הפחד מהאקדמיה...

שלום רב וחג אורים שמח.



בשבועות האחרונים היינו עדים לפרשת ההשתלמויות, כידוע.

ניסו ליצורבכל מיני פורומים מצג כאילו כל מיני בעלי אינטרסים בחשו בקערה, יתכן שזה נכון,

אבל דוקא עכשיו נכתבו כמה מאמרי שכנוע ב"יתד" שמשקפים לפחות את העמדה הייצוגית של העניין.

מהמאמרים עולה שעיקר הבעיה לשיטתם היא הכנסת "לימודים" לצורך לימודים לציבור החרדי. ובמילים אחרות "הפחד מהאקדמיזציה"

עולה בעיניהם החשש שאדם בעל תואר אקדמי ירגיש את עצמו בעל דעה לפחות כמו רב. ושנגיע למצב שבועדות האלו ישבו רבנים ופרופסורים ביחד רח"ל...

יתרה מזאת יתכן שתהיה רח"ל גם לנשים זכות להביע עמדה בנושאים ציבוריים, מתוקף מעמדן האקדמי.

דברים שישנו את פני הציבור החרדי ללא הכר.



שאלתי היא האם לדעתכם טענות אלו צודקות או שבעצם כך צריך לקרות.

בעל

זכורני בימי חורפי באונ' ת"א, שסיסמת הקסם "חופש אקדמי" התפרשה רק לצד אחד: שמאלי וכפרני.
כנגד החופשיים האקדמיים, היו בה גם מיעוט "שומעי הוראות" אבל הם אינם אלא (בכל תחום יש כינויי גנאי אחרים): פונדמנטליסטים/ "בריאתנים"/ לאומנים/ פשיסטים/ תמהונים/ או סתם דוסים.
רצוני לומר, קשה לנתק את המוסד האקדמי מהמגמות של החברה אליה הוא שייך ואותה הוא משרת. בעבר האונברסיטאות היו מוסד דתי והלימוד בהן הותנה בהתנצרות. גם היום העולם האקדמי תובע באופן לא רשמי "המרה" פורתא לדפוסי חשיבה של החברה השלטת, אף כשהדבר לא נצרך לתחום הנלמד. [אני לא שופט את התופעה, שהיא הכרח לא מגונה. אני רק משתאה מול הרומנטיקה הנתווית סביב האקדמיה.] 
כללו של דבר, לא הבנתי מדוע הסינון המגמתי שהוצע, כפי שנעשה בכל מוסד לפי שיקול דעתם המקצועי והערכי של הסגל - הופך להיות ל"כרכור" ברגע שזה נוגע ליהודים דתיים.
להזכירך, אנו עוסקים בלימוד אקדמי לשם שכלול היכולות המקצועיות, לא לשם מחקרים מהפכניים. אם חוקר מקרא חרדי כחילוני צריך להתמודד עם הגיגיו של ואלהוזן, לשם מה חייב בי.אייניק חרדי הרוצה להיות מורה מוצלח לתנ"ך או תולדות עמ"י לשנן את "אמיתותיו הצרופות"?   
מה כל זה קשור לד' יסודות? וכי אנו דנים בשאלה האם ד"ר לפיזיקה צריך לבקש הסכמה מהרב וואזנער על מחקרו האחרון?
מעבר למגמה מסיונרית של להאיר עינים חשוכות בהשכלה "בת השמים" (ואיני דן אם היא מטרה חשובה בפנ"ע)  איני רואה איזו תועלת תצמח לחסיד ויז'ניץ הרוצה להיות מהנדס אלקטרוניקה מהוכחות לכך שהעולם קיים מיליארדי שנים. 

וה' יאיר עיני...     
 

 מציץ_ונפגע,השאלה האם תאוריות גנטיות או ביולוגיות שתומכות בגזענות ובהבדלי המינים תתקבלנה בעולם המדע היום?האם לכך ניתן חופש מוחלט?
אם כן הרי אתה צודק. אבל משום מה חוששני שזה לא ינתן. ואז אולי ניתן גם להגביל באותה מידה את התאוריות הכופרות בקיומו של הקל. ביחוד שזו תאוריה שלא סותרת שום תאוריה מדעית.כל מה שתסביר יכול להיות יצירתו.

