| נשלח ב-28/12/2007 11:02 |
 |
| |
אברכים מתפרקים
אולי הסוציולוגים פה יעזרו לי. תמיד חשבתי שפירוק לגורמים זה ענין למתמטיקה. פתאום שמתי לב שגם אברכים יכולים להתפרק לגורמים. מה יכולים? רוצים! מה רוצים? מוכרחים!
הדינמיקה המרכזית של עולם התורה הליטאי, יכולה להיות מוגדרת "התפרקות מתמידה לגורמים". יתכן שגם בעלי ישיבות ואדמורים פועלים ככה, בטח אם תשאלו בפוניבז', חברון, ויז'ניץ, נדבורנא, סאטמר וקרעכצין. דא עקא, שכוונתי לדון כאן בהתפרקויות חברתיות יותר ופוליטיות פחות.
כך לדוגמא, ברחוב החבצלת באלעד מזור או נחל אוריה בבית שמש, יש שלושה קראוונים המשמשים שלושה בתי כנסת המגדירים את באיהם כחברי קהילות שונות (קהילת חבצלת 1-3 אי זוגי, קהילת חבצלת 2-4 זוגי, וקהילת חבצלת אחרי המכולת.) אף אחד מבתי הכנסת האלה לא משמש קהילה בעלת אופי או גוון שונה, כמו למשל אתיופים, חבדניקים, פרענקים, מודרנים, חניוקים, מזרוחניקים או אוכלי הכשר הרב גרוס. כולם משמשים אנשים דומים. ובכל זאת, יש שלושה.
אינני יודע מה טיב הענין, מה סיבותיו, ועד היכן יגיעו שרשיו. אני לא חושב שרק הפונקציונרים כמו גבאים וכד' אשמים בדבר.
מה שברור, התופעה קיימת, והאברכים בכל מקום מתמידים בהתפרקותם.
גילוי נאות: אין רחוב חבצלת באלעד, אבל אם היה בטח היו בו שלשה בתי כנסת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2007 11:41 |
|
| |
אני לא מכיר מקרה של התפלגות אברכים ללא כל ההבחנה. במקרה המתואר מדובר בשלושה בתי כנסיות בעלי אופי די שונה. אם כי גם כאן לכתחילה היה עדיף שיהיו כולם יחדיו, ואולי עדיף שגם חסידים מזרוחניקים וכו' הגרים בשכנות יתפללו יחדיו.
תופעת ההתפלגות לקראוונים מונעת ממניעים שוניםבקצוות השונים:
מן הצד המודרני היא מונעת מפחד האוטוריטה הפרומרית של המרכז,
ובצד הפרומרי הקיצון מפחד אי הטהרנות של המרכז.
תוכל לראות זאת כפינוק ילדותי וחוסר יכולת להדבר אבל במצב הנתון הניסיון מלמד שההתפלגויות הביאו חירות, שלום ומנוחה בכנפיהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2007 12:24 |
|
| |
מישהו אמר לי שבשכונת חפציבה במודיעין עילית [שרק הרגע נתאכלסה ע"י הפולשים לאחר קריסת החברה],
יש כבר ששה בתי כנסת.
בהצלחה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2007 18:08 |
|
| |
ארבעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 08:37 |
|
| |
חידוד ההבדלים ככל שמתקרבים הוא תופעה מוכרת, ולא רק במדעי החברה.
אנשים נוטים למצוא בכך זהות, מאחר שיש כמות גדולה של ליטוואקעס נניח, עדיף להיות "שייך" יותר, לזרם זה או אחר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 09:18 |
|
| |
כפי שהוזכר באשכול אחר, מדובר בקהילות של "יוצים". ביכ"נ יוצאי חברון, ביכ,נ יוצאי עטרת, ביכ"נ יוצאי יד אהרן וכו'. ברור שההבדלים בין האוכלוסיות הינו תהומי ובלתי ניתן לגישור ומכאן ההתפלגות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 09:21 |
|
| |
מאירקה,
תתפלא, אבל ממש לא תמיד...
