עול נישואי הילדים - יש פתרון מעשי?

צבי

הצעותינו קרובות למדי, מה עוד שכפי המתבאר כעת באשכול סמוך אין רצוני להשאיר אלטרנטיבה אחת, לדעתי מעבר למסלול שכירות לשנים מספר ניתן יותר לשקיפות, אני חושש מפתרונות שבסך הכל יאריכו את ההסכם בין המחותנים בעוד שורה, לאמר: אתה תפתח חשבון על שם הזוג ואני אעביר לך כל חודש את ההתחייבות, לדעתי ביצירת מודל של שכירות לכמה שנים החשש של המניפולציות נמוך יותר.

לפי דעתי אין להתחתן לפני שיש מקצוע סביר שאפשר להתפרנס ממנו! ואין הכוונה דווקא למקצוע אקדמי הכרוך בשנות לימוד רבות, אלא בהתמחות בשטח שיש לו דרישה, ואין הכוונה דווקא לאשה, אלא גם לגבר!
בן ישיבה יכול ללמוד תוך כדי לימוד בישיבה, תכנות מחשבים, כל עבודות החשמל, תיקון מכונות כביסה, התקנת מזגנים, סופרות, אינסטלציה, תיקוני נגרות למיניהם, ועוד מקצועות שאפשר להתעסק אתם בשעות הערב - אחרי לימודים בכוילל ובחופשות - ולהביא פרנסה הביתה!
תיקון מזגנים הוא עסק מצויין בקיץ, תמיד יש ביקוש! כנ"ל, חשמל ומכונות כביסה.
בערב, משעה 6 עד 9 בערב, אפשר לבצע תיקונים מבלי לצאת מהכוילל, שלא לדבר על ימי שישי, בין הזמנים וכד'. מי שחרוץ באמת - גם שעה אחת בבוקר של עבודה, תעזור לפרנסה בס"ד.
ומה יאמרו יפי הנפש? ס'פאסט נישט...

כעת חיה

אולי אתה צודק, אבל אין לזה סיכוי....

בעזהי"ת

אלישיר,
הילכו פראק ופרה חולבת יחדיו?

בעזהי"ת


   אמנם לא. ואמנם גם עם אברהם אבינו ושאר אבותינו רועי הצאן, לא ילך יחדיו הפראק. ועל זאת אפשר להסביר בצחות לשון, שגם כשיגיע משיח ויאמר ויצעק: הריני לפניכם! הבה נבנה את בית המקדש!, יסבירו לאותו שוטה ש"חדש אסור מהתורה" (הרי מעולם לא שמענו מרבותינו הגדולים באשכנז ואונגרין ורייסין שבנו "בית מקדש"!!)...

מאיר,
עצם העובדה שקשה לקדם פתרונות הגיוניים, גם אם הם פתרונות חלקיים, אומרת דרשני.
מדוע בעייה כזו אקוטית נשארת ב"מלוא תפארתה" כל כך הרבה זמן ?
כדי להתמודד עם הבעייה אי אפשר להסתפק בקומבינות פיננסיות ובתקנות חייבים לרדת לשורש העניין. 
הגע בעצמך, אותו אברך שאי אפשר להטיל עליו את העול של שכר הדירה בשנים הראשונות לנישואיו - כעבור כעשרים שנה (מה דעתך על המושג: הורים המחתנים ילדיהם - "אברך+20"..), בגודל משפחה כמקובל במחוזותינו, איך יוכל לעמוד בפרוייקט ה"מצומצם" שהצעת - השתתפות של כמה שנים במימון שכ"ד לכל ילד, נוסך על הוצאות החתונה וכלל צרכי הקיום השוטף.

הבעיה העיקרית אינה בדרישות הבחורים (הם מוזנים מההורים ומהרבנים), עיקר הבעיה היא בעמדת ההורים המוזנים מהמסר:
שהם אחראים באופן מלא לעתידם הרוחני של ילדיהם, גם בגיל הנישואין ואח"כ.
שעליהם למנוע בכל מחיר (-כפשוטו) כל סיכון ל"רוחניות" הנ"ל.

