בעניין רכישת דירות לילדים והשאתם

כעת ברצוני לנסות לסדר את ההתייחסות לנושא, על בסיס שלושת השאלות שהציג טורקי צעיר, למרות השינוי בסדר.

הגורמים
1. השגת חתן מובחר - כבר הרחבתי בעניין בהודעתי הקודמת
2. הישארות של החתן ב"כולל" - רכישת דירה מצריכה הפרשה כספית גבוהה מדי חודש לתשלום המשכנתא או השכירות, אשר תחייב את הזוג הצעיר להכנסה חודשית גדולה מעבר למקובל ב"כוללים". הרצון למנוע מהאברכים הצעירים יציאה לעולם העבודה, העבירה את הנטל להורי הזוג הצעיר, אשר בדרך כלל יכולתם הכלכלית גדולה יותר [למרות שגם ההוצאות גדולות יותר].
3. מעורבות ההורים בשידוך - בציבור החרדי בכלל ובציבור החסידי בפרט נוטלים הורי הבחור והבחורה חלק מרכזי בשידוך, הם מבררים על הצד השני ובמידה רבה מקבלים את ההחלטה. מעורבות רבה זו גוררת לדעתי בהכרח את המחוייבות להשתתפות ברכישת הדירה, שהרי המשא ומתן ברוב המקרים מתקיים בין ההורים והם אינם יכולים להטיל הכל על הזוג הצעיר.
4. החתן והכלה חסרי בסיס כלכלי - בחור ישיבה ותלמידת סמינר הינם חסרי כל, במצבם אין להם אפילו אפשרות ליטול משכנתא ללא הון עצמי. היעדר הידע והניסיון שלהם בעולם המעשה, גם יקשה עליהם לגייס הלוואות מגמ"חים וממכרים.
5. דאגה של הורים לילדיהם - החסות שלוקחים הורים אשכנזים ["פולנים"] על ילדיהם איננה דבר חדש, הם רואים את עצמם אחראים על חינוכם ועל דאגה לצרכיהם עד זיקנה ושיבה, מבחינה זו לא מדובר בתופעה חרדית בלבד ויש לה דוגמאות גם אצל חילוניים. עבור הדור הצעיר זהו כמובן יתרון, אבל במידה לא מועטה גם חיסרון, התלות הזו בהורים היא גם חונקת, דוגמא לכך ניתן לראות באשכול של אילפא אודות הקושי של צעיר שקיבל דירה מהוריו או מהורי אשתו להמרות את פיהם בעניין יציאה לעבודה. 

