| נשלח ב-5/2/2007 13:25 |
 |
| |
אהבה ושידוכין
אולי מישהו יודע לייעץ או לעזור.. מה עושים כשמרגישים חיבור רגשי גדול בשידוך וזה נופל בגלל התנגדות הורים??
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2007 13:31 |
|
| |
השאלה לא ברורה מספיק, אנא פרטי:
א. האם מדובר על ההורים שלך או שלו.
ב. מהי סיבת ההתנגדות.
ג. מהו טיב ועומק הקשר בינכם (כמה פגישות נפגשתם?).
ואשתדל לענות לך תשובה בהתאם.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2007 14:48 |
|
| |
אני מסכים עם חולמתבהקיץ, חסר לנו הרבה מידע על מנת לנתח את המצב:
האם מדובר בשידוך סטנדרטי?
האם התברר משהו במהלך הפגישות?
כמה פעמים כבר נפגשתם?
מה סיבת ההתנגדות?
האם לפני השידוך ביררו משני הצדדים?
בהצלחה !
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 13:32 |
|
| |
אם יש גם התאמה וגם חיבור רגשי, אז ככה:
א. מנסים להסביר להורים בדרכי נועם שזו בחירתכם, וזו זכותכם וכו'.
ב. אם זה לא הולך, מנסים להעזר באנשים חכמים ומנוסים שיסבירו להורים.
ג. אם זה לא עוזר אז מדברים בקצת פחות נחמדות.
ד. להורים אין זכות להתערב. אם הבחור\ה מרגיש שזה זה, וגם רבנים או אנשים מנוסים מסכימים עם הבחירה שלו (מה שבעצם אומר שההורים סובלים מהפרעה קלה בתחום קליטת זכויותיהם), אז לא נראה לי שכדאי לבחור הזה לוותר, ובכל מחיר שלא יהיה (שלא יבואו לחתונה...שלא יעזרו... - בד"כ זה בסוף עובר להם)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 20:25 |
|
| |
לכל המגיבים...
תודה על תגובותיכם. איניני יכולה להכנס לפרטים, רק אומר שהורי הבחור הם הבעיה..
מה שבעצם רציתי לדעת זה לא לגבי השידוך הזה בו פחות או יותר הרמתי ידיים ואולי חבל שכך.. אך יותר לגבי עצותיכם לעתיד איך אפשר לשמור על הלב?? ולהתחתן בסופו של דבר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 20:34 |
|
| |
אם זה בא מהצד השני אין הרבה מה לעשות. לא ניתן לשנות את האדם שהחליט לשמוע להוריו - ולא משנה מאיזו סיבה, הרי הוא סוף סוף בוחר לשמוע להוריו. אם זה ממש נעשה בכפייה ניתן להמליץ לו כנ"ל.
איך לשמור על הלב? אחח זו בעיה, בפרט לבחורה שבד"כ רגישה יותר. אולי כדאי להמנע ממחשבות ודמיונות על העתיד כל עוד זה לא בטוח. כדאי מדי פעם, בין פגישה לפגישה, לעורר מחשבות רציונליות על האפשרות שזה בעצם לא זה, זה עדיין לא בטוח. מחשבות כאלו יכולות להפריע לרגשות להתפתח יותר מידי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 21:38 |
|
| |
שוש29:
אסור לשמור על הלב. ברגש ששומרים עליו יותר מדי הוא מאבד את היכולת להרגיש. ובלי רגש נורא קשה להתארס. את צריכה להשאיר את הלב חשוף, ולתת לרגשות שלך להתפתח, ולקוות ולהתפלל שזה לא ישבר שוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 22:09 |
|
| |
צ'אוטינג.
נכון שזה קרה לך?
(היתה לך תקופה בה עבדת עם השכל ולא אפשרת לעצמך להיקשר?)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 23:03 |
|
| |
א_ב_ג_ד:
התחלתי לסגור את עצמי, אבל בחורות העירו לי על הנושא, ושיניתי את עצמי בהתאם. וכן, חוויתי לב שבור יותר מפעם אחת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 23:21 |
|
| |
יש המון סוגים של אנשים ומסתבר שאצל רוב הבנות (ואולי גם הבנים), אם יש בעיה אז היא הפוכה.
