אספוד בכל שנה מספד חדש

לאחר כל הדיבורים וההתחכמויות נשארת השאלה הבסיסית --ששאל ר'מ'מ מקוצק
לזקן אחד שישב על הארץ ובכה--"מה חסר לך?"  האם מי מהכותבים נתן תשובה על כך?
אני לא הצלחתי למצא אותה.  אולי מישהו מוכן ל'נדב' תשובה לענין? מה חסר לנו ולכם
מהעדרו של בית המקדש? אפשר להגיע לעולם הבא בלעדיו?האדם ימלא את חובתו בעולמו
ללא בית המקדש?

אחדות רוחנית.

ואילו מחלוקות היו בבית המקדש פנימה?

_________________

אינה דומה מחלוקת ללא נקודת עוגן למחלוקת בתוך המסגרת. זאת אם כוונת למחלוקות החכמים.
ואם למחלוקות הכתות השונות, אכן זה היה מצב של חורבן וטיטוס רק השלים את מלאכתם.

ימי33655
על איזה אחדות אתה מדבר?
שכחת שאת הכהונה הגדולה קנו בכסף,שכחת שאחד הכהנים הלך למצרים והקים שם
את מקדש חוניו, אתה רוצה עוד תזכורות?. תקרא את דברי הנביאים בבית ראשון--אז על מה
אתם מתגעגעים? זאת היתה השאלה של הקוצקער.

לא שכחתי.
אנחנו לא מתגעגעים למה שהיה אלא למה שיכול היה להיות.

ימי33655

מה זה קשור לבית המקדש? ובעיקר לחורבנו? את זה צריך לעשות כל השנה.

רווסאר

אאריך מעט.

תורתנו, בשונה מדתות אחרות שהיו וישנן, אינה תורת היחיד אלא תורת העם. המצוות ודרך החיים הרצויים על פי התורה מיועדים ומעוצבים לצורה שעם שלם יושב בארצו וחי בדרך התורה.
הדוגמאות לכך בדיני התורה ובצורת המצוות הן רבות, ראה ברמב"ן על התורה בכמה מקומות (בפרשת השבוע בפרשת והיה אם שמוע כתב רש"י את המדרש והרמב"ן מציין לפירושו בויקרא יח כה עי"ש)
עם הרוצה לחיות חיים אחידים ותואמים את התורה, מוכרח שיהיה מוקד אחד מוסכם אליו נשואות העיניים ועמו הולכים לטוב ולרע. מוכרח שיהיה גוף האחראי על החוקים והדינים לפרש אותם ולהתאים אותם לחיים המשתנים.
תפקידים אלו מלא בית המקדש על לשכת הגזית הצמוד אליו. בית המקדש היה עמוד העבודה שכל יהודי חי מביקור לביקור מהשראת הביקור בו. זה מרומם את נפש האדם ושומר עליו בתוך מסגרת העם והתורה. כאשר חסר מוקד כזה הרי כל אחד פונה לדרכו וממקד את תשומת לבו סביב נקודה אחרת.
להמחשה, איני יודע לאיזה חוג אתה משתייך, אך חשוב מה עושה ביהמ"ד הגדול בקרית בעלז לכל חסיד בעלז באשר הוא ומה עלול להחסר לו בהעדר בית מדרש כזה.
זו גאוות יחידה, זו רוממות השייכות לקבוצה. בית המקדש נתן לכל יהודי בעולם את השייכות לקבוצה הנקראת עם ישראל וממילא רומם את עבודת השם שלו ואת שמירת המצוות.
בית הדין הגדול שישב בצמוד לעזרה מילא תפקיד של בית משפט עליון ובית מחוקקים כאחד, הוא היה עמוד תורה שבעל פה כפי שכותב הרמב"ם בתחילת הלכות ממרים. תפקידו היה לשמור על הרלוונטיות של התורה המצוות, למנוע שכחות וסטיות, להכריע במחלוקות, לתקן תקנות ואף לבטלן.
זה תפקיד מכריע בחיי אומה הרוצה שחוקיה והנהגותיה יתקיימו, ללא זה ההלכה נראית כפי שהיא נראית כיום, לא כשתי תורות אלא כעשרים תורות. זה היפך כוונת התורה שפונה לעם שלם ומכוונת אותו לדרך אחת המובילה לשלמותו.

בלי מוקדי הסכמה אלו, יכול היחיד לעבוד את השם לפי דרכו, אך בזה אין הוא עדיף מהותית על הפילוסוף בתחילת ספר הכוזרי שמחפש שלמות אישית ואף מוצא אותה כעדות הרמב"ם על אריסטו. לא זו כוונת תורתנו.
ועל זה אנו בוכים, ויותר מזה על שמרוב הגלות אנו כבר מתקשים לדמיין את העוצמה הכבירה של חברה אחת עם דרך אחת העובדת את השם ומהווה דוגמא ומופת לאנושות.