לב,
רו"ח שעובד באחד המשרדים הגדולים ('ביג פור') הסביר לי שכמות הסטודנטים שיוצאת בכל שנה מהאוניברסיטאות אינה 'מכסה' את כמות המשרות למתמחים שהמשרדים הללו יכולים להציע. זה ודאי לא המצב במשרדי עו"ד.
לדבריו, לאחר ההתמחות מעדיפים רבים לעזוב משרדים כאלו כיון שהשכר בהם מאוד נמוך (מאידך במשרדי עו"ד השכר במשרדים גדולים גבוה משמעותית מאופציות אחרות).
_____________
אני חושב שחלק מהנהייה של חרדים (ודתיים) ללימודי משפטים היא הנחת מוצא לפיה הם יותר מוכשרים לכך לאחר שנים של לימוד התלמוד.
אין להקל ראש ביתרון הזה. לימודים ישיבתיים בהחלט חדדים יכולות חשיבה משפטית וגם עושר לשוני (אם כי בהיבט הזה, בוגרי ישיבות חרדיות חסרי בסיס לשוני סביר שלא מוקנה להם במערכות החינוך החרדיות, כך שיצא שכרם בהפסדם).
אך אליה וקוץ בה - יש מאפיינים לא פחות חשובים לעו"ד מצליח בימינו, שבהם ידם של החרדים (וחלק מהדתיים) על התחתונה. למשל היכולת לתקשר באנגלית הרבה יותר מחודדת אצל חילונים (כנראה בהשפעת החשיפה היתרה לטלויזיה, קולנוע ואינטרנט) והיא חשובה לא פחות (ולדעתי הרבה יותר) בעבודה ברוב המשרדים הגדולים. עו"ד במשרד מסחרי חייב להיות בעל כלים להתמודד עם מסמכים משפטיים (שכל מילה בהם צריכה עיון) וניהול מו"מ באנגלית, ולדעתי קשה מאוד לרכוש יכולות כאלו בגיל מבוגר ובזמן קצר.
__________
שכחתי עוד שני מסלולי שדרוג ללומדי מכללות -
א. במעבר משנה א' לב' יש באוניברסיטאות נשירה מסויימת של כמה תלמידים שמחליטים שמשפטים זה לא בשבילם. בשביל למלא את המקומות החסרים מקבלות האוניברסיטאות בוגרי שנה א' ממכללות שסיימו את השנה בציונים גבוהים במיוחד, ובלי להתייחס לציוני הבגרות/פסיכומטרי שלהם.
ב. אפשר לנצל את ה'נוחות' שמיוחסת ללימוד במכללה לרכישת תואר כפול כמו משפטים+חשבונאות או משפטים+מחשבים. במשרדים מסויימים (משרדי מסים או קניין רוחני בהתאמה) שילובים כאלו יכולים לחפות על מוסד פחות 'זוהר', וכדאי לנצל זאת.
 |
|
|
