| נשלח ב-21/6/2007 12:06 |
 |
| |
הרהורים על מצעד הגאווה
בימים טרופים אלו, בהם מנסרת בחלל הדיון הציבורי שאלת מצעד התועבים בפרזות עיר הקודש והמקדש, כדאי לנתח מספר תופעות שמהוות חלק אינטגרלי מהנושא.
א. היחס החרדי הפטרוני לפרהסיא הציבורית, ובפרט בערים בה הוא מהווה משקל דומיננטי. למרות האשליה כביכול של ציבור שחי בגטו של עצמו, הרי שמעניין אותו מאד מה שקורה מסביבו, והוא מנסה לכפות את מושגיו וערכיו על החברה שמחוצה לו (וייתכן שזה לגיטימי). למרות שהציבור החרדי יכול להתחפר בשוחותיו ולהסתגר בגטאותיו, הוא בוחר להיות חלק מהציבוריות הישראלית. בעיני זה הישג מאד חשוב של המאבק הזה, שהפך את קיצוני הסיקריקים למעורבים נפשית בפרהסיא החילונית הציבורית...
ב. המשקל שניתן לתופעת הגייז. כפי שרבים מציינים, לא ראינו התנגדות ציבורית כה-נרחבת לבתי הבושת הרבים בעיר, לחנויות לממכר הטריפות, לפאבים הפתוחים בלילות שבת, ולמצעדי הע"ז בחגאות הנוצרים בעיר העתיקה. מקובלים שני הסברים נפוצים. האחד הוא "אין בשר המת שבחי מרגיש באיזמל", ולכן לדאבוננו לדברים מסוימים התרגלנו. הטיעון השני הוא ענייני יותר ודחוק יותר, כביכול במקרה דנן המלחמה היא על עצם הלגיטימציה של מה שמכונה "כתובה לזכרים" וכו'. לענ"ד שני הנימוקים אינם עומדים בפני הביקורת, והמאבק הוא בעצם על נושא שמתפרש בעיניים חרדיות כ"שיא הטומאה", יותר מכל בתי הבושת הפזורים בעיה"ק, בשל הטאבו הציבורי על דיון בו.
ג. הנזק החינוכי של המהומה הציבורית. נושא זה חביב מאד על מתנגדי המאבק, הטוענים לנזק בלתי הפיך מחשיפת הנוער החרדי התמים לתועבות הטמאים. נושא זה רחב יותר וקשור יותר לכל הנושא של חינוך מיני. ברור שבגישה החרדית-קתולית הקלאסית ובצורת ההסתכלות שלה על כל נושא המין, הרי שהנזק הוא באמת בלתי הפיך, ומצד שני ייתכן שדווקא כאן נפתח פתח לתיקון המצב, אחרי שתופנם התובנה שבשנות האלפיים צריך להתייחס לנושא בצורה מעמיקה יותר.
ד. השפעת הגיווארענערס על הציבוריות החרדית. סוד גלוי לכל הוא שמלחמת העולם השלישית נגד מצעד התועבה לא יצאה מבית מדרשם של סיקריקי אחמדינג'אד ובית-שמש, וגם לא מבנין זופניק או מרחוב חנן. הציבור החרדי בעצם נגרר למלחמה של מינה פנטון, הרב א.ה. (שהוא איש יקר מאד, להסיר ספק), ועוד תמהוני בשם יהודה לוין מארגון סהרורי כלשהו למען מוסר עולמי וכדו'. פוקו וחזו מהיכן יצאו כל ההתלהמויות. כל הרבנים בעצם נגררו על כרחם למאבק, ומשתדלים להתחמק ממנו ככל שביכולתם (כולל הראב"ד שבשבוע האחרון נכנס ל'תענית דיבור' בנושא המצעד למרות שהיה ממובילי המאבק בשיאו).
ה. חוסר השליטה של הציבור על שולי החברה, המתפרעים, בחורי הישיבות המשועממים, הילדים מציתי הפחים. על זה תדרש ועדת חקירה ממלכתית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2007 13:43 |
|
| |
יעקב,
כל הערותיך מעניינות, אך מקוצר הזמן אתייחס רק להערה ב:
1) מה שאי אפשר לשנות, לא משנים; מה שאפשר - מנסים.
2) מעבר לגוף העניין, המצעד הוא פגיעה בסטטוס קוו העירוני.
3) כל אלה שציינת הם מומרים לתיאבון, ואילו כאן יש מומרים להכעיס, ולא סתם להכעיס אלא "להכעיס בגאווה". זה לא דומה לאיטליז המוכר בשר חזיר אלא לתהלוכה של זוללי חזיר שיבואו עם מוטות שעליהם מונפים קותלי חזיר. אני מניח שהתגובה לא תהיה שונה מזו שזכה לה 'מצעד הגאווה' דנן.