כבר בזמן הפגישה, מרוב התלהבות, היא עלולה לדמיין את הנעליים שהיא תנעל בחתונה ע"מ שהפרש הגבהים שביניכם לא יראה משמעותי - רגע של דמיון הנובע מרגש והתלבהות, לא שהיא באמת בטוחה שתתחתנו. יסלחו לי הבנות על ההגזמה שבדוגמא - זו רק דוגמא (אבל גם כזאת קיימת)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 01:11 |
|
| |
תראי,
ברגע שמדובר בהוריך ולא בהוריו, אין לך הרבה מה לעשות בנדון.
אם נפגשתם עד 2-3 פגישות, פשוט תשלימי עם העניין ותוותרי.
אם נפגשתם יותר ]פגישות, והתחיל ליווצר בינכם קשר עמוק, לא הייתי מציעה לך לוותר כל כך הר. נסי לנהל איתו שיחה, להבין איפה הוא עומד בעניין, ועד מה רגשותיו כלפיך משמעותיים (זאת בהנחה והקשר בינכם מאפשר את זה). תייעצי לו לדבר עם רב או אדם חיצוני, לפני שהוא מחליט לוותר באופן סופי.
את חייבת את זה לעצמך, רק כדי שתוכלי, לפחות, לשמוע ממנו סירוב מוחלט בענין, ולא תאכלי את עצמך עוד כמה שנים "למה ויתרתי עליו כל כך בקלות", מאידך - עליך להיזהר לשמור על עצמך ולא להישאר איתו ב"קשר חשאי זמני" מאחורי הגב של הוריו, כאשר ברור לך שלא יצא ממנו כלום. בשלב מסוים זה יפגע בך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2007 14:23 |
|
| |
את כל כך צודקת... חולמת בהקיץ... אני יודעת שרגשותיו הם זהים ובגלל התנגדות הוריו הוא החליט למצוא מישהי שנענית יותר לדרישותיהם..
הוא טוען שאפשר לעשות סוויץ ולנסות לעבור הלאה..
גם אם מבחינתו הוא היה מתחתן איתי...
עצוב נכון?????
אני מרוסקת ולא רוצה לצאת יותר עם אף אחד בשלב הזה...איך ממשיכים הלאה???
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2007 14:54 |
|
| |
יקירה,
אם זו רק התנגדות ההורים ואתם שלמים בהחלטתכם- הם לא יהיו אלה שימנעו מכם...
אבל אם הבחור החליט לשמוע בעצת הוריו- מן הסתם זה פשוט לא זה....
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2007 02:20 |
|
| |
שוש, יקירה,
תזכירי לעצמך שהכל משמים!!!
יש לי חברה, שכמעט התארסה עם בחור. ההורים שלה כל כך התנגדו אליו, לא רצו אותו בשום פנים ואופן.... הם המשיכו מאחורי הגו של ההורים שלה.
בסופו של דבר, כשהם ויתרו על הרעיון (בהוראת הרב והרבנית שלנו), אל לא יודעת כמה הם בכו. ולפני כן הם תכננו להתחתן, תביני. כמה דמעות, כמה צער, כמה כאב לב. מסכנה, מה שהיא עברה...
והיום!!! היא מודה לאל שהיא לא התחתנה איתו, כי רק בדיעבד, אחרי תקופה שהיא התגברה על זה, היא יכלה להסתכל בעיניים לא משוחדות ולראות שהם באמת לא היו מתאימים.
הוא מצא את הזיווג שלו והתחתן ברוך ה'
היא מצאה את הזיווג שלה והתחתנה ברוך ה', עם בחור שההורים שלה נורא אוהבים...
ה' יודע מה שהוא עושה. וכל מה שעושה, לטובה הוא עושה.
תחזיקי מעמד.
|
|
|
|
|
