תרומת החרדים למאזן הכלכלי של מדינת ישראל

אינני יודע מנין לך במה אני דוגל, ואינני מוכן להיות דובר של השקפה שאינני מכיר די את שרשיה. אין זה אומר שהיא חסרת שרשים. די לי בהסתייגויות שלך, "כפי שאני מבין" ו"כפי שהיא מתוארת בהרחבה בפורומים השכנים" (הידועים בסילופים גדולים מאלו). מאחר שכבר קבעת מטרה לדיון, בוודאי שאינני מחוייב לו.

לומד,

אני לומד מדבריך שצריך לממן את כל אברכי הכוללים כי אין דרך אובייקטיבית לבחור ביניהם את הטובים ביותר. כמו כן אין דרך לכמת את תרומתם וההשוואה בין זו לתרומות אלטרנטיביות כגון זו של הפרופסור להסטוריה תלויה בערכים ואינה יכולה להיות אובייקטיבית.

ללא ספק. אבל מה לעשות ובחיים צריך לעשות בחירות כאלה על כל צעד ושעל. המעביד שצריך לבחור עובד, המאמן שבוחר שחקן, מנהל בית החולים שצריך לקבוע תקציב למחלקות השונות, האב שצריך לקנות מתנות לילדיו - כולם צריכים לקבל החלטות על סמך קריטריונים שאינם יכולים להיות אובייקטיביים. יתר על כן, מחקרים מראים שההחלטות הן במקרים רבים לא ענייניות. למשל אנשים יפים יותר או גבוהים יותר מתקבלים ביתר קלות לעבודה.

אבל בכל זאת מתקבלות החלטות והתוצאות לא פעם הן טובות. הנה למשל מי שקיבל את ישראל אומן הצעיר לאוניברסיטה העברית החליט נכון, וגם המו"ל שהחליט להוציא את ספר שיריה הראשון של דליה רביקוביץ' החליט נכון. המשקיעים שהחליטו לממן את צ'קפוינט גם כן החליטו נכון - לכל ההחלטות האלה היה בסיס סובייקטיבי. בכל המקרים האלה אי אפשר היה לכמת את השיקולים ולקבל החלטה מושכלת, אבל הקביעות האלה היו הכרחיות שכן אי אפשר לקבל לאוניברסיטה את כל מי שרוצה להיות חוקר, אי אפשר להוציא לאור את כל השירים ואי אפשר לממן את כל הסטארטאפים.

למרות המציאות האנושית הברורה הזו אתה מנסה לשכנע אותי שצריך לממן את כל מי שרוצה לשבת בכולל עד מאה ועשרים כי אי אפשר לבחור בצורה אובייקטיבית את התלמידים הטובים. יתר על כן, יש לממן בלי גבול כי לערכו של לימוד התורה אין שיעור.

כל מה שאני יכול להגיד הוא שאתה לא רציני. הגישה הזו פוגעת בלימוד התורה שכן בפועל התקציבים מוגבלים ולכן החמאה נמרחת על יותר מדי פרוסות. כך קורה שהאברכים החריפים והחרוצים חיים בדלות כי אי אפשר להעדיף אותם על עמיתיהם הבינוניים והבטלנים.

_________________

אתה מצאת כתובת לא נכונה להתווכח איתה, אין בי היכולת להגן על ההשקפה החרדית. ואת הנקודה היחידה שכבר כן ציינתי, אתה מתאמץ לפספס שוב ושוב. לא כתבתי בשום מקום שקשה לזהות במי יש צורך, ואתה חוזר לנקודה הזו שוב ושוב ושוב. כתבתי רק שלפי ההשקפה החרדית יש צורך בכולם, ובמילים מפורשות בתגובתי הקודמת, אין גבול למעלה.

אפשר להבין מדבריך שאילו היו פחות אברכים המדינה היתה מממנת אותם באופן מלא, אני שמח שאתה משלה את עצמך. הייתי מקבל יותר אילו היית כותב שלשיטתך אין צורך כלל לממן אברכים. אין לי מושג מהו המקור המוסרי של המימון הזה, ואינני מגן עליו.

הדיון מניח שהכלכלה הישראלית / גלובלית משקפת חלוקת עבודה נכונה של מאמץ ומשאבים.
אך יריעת הדיון צריכה להתרחב לביקורת כלכלית רחבה יותר, של הכלכלה הקיימת, ויתכן שהחברה החרדית, שאצלה הכלכלה משרתת את החברה ולא ההיפך, מציעה אלטרנטיבה נכונה יותר. הפונה לקראת הקטנת מספר שעות העבודה באופן שוויוני, ויצירת עיסוקים חדשים.
כפי שהציע אחד הדוברים, נניח לרגע לאמצעי החליפין והמדידה, קרי הכסף.
הכלכלות המודרניות הינן כלכלות שירותים, ורוב המועסקים הם במגזר הציבורי, המגזר השלישי (עמותות), בידור, מידע, ניהול פיננסי, ושאר שירותים כמו מזון מהיר ועוד, שאינם מייצרים ערך.
בערים חרדיות, כמו גם ביישובי גוש קטיף ואיו"ש, אחוז גבוה מן המועסקים מופנה למגזר הציבורי, ניהול, חינוך. גם בערים חרדיות רוב המועסקים הינם מקרב האוכלוסיה. פעילויות עמותות צדקה משרתת מטרות הזהות לפעילות הנעשית ברוב על ידי מוסדות פיסקאליים פיננסיים, ומתווכים מבקרים ומנהלים פיננסיים.
במשפחות החרדיות יש בדרך כלל מפרנס אחד לפחות, העוסק בחינוך. התגמול הנמוך שלו הוא זוכה, על אף מאמצי ההשתכרות, יתכן והוא כשל שוק.
העוני הנמדד ביחס למספר הנפשות קשור לסדרי עדיפויות לאומיים/ערכיים ביחס לתמריצים הניתנים להגדלת שיעורי הגירה פנימיים.