המימון
השאלה החוזרת ונשאלת פעמים רבות היא כיצד בכל זאת מצליחים הורים כה רבים לעמוד בנטל? נדמה לי שאין כאן סודות כמוסים אלא באלתור ממספר מקורות, ברור שאצל כל אחד הסיפור שונה.
1. ירושה - הדירות והרכוש שמועברים בירושה מהדור הקודם, מנוצלים ברוב המקרים להוצאה הגדולה של רכישת דיור לילדים. בעבר היו המשפחות קטנות יותר, מה שגורם שכל הורה מקבל חלק גדול יחסית בירושה. ברוב המקרים דירות אלו הן בעלות ערך גדול יותר מהדירות הנרכשות כיום בישובים החרדיים החדשים, לעיתים מדובר  בנדל"ן מבוקש מאוד כגון בית חד קומתי בלב בני ברק.
2. חסכונות - לא מעט הורים צברו פרוטה לפרוטה לעתיד לבוא, הם מוציאים לשם כך את כל חסכונותיהם, לא אחת מדובר בשבירת תוכניות פנסיה וקופות גמל שנועדו לימי זיקנה.
3. משכנתא והלוואות - היכולת ליטול משכנתא למימון הדירה קיימת כמו בכל מקום, זאת מלבד הגמ"חים להלוואות כספים המאפשרים ללוות סכומי עתק ולגלגל אותם מגמ"ח למשנהו תקופה ארוכה.
4. הכנסה חודשית - תשלום המשכנתא או ההלוואות מגמ"חים משולמים כמובן מההכנסה החודשית הקבועה המורכבת ממשכורות ומקצבאות, לשם כך ניתן לראות הורים המחפשים אחרי כל הכנסה אפשרית ומשעבדים את משכורתם העתידית ב-50 השנים הקרובות בכדי למלאות את התחייבותיהם.
5. צדקה - בעבר סיפרו על ה"ירושלמים" שהם נוסעים לחו"ל לגייס תרומות לנישואי ילדיהם, כיום כבר ניתן לראות גם בארץ ישראל ליטאים רבים שעושים זאת. רוב הקריאות המתפרסמות כיום לאיסוף כספים אינם אומרים מאומה מלבד שהנזקק מחתן ילדים.
6. מעבר דירה - ישנם הורים שמכרו את דירותיהם ועברו למקומות מוזלים ובהפרש רכשו דירה לילדיהם, ידוע לי על אדם שעשה זאת מספר פעמים בחייו.
7. הימורים - בכדי להצליח לגייס סכומי כסף כה גדולים, מתפתים אנשים להשקיע את כספם בעסקאות המניבות רווחים אסטרונומיים. כך אנו רואים מדי פעם כיצד אנשים רבים נפלו ביוזמה כלשהי, בנדל"ן, בבורסה, ובעוד השקעות שונות ומשונות.

יש שיאמרו, אם אמנם רוב האנשים מצליחים לשרוד בדרך זו אחרת, כנראה שהמצב איננו כה גרוע. אולם מלבד העובדה הפשוטה שכל המשאבים שנזכרו הם מוגבלים והם פוחתים מזמן לזמן, גם השימוש בהם מביא אותנו למציאות איומה. ניצול גורף של ירושות וחסכונות, נטילת הלוואות שידרשו שנים להחזרתן ולעיתים גם בכך לא יהיה די, הזדקקות גוברת לצדקה [ממי?], וכניסה חסרת אחריות להשקעות, הם מתכון בטוח לאסון כלכלי. אנשים רגילים לדבר במונחים של "קריסה" ו"פיצוץ", אבל צריך לזכור שלא מדובר בארוע טראומתי אחד. כבר כיום ישנם בחורים ובחורות מזדקנות, מחמת חוסר היכולת של ההורים לעמוד בנטל הכלכלי. הורים רבים מתרוצצים מגמ"ח למשנהו יומם ולילה, האחרים אין להם מנוחה מחיפוש אחרי שקל נוסף. המחסור בכספים עבור הוצאות הכרחיות אחרות כמו אוכל, ביגוד, רפואה, כבר מזמן עבר את ההגדרה של "הסתפקות במועט". אין ספק שהמציאות הקיימת הי קטסטרופלית. נותר לי רק להבהיר מדוע העברת הנטל לזוג הצעיר תשפר פלאים את המצב, שהרי לטענת טורקי צעיר אין משמעות גדולה מהיכן יבוא הכסף.

טענתי
א. העברת הנטל לזוג הצעיר תחייב אותם להגדיל את הכנסתם מיום נישואיהם, כשהמימון יתבצע באופן אחיד לאורך השנים. כיום, מהחתונה של הזוג עד נישואי ילדיהם אין להם דחף משמעותי כל כך להגדלת ההכנסה [מלבד חיי היומיום], וכשהם מחתנים את ילדיהם נופל עליהם עול אדיר שאין להם יכולת לעמוד בו גם אם יעבדו קשה מאוד.
ב. חשוב לזכור את הפער העצום במחירי הדירות עצמן, ההפרש בין דירת 3 חדרים בלב ירושלים לדירה דומה ברכסים הוא אדיר. כשהנטל נופל על הזוג, ברור שהם יבחרו באופציה הזולה. אולם כשהם יכולים לדרוש מהוריהם, מה ימנע מהם לבחור באפשרות יותר יקרה? כמובן שישנם שיקולים מוצדקים להעדיף מגורים במרכז, כמו יכולת תעסוקה, כולל מכובד, קירבה למשפחה וכדו'.

