על הצורך הכפייתי בעסקנים

האם אנו כ"כ צריכים את העסקנים? האם א"א להסתדר בלעדיהם?

ישנם שני סוגי עסקונה:

א. עסקנים של חסד - אנשים כמו ר' אלימלך פירר ודומיו. בבתי חולים אני יודע מנסיון שהם עוזרים ומסייעים. לא פעם נתקלתי בצורך לפרוטקציה אצל רופא זה או אחר, שהרבנים פירר, פישר, שיינברגר (ויסלחו אלה ששכחתי את שמם) סייעו ללא לאות עד להשגת המטרה/רופא/טיפול.

ב. העסקונה הפוליטית - הפוליטיקאים החרדים, משבקי הרבנים ודומיהם. האם באמת כדי לקבל הנחה בארנונה צריך להגיע עד ללופוליאנסקי או פרנקנטהל, פניה לנציג פניות הציבור לא תעזור? האם תלונה על צפיפות באגד בל"ג בעומר, צריכה ליפול לרגליו של רביץ או פרוש?. האם בקשה לברכה מהרב אלישיב צריכה לעבור את הצנזורה של משבקיו?

הסוג הראשון לדעתי ואני מאמין שלא יחלקו עלי, מבורך וירבו אנשים כמותם. הסוג השני אולי לפעמים עוזר ספציפית, אבל לא כל מקרה צריך להגיע לדרג הגבוה ביותר. ישנן אופציות לטיפול ישיר ללא פרוטקציה. האם זה לא משחית אותנו שכל צורך ואפילו צורך לגיטימי אנו משיגים אותו בדרך פתלתלה ועקמומית?

אם הציבור יבין שהעסקנות אינה הדרך הראשית לפתרון בעיות, והעסקנות לא תהווה תחנת ממסר יחידנית בין הציבור לרשויות ולרבנים, הם לא יהוו גורם משמעותי בחייו של החרד המצוי. אולי אם נצליח לצאת מהכפייתיות לעסקנים כדרך לפתרון בעיות, נצליח לשנות את הלגיטימיות לסגנון החיים העקום של הציבור ואת התלות בהסכמת הגדוילים לצורך פעילות כשרה ופשוטה שבעבר לא נצרכה להרשאה מלמעלה, ואת השליטה של העסקונה במוסדות ובזרימת המזומנים.

פנדורית,

ציינת כמה טעמים לתלות בעסקנים:
א. אפשרות סבירה יותר להשגת המטרה.
ב. פחות עבודה, העסקן שירוץ בשבילי.
ג. התפארות ב'קשרים'.

א - שמעתי שבגין הפגנות הסטודנטים  גם המוסדות החרדיים לא קבלו תקציבים. היו שפנו לעסקנים והיו שפנו ישר לרשיות הממונות. שניהם בסופו של דבר נענו. אבל לעסקנים זה לקח יותר זמן. לא תמיד צריך את העסקנים, אפשר גם להסתדר לבד. ובכלל מדוע לנו להיות חייבים טובה לאנשים אם אפשר להיות חבים לעצמנו?

ב - זוהי מושחתות אישית ועצלות כרונית. העסקן יודע את זה ולא אכפת לו, הוא גודל מזה (אולי זה נהנה וזה גם נהנה?!) כך הוא נעשה יותר פעיל וכך הוא 'קונה' את הציבור. אבל בדיוק ע"כ דברתי. מדוע לנו לתת את הלגיטימציה לעסקנים מצד אחד ומאידח לצווח שהם שולטים לנו בחיים?

ג - מאלו שמחפשים להתפאר בקשרים עם עסקנים אני לא מצפה לכלום. אלה אותם אנשים שתלויים על חגורתם אין ספור סלולארים וביפרים, או לחילופין אנשים יהירים מאד שמחכים שהכל יעשו בשבילם והם לא ינקפו בעצמם אצבע 'מגיע לי'.

_________________

מ. זוהר

אשכול ישן בנושא תוקן על ידי - הקניזי - 25/12/2007 18:13:16

פנדורית, כתבת שיש סיכוי טוב יותר שבקשתך תאושר  אם תסתייעי בעסקן. לדעתי זוהי שחיתות של ממש: ישנם נהלים לקבלת שירות מהרשויות, ואם את עומדת בנהלים אלו בקשתך תאושר בוודאות (להוציא חריגים בודדים הקשורים בדרך כלל לטעויות שונות). אם את מנסה לקבל הנחה שלא מגיעה לך, רק בגלל קשרייך עם בן דודו של מאן דהו, זוהי שחיתות, ההורסת את סדריה של החברה הבריאה.  

תיקון שגיאת הקלדה בהודעתי הקודמת, מאידך ולא מאידח, כמובן.

_________________

מ. זוהר

מנהל סמינר חרדי עימו שחתי פעם בענין בעיית שיבוץ בנות אמר לי פעם כי לעסקנות החרדית יש אינטרס מובנה בהעדר קריטריונים שיוויונים להקמת ומימון בתי ספר שכן אלו ייתרו את קיומם.

גם בעידן העליהום על הבלעבתים ושאר המקצועות החורגים ממשרת ר''מ או אברך כולל, הרי ששני המקצועות הלגיטימים האחרונים הינם עשירות ועסקנות.  

ובנימה רצינית יותר אני חושב שתופעת העסקנות הינה תופעת לוואי של חברות שוליים הזקוקות למתווכים לעולם החיצוני והמאפשרים דו - קיום לצד הסתגרות.