על הפרימיטיביות של הפוליטיקה החרדית

תחום התמחותי אינו מדעי המדינה, וע''כ הריני מוסר מודעה לפניכם שכל כתיבתי היא בגדר הרהורי לב של הדיוט.

למרות שכל בחירות הן ברמה הארצית והן ברמה המוניצפלית הינם בבחינת בחירות לועד הבית שלכאורה ניתנים להכרעה ע''פ כישוריו של המועמד למשרה, הרי שאין להתעלם מהמרכיב התרבותי - אידואולוגי שכן יש לשפוט את מועמדותו של פלוני הן ע''פ כישוריו ומידותיו והן ע''פ האידיאולוגיה המנחה אותו והעומדת בבסיס תפיסת עולמו. שהרי אין דומה דרך ניהולו של חסיד כלכלת השוק לדרך ניהולו של חסיד הכלכלה הקיינסיאנית, וכן הלאה והלאה.    למרות האמור, ככל שמתרחקים ממזוודת הנשק הגרעיני אשר בלשכת ראש הממשלה (ע''פ פירסומים זרים) לעבר המעגלים הפנימים המשיקים לחיי היום יום שלנו, כועד הבית, ועד השכונה, ומועצת העיר, אזי יש משקל רב לכישוריו ומידותיו של המתמודד לתפקיד זה או אחר. זאת הסיבה העומדת בבסיס קיומם של רשימות על מפלגתיות ברמה המוניצפלית.  כל היודע פרק וחצי בתולדותיהן של ערי ישראל יוכל להצביע על מועמדים אשר השתייכו ברמה הארצית לצד אחד של המפה הפוליטית, ואשר זכו לתמיכה גורפת של מצביעים אשר השתייכו לצידה השני של המפה הפוליטית וזאת בשל הכרה בכישוריהם הניהולים (ואף כישורי השנור האגדיים של המוזכרים בפסקה הבאה). ואזכיר את טדי קולק, ויבלחט''א שלמה להט, ואפילו את רודי גוליאני ומייקל בלומברג.

מערכת הבחירות בביתר עלית מעלה מספר סוגיות מענינות לדיון בכל מה שקשור לחוזים פוליטים ואכיפתם, ואף מעבר להם, אך בעיקר על מצבה העגום של הפוליטיקה החרדית ודרך התנהלותה.

אינני ביתרי ואין לי בדל ענין במתרחש בין גבולותיה. אך קריאה שטחית של המתרחש במערכת הבחירות שם מעלה הרהורים נוגים על הפרימיטיביות, השבטיות, והעדר הבגרות הפוליטית המאפיין את הציבוריות החרדית ואולי גם את הפרטים המרכיבים אותה.

בעיר מעורבת יש מקום להצטופף תחת דגלה האידיאולוגי של מפלגה חרדית, שכן נציגיה עומדים בנקודת החיכוך בין הציבור החרדי לבין הציבור הלא חרדי  וע''כ יש מקום להתפלפל על האידיאולוגיה המנחה ועל הגדויילים האמיתים ושאר מיני ענינים חשובים הידועים לכל תשב''ר.

גם בעיר חרדית ישנם נושאים אידיאולוגים כדרך הטיפול הנאות בטוהר המחנה ועל ההשפעה על הרכבה האתני של העיר. יתר על כן, בחברה משוסעת ופלגנית ישנו משקל רב להקצאת שטחים ומשאבים לכל פלג חסידות והתאחדות יוצאי ישיבה פלונית (שכן קריטריונים שיוויונים הינם המצאה מרושעת של אמנון דה הרטוך).
 
אך בסופו של יום, ראש עיר הינו מנהל העיר ולכשרונות הניהול שלו או להעדרם יש השפעה מכרעת על חיי היום יום של הפרט.  הבה נניח לצורך הענין שאני חסיד ויזניץ מונסי. בוודאי שאני חפץ בהקצאת מגרש למקווה של החסידות שלי ובהקצאת משאבים לתקצוב  הקוגל הירושלמי וההרינג במועדון הזכרים השבתי של חסידות ויזניץ מונסי. אך, למרות האינטרס העקיף שלי בהזרמת תקציבים למועדון החברתי אליו אני משתייך,  בהצבת שלטי חוצות בעת ביקור האדמו''ר שלי וחתנו שליט''א, ושריון משרות עירוניות לחבריי, הרי שיש לי אינטרסים כאזרח מן השורה כנקיונה של העיר, מצב גינותיה, מצבה הכלכלי, תשתיות, תחבורה, תכנון ובינוי, איכות הסביבה וגו'.

בחברה בעלת תודעה שבטית אתנית האינטרסים של הקבוצה דוחקים ואף מבטלים את האינטרסים של היחיד. לצערי הרב ניתן למתוח קוים מקבילים בין הפוליטיקה הערבית המוניציפלית ובין הפוליטיקה החרדית בערי הקודש שלא נתנו למרמס הציוניים, המתאפיינת בשבטיות חמולתית. הפוליטיקה החרדית המוניציפלית מתקשה להתנתק מתבניות התגובה של הפוליטיקה הארצית, מססמאות דעת התורה וקריאות הקודש, והמשמעת החוגית ובעיקר מהזיקה לסוגיות רוחב פוליטיות\תרבותיות שאינן קשורות לפוליטיקה המקומית ושימוש בסיסמאות נבובות מסוג ''יד החסידים על העליונה''.

אני יודע שאני עוף מוזר, אבל לצערי אני לא מוצא את הקשר ההגיוני בין השתייכות לחסידות גור לבין תמיכה פבלובית בכל מועמד גוראי לניהול מחלקת הרווחה בעיריית בני ברק (חוץ מהעובדה שהוא ימנה את אחותי למזכירתו).

