| נשלח ב-12/5/2006 00:24 |
 |
| |
איזה ידע...
אני עוד אטעה לחשוב שהמקור שלך הוא מהחסידות..
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 14:13 |
|
| |
שיעור מס' 2:
א. מרמרוש ולא מרמורש.
ב. זקני מזרח אירופה, היינו ישישי מאה שערים, נוהגים לשאול יחיד קטן בלשון רבים. לדוגמא, הסבתא תאמר לנכד אחרי הארוחה: "שבענו"? והרבי יאמר לתלמיד אחרי ההסבר: "הבנו"?
ג. פארשטאנן פירושו הבנו.
פארשטאנן?
נ.ב. דלת, נא להודיע להורים שאני לא יתחיל שיעור שלישי, אם לא יסודר עניין התשלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2010 01:46 |
|
| |
אהבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2010 18:22 |
|
| |
לגמרי!!!!!!!!
ולגבי הויכוח מה זה אומר להתערב: כשיודעים שהבחור/ה הולכים להתארס עם מיועד/ת חולה, או שעובר עבירה שכל ישראל יודעים שהיא אסורה וכו'- חייב לומר למיועד שהוא צריך לספר את זה לצד השני.
ואם לא- חייב לגלות.
חפץ חיים מפורש.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2010 19:07 |
|
| |
| ציקבעריתוש כתב: |  | לגמרי!!!!!!!!
ולגבי הויכוח מה זה אומר להתערב: כשיודעים שהבחור/ה הולכים להתארס עם מיועד/ת חולה, או שעובר עבירה שכל ישראל יודעים שהיא אסורה וכו'- חייב לומר למיועד שהוא צריך לספר את זה לצד השני.
ואם לא- חייב לגלות.
חפץ חיים מפורש. |
|
לא נראלי שזה כ"כ מקובל היום ללכלך בצד השני.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 08:23 |
|
| |
את עושה דברים לפי מה שמקובל, או לפי מה שצריך ורצוי?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 11:11 |
|
| |
אם מדובר בענין של חיים ומוות מותר וצריך "להלשין".
לי אישית זה עוד לא קרה ואם יקרה אשתדל לא לעשות זאת אלא להעביר ת'כבוד למישו אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 11:32 |
|
| |
יש הגדרות ברורות מה ואיך צריך לומר, לא צריך להגיע למצב של חיים ומוות..
בכל מקרה, תמיד טוב לשאול מורה הוראה שבקי בהלכות שמירת הלשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 11:39 |
|
| |
תודה, המורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 11:49 |
|
| |
אני ממש לא!!!
אז לפחות אני מנצלת את כישוריי המורתיים כאן, גם זה טוב...
(אה, כן, וגם במשרד כמדריכת מתמחה..)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 11:52 |
|
| |
שמחה ששמחתי ועזרתי.
|
|
|
|
|
