| נשלח ב-11/12/2006 12:31 |
 |
| |
מה עושים כשהילד חצה קווים אדומים, האם מתנתקים ממנו?
לפעמים הורים עומדים בפני דילמה קשה ועגומה ל"ע, בעת שאחד מילדיה סוטה מהדרך הישרה. מהי הסטייה מדרך הישר? אני לא מדבר על הורים כאשר ביתם התחילה ללכת עם פאה או בניהם החליט לעבוד במקום ללמוד בכולל הם עלולים לנתק את יחסיהם מבניהם, אלא על מקרים יותר חריפים.
לפעמים ילד/ה מפסיק/ה ברמה כזו או אחרת לשמור תורה ומצוות, הבן מביא לביתו חברה לא הכי דתייה או לא הכי צנועה, הבת מתחילה להסתובב עם בחורים לא הכי רצויים או היא מתחילה ללכת בבגדים ממש לא רצויים. במילה אחרת הילדים פורקים עול תורה ומצוות רח"ל, מה עלינו להגיב כהורים?
האם יש קו אדום שבו יש להורים לנתק קשר עם ילדיהם (כמקובל אצל חרדים רבים) או שבכל מצב ותנאי עלינו להמשיך לשמור על קשר חם ומשותף עם ילדינו?
לאלו המבינים שבכל מצב ותנאי לא מוציאים ילדים מהבית החם, מה תהיה התשובה כשאחד מהילדים מתחיל להסתובב רח"ל עם בן/ת זוג שאינו/ה מישראל?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 19:40 |
|
| |
כעת חזרתי משיחה עם נער אשר הוריו יודעים את קשייו בלימוד אך על כל סתיה קלה שבקלות שלו מעקמים אף
הם עושים זאת מתוך דאגה לעתידו של הנער אך קשייו מרובים ונוסף גם בעית ההורים על זאת.
לו השכילו לקבלו היו חוסכים ממנו עוגמת נפש וקשיים אשר לא עוזרים לו להתמודד.
ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו .
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 22:35 |
|
| |
כמו שכתב בןציון זה נושא מאד מורכב ומאד תלוי
יצא לי פעם לשאול רב בעניין והוא אמר שעד שלא רואים הילד מקלקל את סביבתו אסור להרחיקו מהבית, אלא יש להציב תנאים מסויימים לחיות בבית, למשל שלא יביא חברות לא צנועות ולא טלויזיה וכדו'
אולם אם הילד משפיע על האחים חובה להרחיקו אם כי תמיד כדאי לישמור איכשהוא על קשר מרוחק
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 23:01 |
|
| |
הערה קטנה.
אותם רגשות אבהיים העומדים בבסיסו של האב הממשיך לקיים קשר עם בנו שסרח, הם הם אותם רגשות המדריכים את זולתו לנתק את הקשר מהבן המורד...
זה ימשיך וישמור על קשר עם הבן שסרח, שהרי סוכ"ס בנו הוא, "יציר כפיו" הוא. גם אם חטה וסר מדרך אבותיו.
והאחר לא יכבוש את זעמו וינתק כל מגע וקשר עם הבן המורד כיון שבנו הוא וכיצד האין זה לפגוע באביו מולידו?!....
אין כאן יפה ונאור מול מכוער וחשוך. המנוע אותו מנוע. רגש קמאי-בסיסי-מולד-פרימיטיווי של אב כלפי בנו. הכל עניין של זווית ראיה, השקפה ובחירה שלנו לאן ינועו הרגשות הפועמים...
ויה"ר שלא נזדקק וכו'.
תוקן על ידי סוברניק ב- 12/12/2006 23:05:18
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 21:26 |
|
| |
לדעתי, נער בן 18 שמעשיו מרגיזים ומקוממים, רצוי מאוד שיעזוב את הבית. קודם כל, שיפרנס את עצמו, אם בחר בדרך אחרת ממה שחונך אליה. יתכן שיחשוב פעמיים אם הדבר משתלם...
גם נער צעיר יותר, אסור לתת לו לגיטימציה לעשות כל דבר אסור! יש להעמיד כמה תנאים מגבילים שיאפשרו להשאיר אותו בבית. כמו לבוש מתאים [כיפה ובגדים מקובלים בחברה הדתית, לאו דווקא לעמוד על חליפה ומגבעת], שמירת שבת מלאה, נטילת ידיים וסדר יום הגיוני, גם אם אינו הולך לישיבה. או לימודים או עבודה, אין להתבטל!
להשתמש ברעיון החז"לי: שמאל דוחה וימין מקרבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2006 02:36 |
|
| |
ירוחם!
זה ממש יפה!!!!
איפה זה כתוב?
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
