א. צודק ארצי שהמערכה בעניני השבת ושאר עניני הדת אינה נעשית בצורה הראויה. ב. דוקא "חרם צרכני" והמנעות מקניה במקומות מסויימים וצריכת מוצרי חברות הפוגעות בקדושי ישראל, היא הנכונה יותר, לא רק מבחינת התועלת ב"כפייה" עליהם את אורח חיינו ודעתנו, אלא מהסיבות דלהלן. ג. כפי שכבר כתבו, בקניית מוצרי חברות כאלו, ובכניסה לחניות כאלו, יש משום אמירת "יישר" וחיזוק מה לעוברי עבירה. לפני שנים מספר, נכנסתי בחוה"מ פסח לתומי לחנות מסויימת לרכוש סיגריות, ואומר לי בעל החנות - הנה אני מוכר חמץ ולמי זה מפריע, גם חרדים ממשיכים לקנות אצלי. מיד החזרתי לו הסחורה. דוגמא זו (ואחרות) מלמדות כי יש חיזוק מה לעוברי עבירה בקניית שומת"צ אצלם. ד. במקרים מסויימים, בהחלט יתכן חיזוק לגופים מסויימים לשמור על השבת ודברים אחרים, ביודעם כי שומת"צ יקפידו להשתמש דוקא בשירותיהם. ה. הצבת מערכה בחינוך הציבור להקפדה על השימוש דוקא במקומות שומרי שבת וכו', כל עוד לא מדובר במערכה ספציפית כנגד גוף מסויים בסגנון המלחמה באל על, עשוי לנחול הצלחה מסויימת ובפחות נזקי שינאה.
|
|