(אוף, ההומואים האלה סתמו לנו את העיר. אי אפשר להגיע לשום מקום).
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2007 14:17 |
|
| |
יעקב,
1) אפילו עמרם בלוי נלחם נגד בריכה במושבה הגרמנית.
2) הפעם זה בצתורה הפגנתית במיוחד.
4) מה אחוז הגיווארענערס בחברה החרדית, כמעט כל הליטאים הם כאלו ואכמ"ל.
5) מדוע שתהיה שליטה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2007 14:24 |
|
| |
איד"ג
א. המצעד איננו מוצג כמאבק על הסטטוס קוו אלא על קדושת ירושלים. באשר לכך הערתי שאפשר להסתכל על זה כ"באו בה פריצים ויחללוה". הרי כל הומו וכל זב עושה בחוצות ירושלים מה שלבו חפץ ואין פוצה ואין מערער. לענ"ד ההיתפסות לעניין המצעד נובעת יותר מהסמליות שבו, ולא נראה לי שסמלים מקדשים או מחללים. מעשים מקשים ומעשים מחללים.
ב. ברגע שאתה מתייחס לעניין כאל עניין של סטטוס קוו נטו, ולא עקרוני באמת, הרי שהוצאת את העוקץ מעוצמת הרגשות הזועמים.
ג. אני גם מסופק באשר להגדרתך על "להכעיס". בעיני מדובר בקבוצה של אומללים בעלי סטייה נפשית, שמחפשת את תשומת הלב הציבורית ואת הלגיטימציה, ולדאבון לב גם מקבלת אותם במנה גדושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2007 14:39 |
|
| |
בעל
א. אתה צודק.
ב. זה כבר עניין סובייקטיבי לחלוטין, וניתן לטעון שמי שהפך אותו להפגנתי במיוחד זה דווקא החרדים ןהמהומה שחוללו, שבלעדיה אף אחד לא היה יודע מהמצעד.
לידיעתך, כבר שמונה שנים יש מצעד גאווה בירושלים, וכל המהומה התחילה אחרי שלופוליאנסקי נבחר לראשות העיר, וריח השלטון הדיקטטורי עלה באפם של כמה יהודים טובים...
ג. זה כבר נתון שולי. בכ"מ המאבק לא יצא לא ממיר ולא מפוניבז' וגם לא מגור וקופיטשניץ, אלא משולי החברה.
ד. על אלה אני בוכיה....
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2007 15:03 |
|
| |
יעקב,
חילול השם נקבע לא פעם לפי סמל ולא לפי מעשה. (אולי לא לדעת הרמב"ם, אבל כך משמע מהסוגיא ביומא).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2007 16:25 |
|
| |
נו, ומי הפך את זה לסמל, ההומואים או החרדים?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2007 16:36 |
|
| |
מה השאלה, מי התחיל?
לא החרדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2007 18:21 |
|
| |
סבורני שלא הובנתי כראוי. אני טוען שעצם ההתייחסות העצימה את הנושא אלפי מונים, וכי לולי ההתנגדות היו צועדים בקושי חמישים איש על המדרכה מבלי שאיש ידע שבירושלים התקיים מצעד גאווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2007 19:13 |
|
| |
בעזהי"ת
להזכיר כמה דברים שצריכים להלקח בחשבון:
א. מצעד תועבה, מתקיים בירושלים זה כמה שנים, במתכונת מתונה יחסית מול המצעד הזימה בתל אביב, ולא הייתה סערה גדולה מסביב, עד...
ב. עד, שהחליטו שנה שעברה להעלות לירושלים את מצעד התועבה הבינלאומי, בהשתתפות מאות אלפים ערלים מאירופה וכו', מצעד שמטבעו יהיה פרובוקטיבי מאוד מאוד.
ג. ואת זה, שיתרחש לי במשך שבוע שלם בירושלים, מתחת לבית, זה כבר שבירת הססטוס קוו באופן בוטה ונפשע, והסלמת המצב באופן אלים ותוקפני (אני משתמש מספיק טוב במטבעות הלשון של השמאל?), וממש לא באשמת החרדים.
ד. אמנם, דווקא בגלל זאת, המאבק נגד המצעד השנה לא כל כך ברור.
מחד גיסא, חוסר מאבק נגד המצעד המקומי, כהשלמה למלחמת עולם מול המצעד הבינלאומי, משדרים היטב את המחאה המוסרית הצודקת כנגד הפאנטיות הפונדמנטליסטית של חברי הבית הפתוח.
