אמור לי היכן אתה גר ואומר לך בן כמה אתה

קלף, לא נראה לי שמכוונתו הייתה דווקא להטפל אליך, למה שיעשה זאת?
חשבת על תוכן הדברים שלו? מבלי להכנס לסגנון?
לעצם העניין יש משהו בדבריו. תבליג על הסגנון שאולי לא היה ראוי ולמד משהו.
(ולדבריך- למרות שלא היו כ"כ קשורים- אם הבנים שמחה אמנם נכתב,ותסלח לי, הציבור הסרוג אוהב מאוד להזכיר את זה. אולם, הרבה ספרים אחרים נכתבו אחרי השואה בידי רבנים גדולים ניצולי שואה- שאמרו הפוך מאם הבנים שמחה- לא הודו בציונות אלא אמרו שהאסון בא בעקבות והיה עלינו להסתגר וגו'. את הספרים הללו ספק אם מישהו מהציונות הדתית הואיל אפילו לקרוא. אולם הם מנפנפים בדגל כאילו ניצחו) 

חמדת,
קראנו ושמענו, אך לא השתכנענו.

_________________

ובסיבוב לדיון ה(כמעט) מקורי:
יד ההשגחה* מביאה למצב מסויים בשביל שנשלים איתו או נתמודד איתו. התגובה למצב הינה כבר הכרעה ערכית שלנו - והיא היא עבודת הצדיק באמונתו יחיה. 
וההמחשה בדוגמאות דלעיל:
המשל - מי שרואה בתקומת מדינת ישראל יד ההשגחה ואפילו רואה בחילוניות שלב הכרחי במהלך האלוקי וכו' כידוע לבעלי ההשקפה דהתם, האם מחייב הוא את קיום החילונות בהווה או מעוניין בהחלפת החול בקודש? האם הוא לא יכריע לפעול כביכול נגד "זרם" ההשגחי עד כה ולהטות את מסלולה של המדינה למה שהוא רואה כמוסרי ונכון?

והנמשל באברכים הצעירים ובמקומות מושבתיהם המבודדים...

אם אפשר לפעול בכל צורה גם אם יודעים שהמעשה נעשה בהשגחה, מה הנפק"מ בראיית יד ההשגחה?
נ"ל שהנפק"מ היא באי התכחשות למאורעות אלא להכיר בהם ולפעול מתוכם.
בדוגמא של הציונות, מסורבי "יד ההשגחה" ייטו לא לשתף פעולה עם המדינה וישתוקקו לשוב אל הגיטו, בעוד רואי ההשגחה עשויים להתעמת עם המדינה בעניינים רבים אך עדיין לראות בה כלי ראוי לשימוש עם כל סורחנה.
ה"ה למכירי "השגחת האברכים" - הללו לא יתרפקו על מגבעות מחוררות ועיתונים חילוניים בהיכלי הקודש, אלא יבינו מה המעלות של רדיקליות הפרומקייט וה"נאר תורה" החדשה, אך מתוך הכרה ערכית מוסרית השוללת את הכיוון העכשווי - ינסו להטות אותה לכיוונים רצויים מתוך הבסיס הקיים.
שוללי ההשגחיות של מהלך זה יטענו שאין כאן אלא טעות מצערת ראשיתה בחזו"א ושיאה ברב שך, ויעשו כל מאמץ לקלף את הרובד הנ"ל ולבטלו לחלוטין ולשוב למצוא את השכבה הרצויה. כפי שהחרדים היו רוצים לעשות למהלך שהחל אי שם בגרמניה של המאה ה-18.

[לא נקטתי עמדה - סימנתי מסלולים]

כמובן שהמסלולים הנ"ל יכולים להנקט בלי שום קשר לרעיון ההשגחה אלא מתוך גישה ריאלית שמרנית פוליטית בלבד השוללת את הרס הקיים ובונה מתוך המצב הנתון. עם זאת, רעיון ההשגחה עוזר להשלמה מוסרית עם הקיים, ומפחיתה את האנדרנלין ההתנגדותי.
כמו"כ אפשר להאמין בהשגחה ועדיין לנקוט בדעה שהא גופא ה' עשה כל זאת כדי לנסות אותנו, ושומה עלינו להחריב עד היסוד את המצב הנתון. עם זאת, "נסיון" הוא ממין הטענות הקונספירטיביות הטעונות הוכחה מוצקה יותר מטענות פשוטות של "יד ההשגחה".

-------
* "השגחה" נאמרת כאן במובן הקלאסי של המילה = השגחה פרטית יחודית על מין או אומה או צדיק כמבואר בראשונים, ובנד"ד כלל ישראל. לא ההשגחה שה' יודע כל פרט ודברי הבעש"ט שכל עלה נופל בהשגחה. זה נושא בפ"ע, ועיקר הנידון ביהדות הוא על המושגחים באופן מיוחד, ובישוב הגישות אכמ"ל.

תוקן על ידי לבהעיברי ב- 03/12/2007 14:28:30

בעלבעמיו, לא  אגיד כי תגובתי הייתה מן העמוקות בפורום, ולא ניסיתי לשכנע אף אחד כי בסה"כ לא היה בה תוכן. סה"כ הבעתי כעסי על התופעה הנפוצה אצל הרבה מן הסרוגים לנפנף באם הבנים שמחה כאילו זאת ההוכחה לכך שהם צדקו והשחורים טעו, תופעה שטחית ומרגיזה.

אבל זה לא חשוב. המשיכו הלאה.