סגנון הכתיבה ומאפייניה

מאיר
סגנונו איננו רק קצר, אלא גם לוקה באי בהירות.

גם אם הוא היה הגאון מוילנא, הוא לא היה חייב להיות גאון בהתנסחות.


הנטיה לראות את גדולי ישראל לדורותיהם כ"מיני כל יכול" ואין מקצוע וכשרון שנעדר בהם, הוא דבר הראוי לחקירה,ואולי אף לשירשור נפרד בפורום נכבד זה.

לדעתי הדבר הזה גורם לפעמים לבעיות באמונה בקרב אנשים מסויימים, בחושבם, אם רב ושמואל או רבי וחביריו, ואפילו אחד הנביאים, לא ידע על המצאת הטלפון, או שלא ידע על מהות החומר ממנו מורכבים ירח וכוכבים, וידיעת כדוריות הארץ, ולחילופין, אם נעדר ממנו תכונה מסויימת, זה מעיד  על גדלותו וסמכותו של אדם זה.

תשרת

דבריך נכונים, אצלי לפחות התפרצת לדלת פתוחה אם לא עקורה מציריה, אין לי בעיה עם זה שהגר"א לא היה אמן הניסוח, אני פשוט דן על ההנחה הזו.

ידעתי מאיר ידעתי.

מסגנון כתיבתך כפי שראיתי עד עתה, אינך חשוד על חשיבה מרובעת כלל וכלל.

אבל יש משהוא בגר"א שיכול לתת לי מקום לחשוב שאנשים יראו בו מלאך ולאבד פופורציות. גם לאנשים עם אופקים רחבים יותר.

בכל מקרה, טובים הדברים שנאמרו גם בלי קשר למקרה זה.