הסברת יהדות התורה בעיני רוחי

1. החכי"'ם מיהדות התורה פשוט לא עוברים מסך, לא מדברת על טלויזיה, גם ברדיו - מוטב היה להם שלא באו לעולם (התקשורת). ברוב המוחלט של המקרים בהם הם עולים לשידור, הם פשוט לא מספקים את הסחורה, מדברים בשפה גלותית ומנוכרת למאזין הממוצע, עונים בצמצום מחשבתי לשאלות המראיין מבלי לפתח תעוזה לשונית וליצור אמפטיה עם המאזינים, והתוצאה היא כמובן המצב העגום של מצבנו בשיח הציבורי.
2. גם ש"ס לא טומנת ידה בצלחת, אך עדיין רחוקה מיהדות התורה שנות אור במצב ההסברתי של המפלגה. למפלגה יועצי תקשורת לא מעטים, המעניקים ייעוץ מקצועי לכל ח"כ בטרם חשיפתו לציבור באמצעות המדיה. 

האם יקרה הבלתי יאומן ונזכה לראות/ לשמוע אי פעם על דובר סיעת יהדות התורה שייקח את המפלגה הזו כפרוייקט ויעלה אותה מבירא עמיקתא לאיגרא רמה??? (במצב התקשורתי שלה כמובן)


נ.ב
אה, שכחתי:
הוא לא יכול להיות מודרני מדי, ולא חבדניק ח"ו, לא צעיר מדי אך לא קשיש כחבריו לסיעה, חרדי ליטאי/חסידי בין הגילאים 30-40 המעורה בחברה החילונית ובעל מרפקים יהיה הדמות האולטמטיבית לדעתי.

שיהיה בהצלחה

אוקיי,

קראתי את דבריך אבל לא מצאתי התייחסות לגופו של עניין. האם אתה מציע אם כך לוותר על הצורך בהסברה חרדית, רק משום שלשיטתך תמיד יעוותו את דבריו וינהגו בו בחוסר שוויון?
האם אתה מסכים עם הטענה שצו השעה הוא מינוי דובר חרדי, ולו רק כדי לנצל משברים דוגמת פרשת דה הרטוך ולמנף אותם לתועלת כלל אנ"ש.

בעזהי"ת


   למרות שכמובן אין מכך רשות ותירוץ להפקיר את התחום התקשורתי, היות שנתוני הפתיחה כמעט בלתי אפשריים, אין לצפות כלל שאיוש כזה או אחר של תפקידים כאלה ואחרים, יביא לתמורה מהותית ביחס תקשורת ההמונים הישראלית-אנטישמית, אל הציבור החרדי.

   אם כבר נכנסנו לאשר צריך להיעשות, טענתי כבר זה זמן רב, שלפני כל תקציב יעודי לציבור החרדי, וכל הישג אחר בבית המחוקקים, צריכים הנציגים החרדיים להאבק בעד חיקוק חוק הסדרת אמצעי התקשורת בישראל, שיאבק באופן משמעותי וניכר בהטיה האנטישמית-מרושעת של מרבית אמצעי התקשורת במדינת ישראל.

_________________

לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות  

האם אברהם רביץ לא טוב בעינייך? תוקן על ידי - ניוטרל - 16/08/2007 12:01:25

מירי
למי בדיוק צריך להסביר? לתלמידי ישיבה? כויללים?בית יעקב?--מיצגי היהדות החרדים-
הם קבוצה--שדואגת לעצמה בלבד--זאת לא ביקורת אלא עובדא--ולכן הם לא צריכים
להסביר כלום. הדבר היחידי שהם צריכים לעשות--זה לשכנע\לשגע  את שולחיהם שהם
פועלים היטב --למילוי הצרכים המיוחדים של הקבוצה הזאת.

מתי נזכה שלא אנחנו נצטרך להסביר את עצמנו, אלא הצד שכנגד.

מתי שנצא מהנחיתות.