יעבץ,

אתה מזלזל בגועל נפש הזה ששמו כסף, אבל בדיון כלכלי הכסף הוא לב העניין. כשהחנווני מוכר לך סחורה נוצר ערך מוסף שהוא (אם לפשט) ההפרש בין מחיר הקניה ומחיר המכירה. הערך המוסף הזה מאפשר לחנווני להתקיים בכבוד בלי להזדקק לבריות. כאשר הסטודנט להנדסה לומד בטכניון במשך 4 שנים הוא רוכש ידע שישמש ליצירת ערך מוסף (לו ולמעביד שלו) בעתיד. כאשר האברך בכולל יושב ולומד (או בוהה בתקרה) במשך  30 שנה לא נוצר שום ערך מוסף. אפשר בהחלט, ואף רצוי, לקבל לימוד לשמו, ונכון שהחיים אינם רק כסף, אבל כשאחוז גבוה מהמבוגרים לא עובדים הדרך היחידה לממן את החגיגה היא ע"י הזדקקות לבריות, וחז"ל כבר קבעו שעדיף לפשוט נבלה בשוק.

לא מספיק להגג על "כשל שוק" ו"שיעורי הגירה פנימיים" - צריך גם לשים לחם על השולחן, וביושר.

_________________

לגבי מי שזקוק לפיתרון כלכלי מיידי, האידיאל הנכסף הוא להשתלב בכלכלה הקיימת, ומקוצר רוח הוא אינו יכול לחפש פתרונות טובים ורחבים יותר.
המודל הרצוי הוא לא של שכיר או איש מקצוע, אלא אדם שזהותו היא סביב עיסוק רוחני/אישי, המקדיש זמן מועט לפרנסתו, כפי שמאפשרת המציאות כיום.
חקלאי וסטודנט להנדסה אכן עוסקים בייצור אך הם מיעוט מבין המועסקים. רוב המועסקים בכלכלת שירותים, עוסקים בניהול ציבורי, ניהול ותיווך פיננסי, ניהול משפטי וחברתי, מידע ובידור. לעיסוקים אלו יש אלטרנטיבות תעסוקה חרדיות, ואותם יש לפתח.
לגבי חנווני ותיווך מסחרי, יש ניצנים של עסקים ביתיים בריכוזי אוכלוסיה חרדיים, בבחינת צאו והתפרנסו זה מזה.
גם ייצור בעידן הטכנולוגי של היום (ראה הלם העתיד לאלווין טופלר), בתחומי מזון קוסמטיקה וטקסטיל ועוד, ניתן כיום להקים כעסק ביתי. נחוץ יזם חרדי, אולי פילאנטרופ, שיקים מערכת שיווקית מתאימה, וכן לדרוש אכיפה חזקה יותר של חוקי האנטי טראסט, שיגנו עליהם ממונופולי הייצור והשיווק בישראל.
תחום נוסף הוא המקצועות הטיפוליים בתחומים רוחניים, אישיים, מוסיקה, רפואה אלטרנטיבית, שגם אותו ניתן לפתח כחלק מעיסוקי העידן החדש.

יעבץ,

נכון אמרת שכיום הרוב עובדים בשירותים. יש גם מהנדסים רבים (תוכנה, תעשייה וניהול) שעיסוקם בשירותים. לא ברור לי מדוע אתה סבור שבמקצועות אלה אפשר להקדיש לפרנסה זמן מועט. בפועל מי שעוסק בשירותים פיננסיים עובד במשרה מלאה ואף יותר מזה. מעטים מעובדי הבנקים או חברות ביטוח שמועסקים במשרה חלקית. לא תיוושע גם מעסקים קטנים שמופעלים מהבית. לחברות הגדולות יתרון מובהק במימון, ניהול, פרסום, מיחשוב וכיו"ב, והמדינה לא תוכל להושיע עסק קטן שאינו יכול להתחרות.

במקצועות מסויימים בהחלט יש מקום לעוסקים זעירים. אולי הגיע הזמן שיהיו חרדים שילמדו נגינה בסקסופון ויטפלו ב"רייקי".

מבחינה פיננסית כל ראש כוילל ממוצע אוסף בחו"ל כ 50000 דולר לשנה  לפחות כל ההכנסות שהחרדים מכניסים ומזרימים מטבע זר למדינה לפי עניות דעתי מוסיפות יותר מאשר אילו החרדים היו יוצאים לעבוד שלא לדבר על זה שאין עבודה והכל סתם בולשיט
אני מכיר ראש מוסדות שאוסף בחודש בערך 120000 דולר אז אם זו לא הכנסה נטו למדינה אז מה כן ????

יוסי,

חברות היי טק עושות מחזור של $150,000 ויותר בשנה לעובד. יחסית לסכומים אלה התרומות שמגייס ראש הכוילל הן טיפה בים. גם מי שיעבוד בעסק שהוא פחות רווחי יגיע להכנסה נאה, והעיקר, הוא יחיה ביושר מעמל כפיו ולא יזדקק לבריות.

באשר לעבודה, הרי זו מצוייה כיום בשפע למי שרוצה לעבוד ואינו מתפנק. מי שיתעקש על "צניעות" בהחלט ייתכן שישאר מובטל.