אליזד!
אני יושב כאן קרוב לשלש שעות וקורא את כל התוכן השעה כבר מאוחרת אבל א"א להפסיק.
חבל שלא גיליתי את הנושא יותר מוקדם.
אני המום בעיקר מעוצמת הדברים שנים שאני מסתובב עם תחושה כזאת של מה, אין אף אחד שחושב שיש כאן אטימות, עקימות ומה לא בעצם?
אין מה לומר עוצמת הדברים כ"כ מזעזעת, במיוחד שאחרי הדברים שלך פתאום אני מתחיל להבין דברים שנעשו לי בעבר.
פתאום אתה מוצא הסבר (לא שזה מספק) אבל זה נותן לך לשים את האצבע על הנקודה המדויקת.
מאד הזדהיתי עם הקטע על התפילה בשבת אני חוויתי את אותה חוויה של פנים זעופות בבוקר ועל שליחה (אפשר לומר כמעט זריקה) מהבית למצוא מקום להתפלל גם אם כבר 12 בצהריים ואזלו המניינים מבחינת ההורה תלך שלא תחשוב לרגע שקיבלת אולי פרס ע"ז.
על מילה טובה, או כוס קפה ועוגה, מאן דכר שמיה.
כואב לי בעיקר על האטימות של ההורים איך שלכאורה דבר שהוא תורני גרם להם לזרוק כל רגש.
השמחה המוזייפת (כמו שכתב כאן אחד מחברי הפורום) רק אם אתה תעשה משהו תורני. אם תלמד עם אבא תקבל.... לעולם לא תקבל סתם כי מגיע לך......
הגדרת נכון את החלקים בחיים. ואני מתפלא על אלה שאחרי הסבר כ"כ ברור עדיין ליבם אטום....
עדיין לא מסוגלים לתפוס מה עיקר. איך נהיה בנ"א?!
לפני כל דבר תהיה אדם! ואדם בשונה מבהמה יש לו רגש תמיד! פעם אמרתי לעצמי תורה שמביאה את האדם לאטימות כ"כ מוחלטת שאבא מסוגל לזרוק את בנו מהבית (ויהי מה שעשה) זוהי לא תורה!
והיום אחרי מה שכתבת לפחות הובהר לי שזאת לא התורה אלא אותו אדם!
אדם שלא למד להיות קשוב לרחשי הלב אין לו מה להתחיל לדבר בענייני תורה כי הוא שכח ממושג היסוד שקודם דרך ארץ! דרכו של עולם היה בן אדם!
ולא חיה! (האמת שגם חיות לא יכולות להתאכזר כך לילדיהם)
תודה רבה!
נ.ב. הוחכמתי מהנושא על פסיכולגים חרדים דווקא עזרת לי להבין על איזה פסיכולוג מסוים למה הוא לא יביא תועלת!
_________________
נשלח ב-24/10/2007 12:03
אליזר
התחלת טוב ומשכנע
אך לקראת הסוף כשבחרת לשפוט ולענות על כל משפט של מי מהכותבים
אתה מאבד גובה וחבל, בא נשאיר את הדיון על הצד העיוני כדי שנוכל להפיק ממנו תועלת
נשלח ב-24/10/2007 12:22
קראתי רק את ההתחלה (מה שכתב אליזר)
לדעתי כדי למנוע חזרה בשאלה צריך כן לתת לנער מה שהוא חפץ ורוצה לעשות, כי כשחונקים את היצרים, בסוף זה בא פתאום בבום אחד גדול, ואז עוזבים את הכל.
לא יודעת למה ההורים שלחו אותו ל-"בית דוד", ישיבה שלא נתנה לגטימציה לניגון שהוא אהב כל-כך. זאת הייתה טעות, עליה הם משלמים היום ביוקר וגם הוא לא פחות מהם.
דומני שהכי מתאים לומר כאן: "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה".
חבל שאנו מפסידים אנשים בגלל חינוך לקוי.
נשלח ב-24/10/2007 14:17
אליזד, אני חייב להגיד שקראתי את דבריך ואתה בהחלט בחור ראוי עם ראש על הכתפיים. שאלה קטנה לי אליך,אולי בסטיה מנושא האשכול: היום.איך אתה מסתכל על החברים שלך? הם כמו כשדמיינת את העולם החילוני כשיצאת אליו? אין לך טיפת אכזבה? אתה מרגיש נוח איפה שאתה? באמת מעניין אותי. לדעת איזה צדדים מהעולם החילוני,שאני מכיר היטב, בתור חרדי שגר בין חילונים, מגלה מי שחזא בשאלה
נשלח ב-24/10/2007 14:56
בעזהי"ת
אליזד.
קראתי עכשיו את תגובתך "תשובה לשניים", ועלה חיוך ואפילו צחוק על שפתי. היטבת לכתוב דברי ביקורת מתומצתים ושנונים.
תודה.
כבר מזמן לא ראיתי דברים שכתובים ברמה סבירה בפורום, אז למרות שכבר עברו יותר מ5 שנים , עדיין הדברים מעניינים ומחכימים למרות (ואולי בגלל) שאינני מסכים עם כל מילה.
נשלח ב-26/10/2015 15:46
גיליתי זה עתה את האשכול, ושאלת תם לי, האם ניתן למצוא מקורות תורניים בנידון, או שכל הדיון הוא אנושי לחלוטין?
נשלח ב-12/7/2017 10:37
אליזד חי עדיין?
אלישיר כתב:
בעזהי"ת
אליזד.
קראתי עכשיו את תגובתך "תשובה לשניים", ועלה חיוך ואפילו צחוק על שפתי. היטבת לכתוב דברי ביקורת מתומצתים ושנונים.
תודה.
במקרה קיבלתי איזה דש ממנו לאחרונה, כמדומני שיצא מהארון (ושיהנה). הדברים שכתב מאוד נוגעים לחב ועוצמתיים, וכבוגר בית דוד בעצמי אני יכול להזדהות עם התחושה (אם כי משתמע ממנו שהרבה אנשים ניסו לעזור לו להימנע מהאובססיות והוא זה שהתעקש... כזה הוא גיל ההתבגרות, בעיקר בחלקו הראשון, ובהגינות אני לא בטוח שאפשר להאשים אחרים בהורמונים שלך. הגוף בתקופה הזו קצת משתגע ואנשים מנסים לחיות באוטופיה, זה לא רק בבית דוד - ככה זה מתואר בהרבה ספרי פסיכולוגיה התפתחותית. מותר לנו לקחת אחריות...). אגב ממש מסקרן אותי אם מישהו יכול להביע דעה על שאלתה של חמדת_0
