הזמן הוא פקטור?!
לאחרונה יצא שנפגשתי עם בחור, הפגישה היתה טובה, זורמת, פתוחה (אאוץ', זה כואב!)
וארוכה.
ממש ארוכה.
ולמרבה ההפתעה הוא ענה תשובה שלילית!
והחוויה הזו, מעבר לאפקטים האישיים שחוללה (מה, לא שמעתם את הרעם בעיצומו של יום?!) הביאה אותי להרהורים על כל עניין השידוכים.
בחורים, סתם לידיעתכם,
אמנם נחמד לכם "לצאת" וגם לנו הבנות, אבל אנחנו נקשרות ממחמאות, ואנחנו טיפהלה יותר רציניות בתכנון של למסד את החיים.
אז:
רואים את הפגישה כ"יציאה". על הכיפאק. מקובל. למה לא?
אבל אם אתם רואים כיוון של הסחפות, תחתכו. לא נעים אבל עדיף על השברון שאחרי.
תחתכו.
זה הכל.
"גם אויל מחריש חכם יחשב"
|
|
...)
