כשמבררים אצלך על מישהו\מישהי

מה עדיף להתחיל בהרצאה על מעלותיו\יה?

או שבכלל לשמוע מה הבן אדם מחפש, ולפי זה לענות לו על השאלות?

אני תמיד כששואלים אותי, אני שואל
"מה אתה מחפש?"
ולפי זה אני מנתב את השיחה.

אתם לא הבנתם את השאלה שלי

אני לא התכוונתי לומר שיש פה איזה שהוא פגם בבחור
השאלה איך צריכה ליהיות הגישה?

אותי אישית מלחיצים הבחורים ה"מושלמים".
תתפלאו.
יש כאלה שיוצאים מתוך נקודת הנחה שימכרו להם רק אותם, ולכן מאד חשוב גם לערבב תכונות "שליליות".
זה גם נותן הרגשה טובה שאחרי הכל מדובר כאן בבנאדם ולא בתוכנת מחשב לעיבוד נתונים.
אז קדימה להתחיל גם להבהיר דברים שלא מתפרשים אצל כל אחד כ"חיובי"
אנחנו יצורים מורכבים, ויש כאלה שימצאו לדוגמא באדם ביקורתי- את ההבעה שלהם...
וכו' וכו' וכו'
  ההצלחה היא רק בונוס לדרך...

לפני כמה שנים , ביררו אצל ההורים שלי על המשפחה של השכנים שלנו,
יחסי השכנות בינם לבין ההורים שלי היו מעורערים (וגם זה בלשון המעטה), אמא שלי כמעט בלעה את הלשון אבל החליטה לספר עלהם בצורה ענינית, לא לומר עליהם דברים רעים,  וכן לספר את הדברים הטובים עליהם ( עובדים לפרנסתם וכו')
אחרי תקופה מסוימת  הבת של השכנים הללו התארסה
וההורים של קיבלו בתיבת הדואר הזמנה משכנים שאינם מדברים איתם....

פעם אמר לי רב מסויים, שבשידוכים צריך לברר על בחור שלומד בישיבה, אצל הטבח!
שאלתיו: אצל הטבח? מה פתאום?
ענה לי תשובה חכמה: א. אם הבחור יושב ולומד, אין סיכוי שהטבח מכיר אותו.
                             ב. לפעמים דווקא עובד המטבח רואה בבחור יותר מאשר ראש הישיבה או הר"מ שלו, היות והתנהגות בחור בחדר האוכל שונה בדרך כלל מהתהגותו על יד הגמרא.

יפה.

זה מזכיר לי את מה שאמר אחד גדולי הדור שכדי לדעת איך היראת שמים של הבחור שיסתכלו איך הוא מתפלל. חבר פורום "שידוכי חרדים"