"אלדד ומידד מתנבאים במחנה" -השואה ותשעה באב.

אילפא

מה זאת אומרת 'בית המדרש שלנו'? מדובר על בית המדרש הטרום מודרני שהיה לו כמעט מונופול על היהדות. זה בית המדרש של כולם, לא שלנו.
רש"ר הירש טוען שהיה ראוי לבחון שינויים בגישה יותר אוהדת, ניתן להבין שהוא ראה איזה מודל של התמודדות בית המדרש עם שינויי תרבות מתחדשים, תוך זהירות מכאן ופתיחות מכאן.
אלא שהוא טוען שלולי הרפורמים שלקחו את זה רחוק מידי, היתה מתפתחת מגמה כזו. אני מציע לבדוק את זה בשנים שלפני אותה ריאקציה. האם לפני פרוץ השכלת ברלין היתה אכן פתיחות כזו?
אם כן, הרי שרש"ר צודק. אם לא, הרי שהקולר אינו תלוי בהם שכן הם צמחו מתוך הוואקום שעליו מתאונן רשר"ה.
אתה שואל בעצם עליו, האם אכן שייך בכלל שתתפתח מגמה כזו שהוא שואף אליה? האם אין זה סתירה מהותית לעצם שמירת ההלכה?
רשר"ה חשב שלא, ואני לחלוטין מסכים. ודאי ששמירה קפדנית ומוחלטת על עקרונות ההלכה אינה מחייבת קפיאה תרבותית או גרוע מזה ניתוק בין תרבות היהודי בפועל לקיום מצוותיו.
האם אני יכול להצביע על בית מדרש אידאלי שיישם זאת? זו שאלה שלאחר התאונה שהצביע עליה רשר"ה. האם אי מי הצליח למרות זאת לעשות סינתיזה בין הדת לתרבות בה הוא חי? לא בית מדרש רחב. אך לא בטוח שלגמרי אין נסיונות מוצלחים במידה.

מאיר,

תודה על הבהרת הדברים,

אלא שעדין לא ברור לי האם הרב הירש ראה בשילוב שכזה שיטה ראויה, ואף ללא הרפורמיזם הברלינאי היה מן הראוי כך לנהוג, או שמא הסכים הרש"ה שצורת בית המדרש ראויה היתה להבדל אף מזאת, אלא בכדי לשמר אחידות בין חלקי העם מן הראוי להתפשר לכיוון זה.