מאידך גיסא, שמא דווקא מאבק כזה, אפילו שהשנה הוא לא כל כך נדרש, יבהיר היטב למשטרע, שאין אפשרות לאשר מצעד בינ"ל בירושלים, מחשש לשפיכות דמים המונית.
_________________
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2007 20:48 |
|
| |
מבחינת המורשת החינוכית הפנים- חרדית, ברור שהנזק בלתי ישוער.
כל מי שגדל בחברה החרדית הפנים את מפת הישראליות על פי מאבקי החרדים. מכאן ועד סוף ימיו יש לו מידע מוצק ועמדה ברורה כלפי ארכיאולוגים, מנתחי מתים, מגייסי נשים, מורמונים, כתות שונות (שהוא מפליא למנות את שמותיהן, רק שיש לו בעיה קטנה עם jehovah witnesses ההופכים ל'עידי השם'). מעתה נוספו ההומואים לרשימה המכובדת.
לפני כמה ימים העברתי למישהו חרדי דיסק ובו קובצי MP3 של נעימות מוסיקליות שקטות. אחד הקבצים נקרא בשם 'מדיטציה שקטה'. הוא מרים אלי טלפון זועם: הלו, אתה לא מתבייש להתעסק עם עבודה זרה?
אני לא מאשים אותו, הוא חניך מעולה של מנשרי הכרומו המהודרים של 'יד לאחים'.
כל מי שהיה היום בירושלים, קרא את אלפי הפשקווילים והאזין לרמקולים המייבבים מכל פינות העיר, נוכח שהמוסיקה אותה המוסיקה, מתקופת ילדי טהרן ועד היום המדינה והעולם כולם נגדינו. העובדה שכרגע מעבר למתרס מצוי מיעוט דחוי והזוי עוד יותר מהחרדים - אינה משנה דבר. והעובדה שהחרדים כמיעוט הגדול והחזק במדינה מזכיר את קיומו באמצעות קבוצה הזויה זו, ונותן לה כוח ציבורי אדיר מעבר לכל פרופורציה - צריכה להדיר שינה מעיני המנהיגים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2007 00:18 |
|
| |
איזה נחיתים אנחנו!
אני נהנה לראות איך כל קבוצה בטוחה שהיא יורה לעצמה בקודקוד.
שנה שעברה קראתי טור של הח"כ לשעבר פרופסור עוזי אבן שהוא בעצמו הומו מוצהר, לטענתו, המהלך הפומבי של ההומואים רק פוגע בהם עצמם. הוא מצליף במנכ"ל הבית הפתוח ובכל המארגנים הנוספים בטענה, כי כל הישגי ההומואים במשך שנים רבות תוך שבועיים יורדים לטימיון.
למותר לציין, כי באותו יום זכיתי לקרוא מס' עתונאים חרדים המתארים איך ההפגנות מעצימות את ההומאים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2007 00:25 |
|
| |
חיים
כידוע יש משחקים שאינם סכום-אפס , לפעמים שני הצדדים מפסידים. אם קרנם של החרדים יורד , זה לא אומר שקרנם של ההומואים עולה וכן להפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2007 12:01 |
|
| |
טורקי אתה צודק
כוונתי היתה לדברי שלמלה "והעובדה שהחרדים כמיעוט הגדול והחזק במדינה מזכיר את קיומו באמצעות קבוצה הזויה זו, ונותן לה כוח ציבורי אדיר מעבר לכל פרופורציה - צריכה להדיר שינה מעיני המנהיגים."
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2007 09:52 |
|
| |
מצטרף ליעקב בכל אשר כתב. זו משנתי מזה שנים, טוען חוזר ואומר לכל מי שרוצה לשמוע -וגם מי שלא...-. ולא לאחרונה לעניין הגייז.
אין עושים חשבון שכר בהפסד.
בעיקר נכון הוא לעניינינו שאין כאן עבירה באין, כל כולה הצהרה שבהתייחסות נכונה הייתה מתאיידת ללא הותיר רושם.
צר לשמוע (ולהיווכח) כי רבנים לא עומדים בלחץ. כבר פירש ר' אלחנן הי"ד את המשנה בעיקבתא דמשיחא "פני הדור כפני כלב", אשר נראה שהכלב מוביל את בעליו, תמיד רץ הוא לפניו. אלא שכל הזמן הכלב מטה ראשו לאחור לראות שמא פנה בעליו ימינה או שמאלה, ובפנותו יחיש הילוכו ושוב .... יתייצב בראש כמוביל.... .
לא, אין בפירושים יפים בכדי ניחומים. החיזוק היחידי הוא לדעת ולהכיר את מצבינו לאשורו... .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2007 09:56 |
|
| |
יותר נראה היה לכותרת להיות: הירהורים בעקבות מצעד וכו'
כי כן המדובר בסימפטום .
|
|
|
|
|
