חילוני בלבוש חרדי-וידויו של בחור ישיבה

עוצר..

גם אני נכנסתי לדיכאון..  ( ולא רציתי לצאת היה לי נחמד שם)

לפעמים עזרה מאדם קרוב עוזרת יותר מכל אדם בעל כישורים ותוארים או דמות חינוכית

גם אני הייתי בהכחשה ולא רציתי לחזור בכלל עד שהגיע אותו אחד שאני מכנה כ"שליח משמיים"

וטלה

א. זה לא באמת משנה אם אחרי זה הכרנו או לא.
ב. לא נפגשנו מעולם הכל נשאר בוירטואלי.

אחת מני אלף.

אוי משה, השאלה המתבקשת היא, האם אתה עדיין מאמין ?
האם אתה מחפש את מקל המצפון כדי לקיים מצוות ? או האם אתה באמת מאמין שדרך המצוות היא האמת היחידה ?
האם אתה מאמין ביכולתך לעשות תשובה, כמו כל חילוני שאתה פוגש ברחוב ?

כתוב עשה לך רב וקנה לך חבר, אני הייתי מציע את שניהם:
מצא לך חבר ראוי שתוכל לספר לו הכל ולא יגלה את סודך לאף אחד, אלא יעזור לך ויחזק אותך.
עשה לך רב, רצוי מחוץ לקהילה, מישהו שאף אחד מבני המשפחה והחברים מכיר, מישהו עם ראש פתוח, ובכל זאת ירא שמים, מישהו שמתעסק עם בעלי תשובה, וספר לו על מצבך האמיתי.

ולבסוף דע לך, שהתבוננות בעוונות שכבר נעשו לצורך יאוש, זו עצת היצר, ועדיף לשכוח מהעבר במקרה הזה לפתוח דף חדש, מאוחר יותר כשתהיה שוב על דרך המלך, יגיע הזמן להביע חרטה על העבר, אבל עכשיו, פשוט תתחיל מחדש, כמו כל חוזר בתשובה.
בהצלחה.

בס"ד

גם אני מצטרף לעיצה למצוא לעצמך איזשהוא אדם בעל אישיות גבוההה ולספר לו על מצבך, במבך הנוכחי בו אתה חי בזהות כפולה יכלה להביא לחורבן האישיות שלך לא משנה אם תהיה חילוני או חרדי.

_________________

לפי התיאור מדובר בבחור שנכנס בקלות למצב של אדישות בנושאים שונים ולאו דווקא בחיי הדת ולכן הוא מסוגל להסתגל מהר יחסית לחיי נוחות ולהתנתק ממחוייבות, אדישות לא בהכרח גורם לדיכאון אולם בוודאי שלא לאושר,
פסיכולוג יכול אולי לעזור לו לצאת מהאדישות באופן כללי אבל לא בהכרח לכוון אותו בחזרה אל הדת,
ממה שאני מבין כנראה שנוח לו עם המצב ומה ששובר במעט את אדישותו זה השידוכים,
הפתרון הטוב ביותר עבורו לדעתי זה קביעת לימוד מאסיבי יומיומי של ספרי מוסר בעיקר כאלה העוסקים בנושאים של שכר ועונש או קלטות כמו של הרב אמנון יצחק שעשויים לעורר אותו מהאדישות כמו גם שיחות עם רב או חבר ירא שמים,