יש איזה טבע מוזר שככל שיותר קרובים להקב"ה מאבדים את הביטחון העצמי.
היהודים בעולם מרגישים נחותים לעומת הגויים.
מדינת ישראל חסרת אופי ועמדה כלפי מדינות העולם.
אפילו בתוך ארצינו יש נחיתות מסויימת לעומת הערבים.

זה מסביר מדוע הציבור החרדי שלכאורה קרוב יותר להקב"ה מיהודי שאינו שומר תו"מ גם נחיתי כלפיו.

_________________

זוהר
חוששני שהבעיה יותר עמוקה.

_________________

בעלבעמיו
הבעיה היא פשוטה מאד הציבור הדתי ובתוכו הציבור החרדי הוא מיעוט במדינת ישראל
ולכן שום הסברה לא תהפוך אותו לרוב.  המיעוט הזה מתאגד ע'מ לדאוג לצרכיו המיוחדים,
לפעמים הוא מתנהג כבעל הבית ולא כמיעוט--ואז שונאים אותו. הדרוזים--הם גם מיעוט יש
להם נסיון של מאות שנים איך מיעוט מתנהג, גם ליהודים היה ויש נסיון כזה,בחו'ל הם זוכרים
שהם מיעוט ומתנהגים בהתאם, בארץ כ'א הוא אבו עלי,אתה שמעת שבחו'ל ינהלו "מלחמה"
על סגירת רחוב בשבת" ?  למה לא? שמה אין דמוקרטיה וזכויות?
 זאת כל "התורה" על רגל אחת.

לא מבינה

ההסברה החרדית היא בעיקר לצורכי פנים ובד''כ אינה לוקחת בחשבון - ולו מסיבות טקטיות - את נקודת מוצאו והנחות היסוד של הזולת.

לא שהמסבירנים החילונים יותר טובים, אך במה זה מנחם אותנו? (חוץ מזה, למעט באם מדובר בעילג או בזולל חרדים לתיאבון, הרי שלדוגמא יוסי ביילין הסביר מצויין את עמדתו בדבר זכותו לצוות על שריפת אפרו בלוקחו בחשבון את עמדת החרדים, בעוד שהעמדה החרדית מתעלמת לחלוטין מטיעוניו ומצרכיו ומבוססת על הנחת עליונותה שדוחקת כל אינטרס ועמדה נגדית).

אך הבעיה העיקרית של ''המסביר'' החרדי היא תפקידו כדובר מלאכותי וכחייב להצדיק אוטומטית כל עמדה המשקפת את מצב צבירתו המנטלי של הקולקטיב בנקודת זמן נתונה.

שהרי אנחנו תמיד צודקים ואין התחבטויות או התלבטויות.

למסבירן חרדי אין את הלוסקסוס של הבעת ספק או שתיקה ארוכה ובוודאי שאינו יכול לאמר ''אתה צודק''.  הן החילונים והן הדתיים מצפים תמיד שתהיה לו תשובה שאופיה ותוכנה מוכתב וקבוע מראש.  

הרי מראש אנחנו המשונים, וכל מה שלא נעשה יהיה נגד ההלוך ילך של הציבור ה"ישראלי" ולכן בכל מקרה אנחנו על ספסל הנאשמים והפרקליט הטוב ביותר מקסימום יביא לנו איזשהו הסדר טיעון, אף פעם לא נעבור לדוכן השופטים.

איך יראה המשפט אם אנחנו נהיה השופטים?

שלא כדרכי, אני מוצא את עצמי מסכים עם הגר"ג סיינפלד. המסביר החרדי הוא תמיד "המסביר הרשמי" ולעולם לא "איש הרוח". לכן תמיד יתייחסו אליו כאל "דובר" ולא כאל אדם בעל מסר. זה לא נובע רק מיחס החברה אל החרדים (אם כי גם זה, שהרי בעלי הטור של 'הארץ' מדקלמים סיסמאות לא פחות מבעלי הטור של 'יתד נאמן', ובכ"ז לא זוכים ליחס דומה) אלא גם מן האופן שבו המסביר החרדי תופס את תפקידו.

לא הבנתי מילה, סורי