לאור האמור, אני מתקשה לראות כיצד יתחולל שינוי בטווח הנראה לעין, כל עוד אין שינוי בסיבות שמניתי כגורמים למצב זה. ובמילים אחרות, אם ישתנה המצב יגרור הדבר שינוי בנהירה אחרי בחור מצטיין; בהישארות ב"כולל"; במעורבות ההורים בשידוך; בגיל הנישואין ובתלות של הצעירים בדעתם של הוריהם. אני סבור שרוב הציבור החרדי איננו חפץ באמת בשינויים אלו, ולכן הדיבורים אודות הצורך בשינוי הם או מחוסר הבנה של הגורמים או מהשפה ולחוץ.

לפני מספר שנים ראיתי מודעה בירושלים, חתומה ע"י אנשים חשובים, שקראה לצמצום הוצאות.
הופתעתי הואיל וידעתי על הסידורים שכמה מהם קבלו ונתנו.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 11/06/2007 10:20:49

מאיר

יש הבדל בין גדול דור לעסקן, מעלתו של גדול דור הוא בצדיקותו ובלימוד התורה והתווית הדרך לעם, לכן אינו בהכרח אמור לדעת את כל הבעיות של הדור.

ישנם הרבה ראשי ישיבה שהם עסקנים במהותם (לא כולם - אבל יש)

בןציון

זאת דרישה! כיום כל בחור ישיבה דורש, פעם לא הייתה דרישה ובחורי ישיבה לא התחשבו בנדוניה, פשוט מי שזכה להשתדך עם גביר - זכה ומי שלא- לא!
מה שכתוב בגמרא זה: מי שמתחתן בשביל ממון - יוולדו לו בנים לא הגונים, ומה שאני רואה זה שהדבר מתקיים יפה מאד, השבבניקים של היום זה לאו דווקא מהמשפחות הפשוטות, זה מסלטה ושמנה שהורי האישה נתנו סידור מלא.
ועוד כתוב - "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם" - משמע מכאן, שאם הוא לא לוקח בת תלמיד חכם, כל היגיעה בתורה ומצוות, שנתן כל ימי חייו, אין בזה שום שלימות. "תלמיד חכם" היינו מי שהוא תלמיד של חכם, היינו שלומד מהחכם, אז הוא נקרא "תלמיד". ו"חכם" נקרא הקב"ה, שמידתו היא רק להשפיע. ומי שלומד ממנו מידת השפעה, הוא נקרא "תלמיד חכם", משום שלומד ממנו את מדת השפעה. ז"א - לאישה חלק מכריע בלימוד תורה ועליו לקנות אותה בכסף!! כמובן - רק אם יש צורך עליו לשלם ולא בכל מקרה.

גם בחור שאין לו הרבה הצעות - לא מוכן לשמוע על בחורה - לפני שהוא שומע כמה כסף יש.. הגענו למצב כזה שפל ונמוך!
אני יכולה לגנות אותם - כי בחורות יודעות שיהיו להן יותר הצעות אם יציעו כסף, והן נאלצות להוציא, למרות שאין להם.

כשהתחלתי לקרוא את פסיקתך השנייה - חשבתי שהנה תכתוב שיש בחורים שלא מסתכלים על סידור מלא, אלא על הבחורה והאישיות שלה וכו' ומה גיליתי? מסתכלים על ייחוס, על משרה עתידית. פשוט - בושה וחרפה! ככל שהבחור לומד טוב יותר - הסכום גדול יותר.. המצב ממש לא כזה - יכול להיות הבחור הבטלן ביותר בישיבה שהוא או הוריו ירצו סידור מלא, והמתמיד הגדול ביותר - שלא יבקש כלום. ושוב - אין שום לגטימציה לבחור שלומד לדרוש, והוריו גם צריכים להתחלק בנטל שווה בשווה.

