|
|
| נשלח ב-3/9/2007 00:13 |
 |
| |
רעיון טוב
כל מי שלא למד בישיבה תיכונית זה רעיון מצוין .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2007 01:04 |
|
| |
אכן, המטרות של יולי תמיר וחבריה ידועות היטב
העניין הוא שלא משנה מה חושבים החילונים מה שחשוב זה מה אנחנו החרדים רוצים באמת.
לצורך פרנסה יש לגיטימציה מוסכמת. אבל מה עם לימוד לשם הרחבת הדעת? אולי הגיע הזמן לשחוט את הפרה הקדושה שהשכלה ומדעים זה חכמות יוון או חכמות חיצוניות וכל הדה-לגיטימציה הכרוכות איתם. יש לי הרבה מקורות בראשונים ואחרונים שמצביעים על היבט חיובי בלימוד מדעים אפילו מדעי הרוח!
בכל מקרה אני מסכים בחשיבות ובעדיפות של לימוד התורה ולכן הצבעתי על הנקודה החיובית בפתרון של יולי שיאפשר להקדיש קודם את הנעורים לתורה ואח"כ לחולין אם מעט לפרנסה ואם הרבה להשכלה
נ.ב. למילה "השכלה" יש בציבור החרדי קונוטציה שלילית אבל צריך לזכור שהמשכילים בתקופת תנועת ההשכלה היהודית נתנו עדיפות להשכלה על פני התורה (שלא לומר בתקופות מאוחרות יותר שהטיפו נגד ההלכה). אני מתכוין להשכלה כמו תלמידי הגר"א שלאחר שמלאו כריסם בתורה, הרחיבו דעתם כדי להוסיף עוד דעת לתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2007 16:24 |
|
| |
ארצי
הפרה הקדושה הזו אינה בת מאתיים, היא זקנה בהרבה ונולדה לכל המאוחר בתקופת הגאונים. תמיד היו יוצאי דופן בעלי שיעור קומה שהרשו לעצמם ל'השכיל' בחכמות זרות, בדרך כלל הם מרחו איזה תירוץ כמו 'דע מה שתשיב'. אפילו הרמב"ם שדיוקנו מופיע בכל אתר הרוצה לשווק השכלה אורטודוקסית, הסביר בכמה מקומות מה ראה לסכם עבור החרד את דעות האפיקורסים, כדי שלא ירעה בשדות זרים.
הוי אומר: פרנסה, ניחא. הרחבת הדעת? הלכה ואין מורין כן זה המקסימום האפשרי.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2007 15:26 |
|
| |
אני יותר מקווה שיפעלו בכיון של יצירת מקומות עבודה לאלו מהמגזר החרדי, בפרט לחסרי השכלה אקדמאית
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2007 22:17 |
|
| |
אמר אלישיר "הלוואי, שיעזרו ליהודי החרדי להשתלב בשוק העבודה
והיצרנות בלבד. לעזור לו לשלב זאת כמלאכת עראי, עם היותו עוסק בתורה
ובתפילה חלק נכבד מסדר יומו" ואילו מירי אומרת "אני יותר מקווה שיפעלו בכיון של יצירת מקומות עבודה לאלו מהמגזר החרדי, בפרט לחסרי השכלה אקדמאית".
צריך לעזור לחרדי כי הוא אינו מסוגל להסתדר בעצמו. יתר על כן, המדינה היא
שחייבת לעזור לו. גם כשהוא עובד החרדי אינו כשאר העובדים אלא עובד זמני,
כזה שעושה טובה כשהוא מטה כתף, והעבודה אינה משאת נפשו אלא הכרח בל יגונה.
היהודי העובד ברוסיה של פעם, טוביה החולב, לא נזקק לעזרת המדינה. הוא לא
חיכה שמישהו ייצור בשבילו מקומות עבודה, וכשהוא חלב את הפרות שלו ודאג
למזונותיהן הוא עשה זאת מכל הלב. גם החרדי מניו יורק שעובד בבנק נותן את
הכל כדי שהבנק יצליח. מעבידים צריכים עובדים כאלה ולא אנשים שבאים לעשות
טובה.
החרדים בישראל ידרשו מהגדולים שלהם השכלה חילונית בת"תים ובישיבות כאשר
המדינה תפסיק לפרנס את תלמידי הכוללים. כשההורים ידעו שכולם עובדים הם
ירצו שילדיהם יוכלו להתמודד בשוק העבודה, ולשם כך צריך ללמוד עברית,
אנגלית, פיזיקה, ביולוגיה ומתימטיקה.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2007 07:54 |
|
| |
אבהו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2007 22:16 |
|
| |
אני מגיב פה קצת באיחור, אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא. לדעתי ההצעה כמות שהיא חסרת ערך , הבעיה שיש לחרדי מצוי בשנות העשרים לחייו בהשלמת השכלה היא בעיקר לא במימון הלימודים , אלא במציאת זמן ללימודים . אם הלימודים מובילים לתכלית כלשהי , אחרי כך וכך זמן מקצוע מפרנס ביד , אנשים יתאמצו ויפנו זמן (ואז המימון בהחלט יהיה משהו מועיל) , אבל בכדי לרכוש מיומנויות בסיסיות כמו התנסחות סבירה בעברית , ידע כללי בהיסטוריה מדעים וגיאוגרפיה , לא נראה לי שיהיו הרבה קופצים על המציאה וגם לא נראה לי שיש טעם להשקיע בכך. אלה דברים שהזמן המתאים ללמוד אותם הוא כאשר יש זמן פנוי בשפע וללא עול של פרנסה . ומי שבאמת מעוניין יוכל להשתלם בהם באופן עצמאי. לדעתי יש להתמקד אך ורק באנגלית ובמתמטיקה שנחוצים להכשרה מקצועית כמעט בכל תחום שהוא .
|
|
|
|
|