אולי ישנם חוקרי חרדולוגיה באקדמיה אשר יזהו כאן משנה פוליטית מעמיקה היונקת ממשנתם של לאקאן, בורדיה, גון לנון, סוזאן זונטג, זאן ולאזאן, וגינגיס חאן. אך אני רואה כאן פרימיטיביות נחשלת צרופה.

קרן האור היחידה שלי היא ההתארגנות הכמעט פיראטית של מפלגות שחרטו על דגלן את המלחמה בשחיתות החרדית הממוסדת כמפלגת טוב. אני לא יודע מה טיבה של מפלגה זו, אך חבר אני לכל מרידה בחרדיות המאורגנת והמושחתת.  

מי יתן ומפלגת טוב תהווה סנונית ראשונה בהתארגנויות חרדיות שתרמנה את דגל המרד כנגד מה שנתפס בעיניהם כהכתבות והנחתות, ובעיקר שתייצגנה את האינטרסים של חבריה ותו לא.

אגב, אני זוכר כילד את מפלגת תל'י זיכרונה לברכה ואת נאומיו חוצבי האש של אחד מראשיה נגד הזקן מרחוב ראב''ד, שלאחר מספר שנים הזדזעתי לשמוע את נאום ''אנחנו היד האריכתא של רחוב ראב''ד'' מפיו בבניני האומה (וגם את חוצפתם הרעננה של חבריו הטובים כר' יודקע פ. ונתן ג. ושאר פליטי ועד ההנהלה של ת''ת המסורה, שלא כרעה לבעל הדעת התיירה גם בעת שעטת גייסות מסע הצלב הראשון של 1988).   אך למרות העובדה שהנ''ל מכר את נשמתו וכליותיו לשטן, מפעם לפעם איני יכול שלא להבליע חיוך לנוכח החוצפה והרעננות המשודרת מלוחם הלח'י. האיש והבלורית (והעברית הצברית של פעם).  מי יתן לנו תמורתו.

שלום רב סיינפלד!
מעניין ונחמד לקרוא את הגיגי מחשבותיך.
אבל היתי מעוניין להעיר הערה.
אמנם צודק הינך בגישה בה אתה טוען שאיננו מסוגלים לבטוח באותו חסיד גור או ההיפך, שינהל את עניינינו המונציפאלים בתבונה.
אבל אולי תנסה לחשוב קצת שונה?

אולי זה לא בגלל שאיננו מסוגלים לחשוב שאותו מועמד גוראי באמת ידאג לאינטרסים הפשוטים והנדרשים שלנו. אלא בגלל שמעצם היותו משתייך לתנועה כזאת הוא פשוט לא מסוגל שלא לנהל את המערכת אלא בצורה שיבטית נטו!

הבעיה היא לא בנו כאזרחים שמשייכים אותו טוטאלית למגזר מסויים אלא בזה שהוא לא מסוגל לצאת מההגדרה השיבטית שלו ולנסות לפעול למען הכלל????!!!!

_________________

והדברים אקטואלים כבשעת מסירתם

כיון מחשבה זה מושרש בקרב כל אנ"ש מהמצביע הפשוט ועד הגדיילים אשר תמיד הדעת תיירה מחייבת לבחור את נאמן ביתם, (ואם לא בחרתם בו - התחצפתם נגד הגדייל) והסיבה היא פשוטה כמו שכבר כתב מוטי לעיל שגם המועמדים מבינים כדבר פשוט שתפקידם אך ורק לדאוג לחוג שלהם, ועל כן מי פתי לבחור מועמד שאינו בן חוגו, וד"ל.

ולכן דודי זילברשלג חושש שג' לא תעבור את אחוז החסימה
ראה http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=7448&cat_id=3

בעל, דודי פישל אותה בתחזיות. ראה הכרזתו בליל הבחירות בירושלים:

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=7369&cat_id=9
"אני לא יודע איך כל הסוקרים לא הולכים הביתה מרוב בושה. חד וחלק, מאיר פרוש הוא ראש עיריית ירושלים הבא, תשמרו את הקטע הזה בארכיון", אמר דודי זילברשלג לערוץ 1, לקול חגיגות מטהו של פרוש. "יש מי שחוגג כמה שעות, ויש מי שחוגג כמה שנים", אמר זילברשלג לשדרני ערוץ 1 שנדהמו מהתעוזה שבדבריו.

מי זה דודוי זילברשלג.

הההוא שמכר את עצותיו למאיר פורוש ופישל בגדול

הניתוח שלו במקרה דנן יש בו מן האמת.
האגודה היא פדרציה של גופים. בתחילת קום המדינה כולם היו קטנים ושבורים ולכן הערך המשותף גבר, אולם כיום חסידויות רבות גדלו והן מרגישות מספיק בטוחות בעצמן, ולכן יש חשש שהאגודה שוב תתפרק לרסיסים.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/11/2008 17:34:21

והיה ומפלגת אגו:י מתפרקת
לאזיה חלק ישבצו את מרן החפץ חיים או את רבי חיים עוזד גרודזנסקי?
מילא לאמרי אמת יש סיעה  "מרכזית"  אבל שאר גדולי ישראל שהקימו את "האגודה"?

מי יכול להזביר לי לאן נעלמו אנשי תורה עם דרך ארץ תלמידי הרשר הירש?
זוכרים את חבר הכנסת לוונשטין מה"אגודה" לאן נעלמו תלמידיו ממשיכי דרכו?