מיהו גדול?

מיהו גדול?

באשכול סמוך ליטוועק קיווה שפורומינו לא מיועד להתריס נגד גדולים. כאן אני שואל, מיהו גדול ומיהו ענק הרוח?
מכיוון שגדול לא נמדד ע"פ מדד ידע או למדנות אלא ע"פ ציפיות מסויימות של הציבור בתוספת מסע ציבורי ותקשורתי, נשאלת השאלה, מיהו גדול? אם ננסה להיצמד לכללי ת"ח המובאים בפוסקים (את המקסימום הקיים) גדולים רבים (ליטאים וחסידים) לא עומדים בהגדרה הזו. יש גדולים רבים שאינם יכולים לענות בכל מקום ששואלים אותם מנגד יש רבים שאינם נקראים גדולים היכולים לענות בכל מקום ששואלים אותם(אני מעדיף לא להזכיר דוגמאות).

בנוסף, יש ציפייה מגדול שיספק צרכים ביניהם מהווים רוחניים ושירותי גננות. מה קורה אם איזה ת"ח חושב שלא כמו שמצפים "משווקי הגדולים" או בעלי האינטרסים האחרים? מה שקורה לר' שלמה פישר והרב סולבציק מארה"ב. שניהם בגלל דעות מסויימות אינם במסגרת הרגילה ואין איסור בציבור לבקרם. לא ראיתי כי קנאי הגדולים חוששים לכבודם.

אני רוצה להסיק, כי החשש של הציבור מפגיעה בגדולים אין בה קנאות דתית אלא שמירה על המסגרת החברתית. גדול משמש כראש האגודה המספקת את הצרכים הציבוריים. כולם יכולים לדעת כי רב מסויים כמעט לא מתבלט בכלום, אבל אם תתריס נגדו ז"א שהתרסת נגד המערכת שלי. מי שמתריס נגד מרן כזה או אחר מתריס נגד המימסד החברתי כולו.  
האם מותר להתריס נגד מי שאני חושב שאיננו גדול (לדוגמה איננו עומד בקריטריון הת"ח) אבל כל הציבור חסיד שלו? המטרה בהתרסה היא לא נגד הגדול אישית אלא נגד המימסד שהו מייצגם ומשמש שלוחם.

שבוע טוב.

"אדם גדול"  לדעתי,  זה כינוי המגיע לאדם השואף לשלמות.

הוא חייב להיות מהתקדמות ובחזית אחת לקראת "האדם השלם".

אדם שמזניח חלקים באישיותו או חלקים מן התורה שאינו עוסק בהם.

כמוהו כבעל מום.  ידו האחת ארוכה והשנית קצרה וכד'.

שמתי את הדגש על השאיפה וההתקדמות.  כי לתכלית מי יגיע?

ומי יאמר הגעתי?