ממילא האפשרות לחנך את הצעירים לאחריות (-שתוביל להעברת הנטל הכספי אליהם) נפסלת על הסף. שהרי אחריות מובילה לעצמאות, ועצמאות הרי היא חופש בחירה, ואחריתה מי ישורנו.

ההורים, בדרך כלל, לא מסוגלים לנהוג ב"הגיון" וללכת נגד הזרם כשמדובר בנורמות ה"מגינות" על "ערכי היסוד" של החברה בה הם נמצאים. לכן גם "תקנות" לא יועילו שהרי ראשוני המפירים שלהם יהיו אותם אלה שירצו להתהדר בנאמנותם לאותם "ערכי היסוד" (כפי שאירע עם ה"קול קורא מטעם גדולי ישראל וראשי הישיבות להקלת עול הנישואין" - אדר א' תש"ס).

במלכודת מסרים זו לא נותר להורים, שאין ידם משגת, אלא להטחן עד דק ואין מושיע.

לדעתי, אחד הנושאים שצריך להקדים ולהתמודד איתו, בהקשר של ההתחייבות הכספיות של ההורים בעת חיתון ילדיהם, הוא הקביעה מחדש של גבולות האחריות של ההורים כלפי ילדיהם. 

בידור,
אני נוטה לקבל את דבריך. עולם הישיבות מגונן על הבחור מפני הרעות החולות שבעולם, בצורה מוגזמת ומעיקה.
לשם השוואה: בחור חילוני בגיל שבע עשרה ע"פ רוב עבד כמה פעמים והרויח כסף, עשה רשיון נהיגה, ניהל כמה וכמה מערכות יחסים עם בנות, והשתתף (לא כולם, לא כולם) בכמה קטטות אלימות, ועם כל הסלידה מאורח חיים זה, הוא די מבגר, והבחור די עצמאי. בגיל עשרים ואחת, בחורינו היקר יוצא מהצבא! שלש שנים הוא היה שם! כעת, יסכימו כולם, מדובר בבחור עצמאי שינסה לדאוג לעצמו. לעומתו, הישיבע בוחר, הוא ילד תם ומסכן, שכל מה שהוא יודע על החיים בא מהיחסים שלו עם הוריו. בחור כזה, משול בעיני, לבחורה מחונכת מבית יעקב, שאביה אחראי להלכה ולמעשה לכל צעד משמעותי שלה, ועל הוריו לטפל בכל אשר יבקש. ואל להם להלין אם עליהם החובה לקנות לו בית.

_________________

http://blugermagid.blogli.co.il/ 

יוזמה של הגמ"ח המרכזי

משום מה כל הדיבורים כאן הם סביב פתרון עתידי, כגון חינוך טוב יותר.. גמחי"ם מרכזיים...לארגן מסלולי שכירות... או מה שלא יהיה, מה שנותן תחושה שמי שכבר קנו לו דירה - אינו יכול למכור את הדירה ולהחזיר את הכסף להורים...

אנו בכל אופן כן מעוניינים לעשות זאת, כן! למכור את הדירה שקנו לנו הורינו  ולהחזיר להם את הכסף!!

לכל צד יש את החובות שלו, וגם אם לא, יש להם עוד ילדים לחתן, ואילו הקופה - ריקה.

מה שנחוץ לנו כרגע וכנראה לעוד זוגות המעונינים לנהוג כך:

מקום דיור: זול בשכירות או בקניה, קרוב לירושלים, בסביבה חרדית

מאחר ואלישיר הציע את הכיוון, אנו פונים אליו  ולכל מי שמכיר, אנא תנו לנו רעיונות ברי ביצוע! היכן ניתן למצוא ישיבת כפר או עיירה הסמוכה לעיר הבירה עם חברה נורמלית למגורים, (חברה נורמלית = חרדים מפוכחים/מפוקחים...או לכל הפחות סביבה לא מחייבת...)

בתודה
ישראלי אחד ואשתו

במחשבה שנייה:
רצוי שכל מי שעולה בדעתו לעשות כך - שיודיע באשכול זה, ואולי? ומי יתן? שנתארגן קבוצה שתיצור "סביבה חרדית מפוכחת" באזור ירושלים.... (בצ"כ - האם אנו עדיין בשלב של חלומות שוא ידברון?)

תוקן על ידי ישראלי_אחד ב- 24/07/2007 20:53:22