|
|
| נשלח ב-7/2/2008 19:34 |
 |
| |
hanibani,
הוא אשכנזי, והוא לא חסיד... לכן הוא זכאי לתואר הרה"ג.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2008 21:29 |
|
| |
נראה שהפתרון הוא לשאוף להתחתן לפחות החל מגיל 23 לגברים ומגיל 22 לנשים (אחרי שנת שרות ואוניברסיטה או שנה אחרונה במכללה). יתכן שניתן לחלוטין לוותר על שרות לאומי לטובת הענין. אם קשה אז להעדיף לדחות הולדת ילדים (לשנה שנתיים בלבד) ולא לדחות נישואין. נישואין בגיל צעיר (עד 24 לבנות ו-27 לבנים) זו ברכה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2008 23:15 |
|
| |
לדעתי הפתרון הוא להקים ארגוני חסד, שילוו זוגות צעירים בערים הגדולות ויעזרו להם בכל הסידורים (דירה, ילדים...).
הבעיה העיקרית היא שזוגות צעירים בערים נמצאים לבד, לכן אנשים פוחדים מזה ודוחים את הנישואין.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2008 01:53 |
|
| |
דבר ראשון- הרב יהושע שפירא הוא ראש ישיבת רמת גן למי שלא הכיר.
דבר שני- שרפ, ההצעה שלך לא תתפוס כיוון שאתה מייחס לגיל 27 עוד מותג של צעיר בעוד שבדר'כ מי שמגיע בציבור דתי או חרדי לגיל כזה יכול להגיע גם לגיל 35 כשהוא רווק בלי הרבה להתאמץ.
דבר נוסף, שעשניכרצונו, הבעיה היא לא בישיבות אלא בדרך לבחורים שמחוץ להם.
נכון, כמו בכל מקום עלולים להיות בררנים ולדחות חתונה עד אין קץ אך הלך הרוח הישיבתי הוא להתחתן בגיל יחסית מוקדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2008 09:13 |
|
| |
חושב - הכוונה היא שכבר בגיל 23 יתחילו להתחתן (סוף שיעור ה' בישיבה גבוהה או סיום הסדר). גם אחרי החתונה ניתן ללמוד בכולל או באוניברסיטה (ביחוד כשהאשה עובדת).
כתבתי רק שמי שמצליח להתחתן במחצית שנות העשרים לו (עד 27 גברים ועד 24 נשים), זו ברכה. קשה לי לראות אנשים מתבגרים ומאבדים את החן שלהם ורק אז מתחתנים. זה אומר שבני הזוג הפסידו את החן (לא שזה הדבר הכי חשוב אבל זה גם).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2008 17:21 |
|
| |
|
|
|
|
|