לא הבנתי את המשפט הבא: בחור מודרני ממשפחה מבוססת, יכול לצפות לבחורה מבית דומה, למרות שהוא איננו לומד ברצינות גדולה. א. האם בחור מודרני הוא בהכרח ממשפחה מבוססת? ב. כל בחור מתחתן עם בחורה שמתאימה לו מה קשר המשפט הזה לעניין סידור מלא?

בציבור החרדי יש חוג מצומצם מאד של בעלי אמצעים, אבל הם גם לא מעוניינים בבחור שלומד ולא רוצים לשלם עבור בחור - הם לוקחים בחור ממשפחה דומה ומתחלקים חצי-חצי, כך שהדיון לא רלוונטי לגביהם.

דעתי לגבי ראש ישיבה - כבר אמרתי, יש מהם שהם רק עסקנים ותו לא.
ה-"גדולים" מסודרים מבחינה כלכלית, כי יש אנשים שמעריכם אותם עד כדי תמיכה בהם, יש להם כל מה שהם צריכים, אבל אני לא רואה אותם חיים חיי מותרות, וגם אין להם צורך בזה.

אתנחתא

התורה לא מתקיימת מתוך עושר, רובם לא עומדים בניסיון, ורב האברכים האמיתיים חיים חיי עוני.

לראות בן אדם מת מהתקף לב בגלל שהביא דירה לחתנו - לא נראה לי שזה מה שמפאר את התורה.. אולי להיפך.. היום אף אחד לא מביא סידור מלא לבחור בגלל שהוא העילוי של הישיבה, היום כולם דורשים!! כך שאין כאן שום תפארת כאשר אביה של האישה מת וביום השנה - הבעל הלמדן כבר יוצא לעבוד או במקרה הגרוע מחמם כסא ומחלק כוסות תה בכוילל.

ואם הייתם צריכים ראיה לאשכולו של י. ארצי, שהאינטרנט גובה נפשות זכות ותמימות, הרי לכם.

מי היה מאמין, שבחורת סמינר קלאסית שהיא סמל ודוגמא לבחורת סמינר "מאמינה", כמו עוז והדר, תכתוב את המשפט הבא:

הבעל הלמדן כבר יוצא לעבוד או במקרה הגרוע מחמם כסא ומחלק כוסות תה בכוילל.

סליחה?

אם תסתכל באשכול שדן בחובה לצאת לעבוד, דיברתי בפירוש על בעיית חימום הכסאות.
מלכתחילה אמרתי שיש כאלו שלא בנויים ללימוד, אם תסתכל כבר בתגובות הראשונות שלי וכן על זה היה הדרך, האידיאל מלכתחילה: ללמוד, אם יש בעיות כלכליות או שהאדם מרגיש שהוא לא בנוי - לשאול רב שיורה את הדרך.

מה שרציתי לומר הוא: א. לא כל מי שדורש סידור מלא הוא למדן או להיפך.
ב. גם ללמדן לא מגיעה דירה - למה שלא יתחלקו בשווה?

עוז והדר.
לאור דברייך באשכול "לצאת לעבוד" אני מבין את גישתך לנושא הדירות.
ומה לעשות שהכאבים שונים אצל האנשים לפי מצבם המשפחתי והאישי.
לראות נוער שלא מוצא את עצמו רק בגלל ש"כך עושים כולם" או "כך החליטו הגדולים"
כואב להרבה אנשים בדיוק כמו שלאחרים כואב נושא "דירות לחתנים".
סליחה עם גלשתי לאישי.


__________________________________________

נא הדרכתך איך יכול איש פשוט להבחין בין תלמיד חכם ל"גדול"