טאטוא בעיות מתחת לשטיח - היתרון

הייתי רוצה להוסיף לדיון את השימוש הנרחב במושג "חילול השם" שפעמים רבות הביטוי היותר מדוייק הנו צביעות דוגמת בחורי ישיבה הצופים במשחק כדורגל בקיוסק, התמונה באמת לא יפה וצורמת לי ובכל זאת הביטוי חילול ה' מוטעה ולדעתי משקף סילוף הנובע מעירבוב העמדה הפוליטית (ייצוגנו כחרדים בחברה הישראלית) עם מושג הלכתי טהור.
בהלכה ת"ח מחוייב לנורמות גבוהות גם בתחומים שאינם שייכים באופן ישיר להלכה מטעם חילול ה', ברור עם זאת שרוב בחורי הישיבה המתעניינים בכדור רגל אינם נכללים בגדר ת"ח הבעיה היא שמוסד הישיבה אמור להיות בית לת"ח (בלי להכנס לגדר ת"ח ההגדרה הפשוטה היא הלומד כדי להיות חכם, חכם במובן התורני) וכך מטעם פוליטי בעיקרו, קרי: אנחנו לא יכולים להודות שמוסד הישיבה הוא בעל פונקציה שונה מאיך שהיה צריך להיות,  אנחנו גוזרים על החניכים להיות בחורי ישיבה למראית עין ויותר מזה לקבל על עצמנו כנורמה מחייבת הנהגה שלא באמת נגזרת ממעמדנו.
אותו הדבר לגבי הלבוש החרדי מה הטעם להתלבש באופן מכובד? האם יכול להיות שכולנו מכובדים? ומכובדים כל הזמן? בכל מצב?
בסופו של דבר אנחנו מגיעים למצב אבסורדי שהסוגריים הם עיקר הטקסט ובכל זאת אנחנו מתעקשים שזה ישאר בסוגריים.
לדעתי חרדי הרואה סרטים בביתו לא בסטטוס כזה שהליכתו לקולנוע תוגדר כחילול השם. למה שנהיה מחוייבים הלכתית להגדרה מעמדית, חרדים במדינת ישראל, הגדרה לא מהותית מבחינת ההלכה?
 אני נזכר בצוואה (שאיני זוכר אותה כלשונה?) "איני חוששת מהפרושים או מהצדוקים, השמר מהצבועים"

הגישה הליטאית לפחות, והיא משפיעה על כל הגישה החרדית, היא אלטיסטית. יש רמה גבוהה שכולם צריכים לשאוף אליה.

כל זמן שאין נזק בכלל או שהוא אפסי, זו גישה משתלמת מאוד. כל השאלה מתחילה כשמדי הרבה מוצאים את עצמם "מחוץ לגדר", או אז מתברר שהמבוקש גבוה מדי, ושהנזק רב על התועלת.

הנה http://bh.hevre.co.il/news_read.asp?id=2666&cat_id=1

עיתון לנוער חרדי שנסגר, לא הצליח.

אני משער שישנם סיבות רבות למה הוא לא הצליח אבל אחת מהם בוודאי קשורה לאשכול הזה.



אין דבר כזה נוער חרדי, ואין תרבות פנאי.

בן ציון

גם אם נסכים שישנו יתרון כזה ושאי הכרה בבעיה ממעיטה באמת את קיומה, מניין לנו דרך התמודדות כזו מן התורה?

העולם מלא בנסיונות, אומרת הגישה הנ"ל אם יש בעיה של חמדת הממון נמחוק את ערך הממון, אם יש נסיון של יצר המין נסרס את כל בנינו, אם יש בעיה של מערב פרוע נרחיק למזרח האטום.

זו מניין?

בצ"כ -
אני לא חושבת שכל דברייך תואמים את הטאטוא מתחת לשטיח, 
מה  שלדעתי אינו טאטוא - התקשרות ה"מנקה" חוסר במדור פלילים, העובדה שלא ציינו את פשעיו המדוייקים של הנשיא, זה משום נקיון כדי שלא להרגיל את הציבור בעברות הללו, וכל ליצור ריחוק מהם , כמו שאמרת. 
אבל מצד שני הכיסוי על בעיות אחרית כמו - הומוסקסואליות פדופליה פיגור מחלות נפש מחלות תורשתיות וכו'...  ההסתרה שלהם זוהי חולה רעה שאין בה יתרון. בתוך הכיסוי קיימת סכנה , אדם לא ידע להיזהר וגם זאת כביכול יצירת חברה מושלמת "עולם חדש מופלא" כדי  להתעלם ממי שאנחנו באמת, החברה החרדית מנגנת על כינור ה :" אנחנו חברה יותר טובה אצלנו אין פשע מחלות נפש ועוד" כבר הרבה זמן, אם באמת נסיר את הלוט מבעיותינו כבר איזה יתרון ישאר לנו על החברה החילונית כחברה? ובמיוחד שהם ( החילונים ) לא טומנים את ידם בצלחת וכל פשלאה קטנה של המגזר החרדי מקבלת עוצמות כאילו כל המגזר חטא ולא אדם יחיד. 
   

ראשית אני מוחה על היחס המזלזל והמכליל כלפי בחורי הישיבות, בחורי ישיבות שצופים במשחקי כדורגל הם לרוב לא כל כך בחורי ישיבות והם אחוז קטן מאוד ביחס לאלה שעושים שטייגען בישיבה,

שנית, זה קצת מגוחך למצוא יתרונות בכל גישה, הרי בכל דבר אפשר למצוא יתרונות,
לדוגמא, ברצח נוכל להצביע על יתרון שעכשיו יש פחות עבודה לעשות בעולם, פחות אחד שאוכל, ששותה, שלא מניח תפילין בבוקר שמחלל שבת וכו', (בהנחה שהנרצח היה אדם לא יעיל), או דוגמא אחרת, באונס, שגם שם אפשר למצוא יתרון שהאנס בא על סיפוקו,
העובדה שיש יתרונות בכל דבר שיעלה על הדעת אינה נותנת להם לגיטימציה, ולכן העובדה שאולי נמצאו יתרונות מסויימים לגישת הטיאטוא, בכלל לא מצדיקה אותה,