך"

הטלפון ביד קצת רועד,

אני מנסה לצלצל, "3 צלצולים ואני מנתקת" אני מבטיחה לעצמי בשקט

בצלצול השלישי, שניה לפני שאני מנתקת אני שומעת "הלו" בטון לחוץ קצת

"אה...שלום" אני מתגמגמת, מחפשת את הבטחון האבוד

"מדברת חני לוי, שמעתי שאתם מארגנים קייטנה השנה..."

"חני? איזו חני?"

הרי לכם שאלה מתקילה,

מה הגברת מצפה שאגיד לה-

הבת של אברהם ותמי?

זו שיושבת מאחוריך בבית הכנסת?

היא קוטעת את ההתלבטות -

"הו! חני! כן, במה אני יכולה לעזור?"

תודה לך ה', בל"נ אני מתחילה להקפיד על חת"ת יום יום,

"שמעתי שאתם מארגנים קייטנה בחודשי הקיץ

ורציתי לדעת אם אתם צריכים מדריכה"

השפורפרת רטובה כולה ואני אדומה כולי

מאחורי הקו משתרר לשניה שקט ואז היא אומרת לי

"האמת היא שעוד אין לנו מרכזת, מה דעתך?

רוצה להיות מרכזת בקייטנה שלנו?"

אני בוהה בדמות שמשתקפת במראה שמולי,

אני? מרכזת? וואו! איזה כבוד!

בטח שאני רוצה! אני רוצה לצעוק,

אבל במקום זה - יוצאות לי מהפה מילים אחרות,

"אה... אני לא יודעת...זאת אומרת אני לא חושבת שזה מתאים לי..."

הדמות במראה מתכעסת - זה הכי מתאים לך בעולם! תפסיקי להסס ותגידי כבר "כן"!

השליחה שמעבר לקו משתפת פעולה עם הדמות במראה ואומרת

"יש לי טביעת עין באנשים, התפקיד מתאים לך כמו כפפה ליד"

"אני אחשוב על זה" אני אומרת לה "ואחזיר, בעז"ה, תשובה עד הערב"

הדמות במראה לא מסכימה איתי, היא רוצה תשובה כאן ועכשיו

השליחה מסכימ הלחכות, אך מסבירה שלא תוכל לחכות יותר מדי ושאזדרז עם תשובה כי היא די לחוצה ואנחנו מסכמות לדבר שוב בערב

אני נשארת מול הדמות במראה,

היא מסבירה לי בהתלהבות שאני חייבת לקפוץ על ההזדמנות

ואני... האמת שאני מסכימה איתה...



7 בערב, אני דוחה את שיחת הטלפון, כ"כ רוצה לומר "כן" וכ"כ חוששת לומר "כן",

8 בערב, אני סוף סוף מרימה טלפון, את המספר אני יודעת בעל פה,

היד שוב מתחילה להזיע-

"כן, זו שוב חני לוי,

חשבתי על זה ו..."

"הוי חני, אני כ"כ מצטערת" אומרת לי השליחה

"התקשרה לכאן כבר מישהי אחרת וכיוון שהייתי כ"כ לחוצה הענקתי לה את התפקיד

"זה בסדר" אני אומרת לה והאצבעות מלבינות "רק רציתי לומר שאני לא חושבת שאני מתאימה, הרבה תודה בכל אופן"

השיחה מסתיימת ואני נשארת לבד מול הדמות במראה,

,אני רואה שם מישהי

המישהי הזו אדומה כולה, היא מחזיקה ביד שפורפרת רטובה,

אבל חוץ מהשפורפרת, גם העיניים שלה רטובות,

המישהי הזו בוכה על עוד הזדמנות שהוחמצה,



המישהי הזו היא אני