דער ליטוואק,
קשה אבל אפשרי, ראה למשל ספרו של סטיבן פינקר, המוח החלק.
אולם כאן יש סתירה פנימית, שאם החופש הוא מאושיות המדע, כמו שציין מציץ, הרי תורות אלו מצמצמות את החופש וממילא פוגעות ביסוד המדע.

הטעיון של מציץ נכון גם בלמדנות בגבולות סוימים. אלו ראשי ישיבה נחשבים כטובים? אותם ראשי ישבה ששמחים בקושית תלמיד ואפילו זורחים מאושר כאשר תלמיד מצליח להפריך את כל היסוד של שיעורם. וצ"ע מדוע הם נעצרים בלמדנות.

דער ליטוואק

ראשית אעיר שאין תיאוריות מדעיות שתומכות בגזענות, כשם שאין תיאוריות מדעיות הכופרות במציאות ה'. ישנם תיאוריות שאפשר לרתום אותם במידה זו או אחרת של נוחות לצרכים אידאולוגיים.

אינני מצוי בתחומים הרלוונטיים ואינני יכול לענות על שאלתך בעניין גזענות אבל אני לא חושב שיש איזה תיאוריה מבוססת שאי אפשר ללמד אותה בגלל אימת הצנזור, אבל יתכן שקשה להעלות השערות מסוגים מסויימים, מה שגם יכול לפגוע במדע. 

אז אתה אומר שאפשר גם להגביל תיאוריות הכופרות בקיומו של הקל? כאמור אינני מכיר תיאוריות כאלה, אבל לפי הסטנדרטים החרדיים המקובלים יש דיסציפלינות מדעיות שלמות שאינן כשרות. כמעט שאין בנמצא ספרים מדעיים שיניחו את דעתו של הצנזור החרדי. אבל אתה צודק, אפשר גם לוותר על המדע מכל וכל. דורות של תלמידים חרדיים גדלים כשהם חפים מכל ידע מדעי . אבל שאף אחד לא ישלה את עצמו בעניין האפשרות להמציא גירסה מצונזרת  של מדע המתאים לחרדים, בלי לשלם על כך מחיר. חרדיות ומדע לא הולכים ביחד. אם כימאי צריך להתמודד עם בקורת של כל מיני בורים מכוח תורת ד' היסודות, פירושו של דבר שישנם מגבלות חמורות על היכולת שלו להעביר את הידע שלו . אז במקרה של ד' יסודות אולי יהיה יותר קל להדוף ביקורת כזאת , אבל גם נושא גיל העולם מהווה בעיה אמיתית. כמובן שמי שאינו מעוניין ללמוד מקצוע מסויים לעומק אפשר ללמד אותו מה שרוצים מבלי לגעת בנושאים בעייתיים, אבל לימוד רציני ברמה אקדמית בלתי אפשרית בצורה כזאת.

יסלחו לי האחים האלרגים שבינינו 

אך [ בהתעלם לרגע מלימודים לצרכי פרנסה ] ,  ובהתייחס לרצון לדעת עוד ועוד חכמות,

אינני חושב שמתאים ליהודי לחפש חכמות חיצוניות כגון מתימתיקה [ גילוי נאות : בעברי כיהנתי כמורה למתימתיקה במכללה חילונית]

והיינו, שהנשמה נטמאת לא רק בפילוסופיה אסורה שיש בה דברים נגד הדת [ שהיא פילוסופיה אסורה שמקורה בשלוש הקליפות הטמאות],

אלא שהנשמה נטמאת גם בחכמות המותרות כגון חשבון אם אין הוא מתפרנס מהם או משתמש בהם לעבודת ה' או לתורתו [ כגון הלכות קידוש החודש של הרמב"ם שניצל לצורך כתיבתן גם את ספרי היוונים, ובכך הוסיף כוחות בתורה] 

והדברים כתובים בבירור בספר התניא בסוף פרק ח'.

_________________

הרמב"ם היה אומר להיפך וד"ל.

_________________