נפגשת, זה לא מדויק. המנהג הקדמון היה להכניס את דפי הפ"נ (פדיון נפש. מכתב שכותב חסיד אל רבו בעת הצורך) בתוך דפי הספר, במקרה שאי אפשר היה לשלוח את המכתב באותו רגע. המכתב היה שוכן בין דפי הספר עד לשליחתו.
המנהג, שימו לב, לא כלל פתיחת הספר באקראי וחיפוש אחרי רמזים מרמזים שונים. המשיחסטים לקחו המנהג ו"פיתחו" אותו, על דעת עצמם בלבד, ללא כל בסיס מוצק.
הזרם המרכזי בחב"ד נוהג לשלוח את מכתבי הבקשה לקברו של האדמו"ר. זו הדרך המקובלת והטובה ביותר.
|
|