מישהו לרוץ אתו או מישהו להשתעמם אתו?
האמת שיש משהו שמסקרן אותי בגישה הכללית, בואו נניח שמחר כולנו מאורסים, ואז מה? אז יבוא השיעמום?
נראה לי שכולנו משתמשים בכל האנרגיות שלנו בפגישות, מחשבות, הרגשות, וכו', אבל, שניה קטנה, מה עם העולם הפנימי שלנו? הוא לא חשוב? אנחנו מחפשים מישהו להשתעמם אתו או מישהו לרוץ איתו? (מבחינתי- מישהי...)
האם יש כאן למישהו/י תחביב, רק תחביב אחד שאותו הוא עושה בהנאה? בשביל עצמו? ספר, מוסיקה, משהו?
סליחה שאני שואל אבל שימו לב, על מה אנחנו מדברים בפגישות? זה ריטואל שחוזר על עצמו כל הזמן, מה עובדים, מה לומדים, מה מתקשקשים, לא חבל על השיעמום ועוגמת הנפש? למה שמישהי תתעניין בי אם על כל אותם נושאים היא דיברה עם אינסוף בחורים בעבר?
מי יודע מדוע ולמה?
|
|