אני לא רוצה להרגיז אותך אבל באופן מסויים הקב"ה אכן התייעץ איתנו כיצד לברוא את העולם [ ככתוב במדרש שהקב"ה נמלך בנשמותיהם של צדיקים = ישראל בנוגע לבריאת העולם וגם בנוגע לכל מה שלמעלה מכך] .
אבל למרות שנראה שהרוגז בינינו אני מבקש ממך להימנע מויכוחים עימי בעתיד, ואדרבה אשמח מאד לדעת שאתה רוצה לשמוע ממני עוד.
בנוגע לנושא שנכתב קודם לכן ערכתי איזה סיכום פעם.
אני מצטער מראש ואומר לך שהרמה שאליה כיוונתי כשעשיתי את הסיכום הזה היא רמה נמוכה יותר מהרמה שלך ולכן גם תראה את הסיכום מופיע בצורה של שאלות כאלו שפלוני שואל ואלמוני עונה.
לעניינינו זה בכל אופן עשוי מאד להועיל, שכן, תוכן רב מהשיחה [ הקשה ללימוד] מופיע שם בצורה קלה יותר.
אשמח מאד כמובן לחוות דעת באם ישנה.
-----------------------------
פלוני: מה הוא ענין שליח ומשלח?
אלמוני: יש בזה כמה עניינים.
ענין ראשון יש לעיין בשלושה אופנים של קיום השליחות בפועל:
1) הגוף של השליח הוא ממש כמו הגוף של המשלח ובדרך ממילא מתייחסת העשיה של השליח למשלח.
2) כח העשיה של השליח הוא כח העשיה של המשלח ולכן עשיית השליח היא כמו עשיית המשלח.
3) העשיה היא עשיה של השליח, אבל הפעולה שנפעלה על הדבר שבו פעל השליח, נחשבת כשייכת לפעולות המשלח.
ענין שני הוא לעיין ממתי השליח נחשב כשליח:
1) שליח יכול להפוך להיות שלוחו של משלח רק כשיש איזה דמיון בין השליח למשלח ולכן אין שליחות של נכרי ליהודי כי הם לא דומים וגם חרש שוטה וקטן אינם יכולים להיות שלוחים. אבל גוי יכול להיות שליח של גוי..(יש עוד דעה שאומרת שיש שליחות גם לנכרי אבל דעה זו לא להלכה למרות שגם מדיעה זו למדים עניינים בעבודת ה')
2) יש לעיין אם השליח נקרא שליח תיכף בשעת המינוי או אולי רק לאחר שהתחיל לבצע את השליחות.
ענין שלישי הוא האם השליח הוא כמו המשלח עצמו:
1) אפשרות אחת היא שהשליח הוא כמו המשלח עצמו, ולכן,במקרה שאדם עושה שליח והשליח עושה שליח שני אזי אם המשלח מת, אזי כבר אין כח בשליחים כי כולם תלויים בכח המשלח.
2) אפשרות שניה היא שהשליח אינו כהמשלח עצמו אלא שהכח של המשלח עבר אליו ולכן השליח השני בא מכח השליח הראשון שכאילו הפך להיות הבעלים של כח זה, ולכן גם אם המשלח ימות בכל זאת השליחות ממשיכה.
ענין רביעי הוא לעיין מה הוא סוג השליחות ובאיזה עניין היא:
1) שליחות כגון הפרשת תרומה היא דבר שמטרתו לפעול פעולה בתרומה היינו שחלק מהתבואה יופרש מהשאר. כאן העיקר הוא הנפעל.
2) שליחות כגון נתינת גט לאשה שבמקרה כזה נתינת הגט להאשה איננה העניין המרכזי אלא הענין המרכזי הוא שבשעת נתינת הגט הבעל מגרש את אשתו. כאן העיקר הוא מה שקורה אצל המשלח.
פלוני: מה היא השליחות בעבודת האדם?
אלמוני: שליחות האדם היא להשלים את כוונת הבריאה ע"י העבודה בקיום התורה והמצוות. וכל יהודי הוא שליח.
1) יש דרגא בעבודת ה' שהאדם מרגיש שהוא מציאות בפני עצמו עם עניינים אחרים שבהם נפשו קשורה ורק שבפועל הוא כופה את עצמו שהפעולות שלו יהיו ממלאות את השליחות שהטיל עליו הקב"ה.
2) יש מי שפועל בכח המשלח.
3) יש מי שבטל אל המשלח וכל מציאותו היא רק מציאות המשלח.
פלוני: מה היתרון בהרגשת האדם שהוא מציאות בפני עצמה?
אלמוני: היתרון הוא שמטבע האדם להתייגע יותר על דבר שהוא שלו ויש לו בזה יותר תענוג.
1) מי שבטל אל המשלח אומר לעצמו שהוא יעשה כל מה שהוא יכול ואת השאר ישלים המשלח ובכלל כל העניין הוא עניין של המשלח. השליח הוא רק כמו פקיד.
2) מי שמרגיש כמציאות בפני עצמו מרגיש שהשליחות היא גם עניין שלו. הוא כמו בעל הבית ששקוע הרבה יותר מאשר הפקיד שקוע בעסק.
בעומק יותר, מציאותו של השליח מתאחדת עם מציאותו של המשלח. ותחושת הבעלות של השליח על השליחות [שהיא באמת גם רצון ה' שכך יהיו הדברים] היא זו שמשלימה את השליחות האמיתית, שבה, על אף שהשליח הוא מציאות בפני עצמו, בכל זאת נמצא בו המשלח וכוחו של המשלח. היינו שדווקא במקרה שהוא מהות עצמאית, דווקא שם נמצא בו המשלח באמת.
