כל אחד ו"הסליחה" שלו / בנימין הינקיס
מספרים על מכון לסקרים שהחליט לעשות סקר כלל עולמי.
שאלה אחת זהה, נשאלן אזרחי תבל, כל המי והמי:
"סליחה, מה דעתך על המחסור בלחם בעולם?"
ואלו היו תוצאות הסקר:
בסומליה תמהו: "מזה בכלל לחם"???
בארה"ב הקשו: "מזה בכלל מחסור"???
באירן התפלאו: "מזה בכלל דעה"???
ובישראל שאלו: "מזה בכלל סליחה"???
אינה מופרכת - זו אירוניה הדקה,
להוותנו, ניתן למוצאה בקול ובשתיקה.
אכן, "סליחה" - קשה להגות..
ובמיוחד בלבב - בה להודות.
בערוב יום הכיפורים
כפרה- בין אדם לאלוקים
אך מחילה גם לקרובים ולרחוקים
כמה היא מתעתעת
אך הסליחה הנכונה
לשתי פנים אינה משתמעת:
יש אנשים שלא מעלים בדעתם לבקש סליחה
יש אנשים הלוחשים את הסליחה שלהם והיא בקושי נשמעת
יש אנשים שהסליחה כלואה בתוכם לעולמים.
יש אנשים שהסליחה שלהם תמיד בתיכנון
יש אנשים שהסליחה שלהם אינה מובנת בקלות
יש אנשים שהסליחה שלהם לעולם לא שלימה
יש אנשים שמתפארים בסליחה שלהם בכל מקום
יש אנשים שהסליחה עבורם היא סתם משחק מילים
יש אנשים שהסליחה שלהם היא חלק מתוכנית אסטרטגית
יש אנשים שהסליחה לוקחת אותם למקומות חדשים
יש אנשים שהסליחה עבורם היא גשר לחצות תהום
יש אנשים שמתקשים להיפרד מהסליחה שלהם
יש אנשים שרק סליחה מפרידה בניהם
ויש אנשים שהסליחה פותחת עבורם דלתות נעולות
יש אנשים שהסליחה זוקפת את גבם ומרוממת את רוחם
יש אנשים שלא יבקשו סליחה בלי שיקבלו סליחה בחזרה
יש אנשים שלא ממש מתכוונים לסליחה שלהם
יש אנשים שמרוב סליחות קשה לדעת מתי הם מתכוונים באמת
יש אנשים שהסליחה מאפשרת להם להגיע רחוק
יש אנשים שאין להם בלקסיקון אותיות של סליחה
ויש אנשים שמאחורי הסליחה שלהם ישנה כוונה הפוכה
אבל הסליחה הנכונה- הינה ברורה, שלימה ומוחלטת.