במקרה שהובא להלן, של שכונת חפציבה בק"ס, הוקם בי"כ שכונתי בנשיאות הרב, בי"כ נוסף של האברכים שמתנגדים לרב, בי"כ נוסף של "מודרנים" שמתנגדים לשני הקודמים, ועוד בי"כ ספרדי, והשמועות טוענות שביה"כ הספרדי עומד להתפלג לתומכי הרב ול'מודרנים'.....
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 10:02 |
|
| |
השאלה העקרונית היא האם שרים את א-ל אדון או אומרים אותו.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 30/12/2007 10:17:29
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 10:11 |
|
| |
מאירקה נעול על תיזה, לא תזיז אותו. הוא כבר כתב זאת באשכול אחר, ועכשיו יש לו כבר ביביליוגרפיה ואסמכתאות, ואפילו לינק...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 10:33 |
|
| |
אני פשוט מכיר זאת מקרוב. וחוץ מזה הקצנתי על סף הציניות. תופעת ה"בית הכנסת לחניכי הישיבות" או "חניכי" בקיצור היא תופעה חדשה יחסית בעולם היהודי שמתפשטת במהירות האור. בבית וגן בירושלים יש 3 כאלה שהוקמו בשנים האחרונות, במרחק של עשרים מטר אחד מהשני. אחד עדיין קאראווני ושניים בהיכלי פאר.
בתור אחד שמתפלל בעצמו (לפחות בימי חול) ב"חניכי", אני חושב שכדאי לאפיין את בתי הכנסת שלהם.
וודאי שיש להם יחודיות לטובה (הקפדה על פסקי המ"ב). אבל...אפעס... משהו חסר שם בנשמה הבלבתית המוכרת כל כך מבתי הכנסת הוותיקים (אני מתכוון לריח של הערינג כפשוטו וכמדרשו).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 11:14 |
|
| |
מאירקה
זו בדיוק המטרה, להבדל מהבע"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 12:19 |
|
| |
אמד
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 22:42 |
|
| |
אנשים רוצים להרגיש בביהכ"נ כמו בבית עם החברים שלהם עם הנוסטלגיה שלהם וכו'.
הרבה בתי כנסת שכונתיים התגלו בסוף כהכלאות לא מוצלחות וכמקור למריבות מכאן ועד להודעה חדשה.
ויש לזה גם תקדים
תוספתא סוכה ד, ו': <*>"אמר ר' יהודה, כל מי שלא ראה דיפלסטון של אלכסנדריא לא ראה כבוד גדול לישראל כל ימיו. כמין בסיליקי גדולה הייתה, סטיו לפנים מסטיו. פעמים שהיו בה כפלים כיוצאי מצרים, ושבעים ואחת קתדרות היו בה של זהב, כנגד שבעים ואחד זקנים, וכל אחת ואחת עשויה מעשרים וחמש ריבוא, ובימה של עץ היה באמצע, וחזן הכנסת עומד על הקרן, והסודרין בידו. נטל לקרות - הלה מניף בסודרין, וכל העם עונין אמן. ולא היו יושבין מעורבבין, אלא זהבים בפני עצמן, וגרדיים בפני עצמן, וטרסיים בפני עצמן, כדי שיהא אכסנאי בה ומיטפל לאומנתו, ומשם הייתה פרנסתו יוצאת".
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2007 02:27 |
|
| |
אשר
יש"כ על המובאה אשר שוברה בצידה "כדי שיהא אכסנאי בה ומיטפל לאומנתו, ומשם הייתה פרנסתו יוצאת"
אממ... איזו מילים מתוקות-"כדי שיהא אכסנאי בה ומיטפל לאומנתו, ומשם הייתה פרנסתו יוצאת" -יש מטרה ותועלת לא איזה סנוביזם מעמדי ריקני.לא התייהרות ושנאה. (...ובכלל איך יעלה על הדעת בני תיירה עם גרדיים
וכדרים בביכנ"ס אחד? ומה עם החינוך של הילדים רחמנא לצלן?.. יש יותר מידי שאלות על הבריתא)
תוקן על ידי - COGITO22 - 31/12/2007 2:33:02
|
|
|
|
|
