נק' מבט על בחירה וזוגיות..

שלום לכל חברי הפורום היקרים! היום נרשמתי לראשונה  לפורום, אני בחורה חרדית בת 21 וחצי סטודנטית לראיית חשבון. אני לא רוצה לחשוף פרטים מזהים, אבל החלטתי לכתוב את תאוריית הזוגיות שלי, יצאתי לשידוכים רק לפני כחצי שנה, כך שלא נפגשתי כמעט, אני שמחה שלא יצאתי לפני, כי אני יודעת שבזמן הזה פיתחתי ובניתי את עצמי, גיבשתי דעה לגבי העתיד, כך שאני בטוחה שיש בי יותר כלים להעניק ולתת מעצמי..
חברים יקרים אשמח מאוד אם תגיבו לגבי דעתי בנושא..
אנחנו מטבענו יוצרים לעצמנו תבנית מסויימת שפיתחנו במהלך השנים שקשה לנו לצאת ממנה, אנחנו מחפשים את התמונה המושלמת, זאת שראינו בסרט מסויים, את הזוגיות של השכנים ממול, או כמו של זאת שהחברה סיפרה...
הרי מה שאנו רואים זה רק חלקיקי תמונה, שברי שניות, אנו יוצאים לרחוב ורואים אלפי תמונות חולפות לנו מול העיניים, ואז.. רוצים בעצם את הכל. את מכונית היוקרה של מר לוי, את השמלה שראינו בחלון ראווה, ואת הכריזמה הבלתי נשכחת של המרצה, אך אם נתבונן לעומק נראה שביקשנו רק חלקיק מסויים מפאזל המורכב ממליוני חלקים. לבסוף נגלה שמר לוי נאלץ לקנות את המכונית על מנת שתוכל לשרת את צרכיו של בנו החולה. הרי זאת עסקת חבילה, אם אתה רוצה את המכונית-תאלץ לקחת איתך גם את מכלול חייו המורכבים.
ככה בדיוק בנויה הזוגיות אנחנו רואים זוג נשואים צועדים ברחוב עם ילדיהם המטופחים, מחוייכים ומאושרים. תמונה משפחתית אידיאלית, אך מה מסתתר מאחורי הכל..? רק אלוקים יודע.
וכאן אני חושבת שנמצא הבסיס האמיתי לאושר, לדעת להיות מודעים למה שאנחנו, לרצונות, לשאיפות, לכוחות הטובים שחבויים בנו, לחסרונות, ומהלכים שאנו פועלים הנובעים מהתת מודע. בקיצור:להיות מי שאתה, ולא לנסות לקחת את תכונה א' מX ותכונה ב' מY. לפתח ולטפח את הנתונים שקבלנו-להאדיר את הטוב שבנו, ולהלחם ברע.
זוגיות מעצם טבעה מורכבת מעליות וירידות, שמחה, עצב, כמיהה, אכזבה , תקווה, כעס, ועוד.. זה בעצם מכלול ענק ודינמי, 
לאחר שאנו מודעים היטב לאישיותינו המורכבת נוכל לדעת מה טוב ונכון עבורינו. קודם כל עלינו לדעת מה מטרת הנישואין? מבחינתי מלבד הצויי האלוקי, ורצון להקמת "קן משפחתי" משלי, צאצאים שימשיכו את דרכי וישאירו את חותמי, אני חושבת שנישואין ממשים את הפונציאל המלא שבנו לנתינה א-מ-י-ת-י-ת, בבית פנימה כשאני מוותרת לבן הזוג, אף אחד אינו יודע, אף אחד לא מוריד בפני את הכובע, אני לא מחפשת את האהדה, זה רק ביני לבין השי"ת.

ולכן מבחינתי הדברים המהותיים ביותר מבחינת בן הזוג לחיים הם:(בקצרה..) 
כמובן שזה נכתב לבנים ובנות כאחד..
מטרות ושאיפות זהות-ע"מ שתוכלו לחיות חיים בעלי משמעות ותוכן, שתיכם צריכים לחיות למען אידיאל משותף מסויים שיקשור בינייכם, החיים לא מורכבים רק מחיי יומיום שיגרתיים של משכורת, חלוקת תפקידים, טיפול בילדים, קניות וכו.. אין דבר יותר שוחק מעשיית דברים כי "צריך"..
חשוב לדעת לא לבנות את הקשר על רגשות ואהבה, הרגש הוא דבר מאוד תנודתי, בשניה אחת אתה יכול להפוך מאוהב לשונא, כשהקשר מבוסס על משהו עמוק יותר- בני הזוג באים בגישה שווה שהנישואין הם בעצם אתגר, גם אם מתנהלים ויכוחים ואי הבנות המטרה  שלהם היא לא להראות מי יותר חכם או צודק, אלא כדי שנוכל לחיות טוב יותר..

אופי ותחומי עיניין משותפים-מחקרים הוכיחו שניגודים ברוב המקרים לא מסתדרים, בד"כ מה שמושך בהתחלה זה ההתאהבות, שאז הראיה היא סלקטיבית, יותר מאוחר נפערים חורים ושברים שקשה לאחות.. אם את\ה טיפוס עדין שאוהב מקומות שקטים ומעדיף ארוחה רומנטית מאשר הופעה המונית או טיול גיפים, אל תתחתני עם טיפוס היפראקטיבי. הזרימה האנרגטית בינייכם תהיה טובה יותר, ולא תצרכו להתווכח על הדברים הקטנים והטפלים, אלא על העקרוניים באמת.

יחס והערכה לאחרים-שימי לב כיצד הוא מתייחס למלצר, לקופאית, לנהג מונית וכו" (לכל אלו שאין לו אינטרס להרשים אותם) אין לכם מושג עד כמה זה מראה.. המון! הרי נכון לעכשיו הבחור מנסה להרשים, להוכיח.. הוא יתייחס אלייך הכי נחמד שאפשר, באדיבות, ברגע שתהיי בידיו-הגלגל יכול להתהפך..כי הרי כבר לא לא יהיה לו עיניין להרשים אותך, את במילא שלו..באותה מידה שהוא מתייחס לאנשים זרים ומגלה כלפייהם אדיבות-כך גם הוא יתנהג איתך בהמשך החיים..
כמו"כ לראות כיצד הוא מדבר על המשפחה שלו, על הוריו-חשוב מאוד! האם הוא מתייחס למה שקיבל בעוה"ז כמובן מאליו בבחינת "מגיע לי" או שיודע להעריך את הדברים הקטנים ביותר ולא שוכח להגיד תודה.
 
איש שיחה ובעל אוזן קשבת- משהו שלא תתבישי לספר לו כלום, את מאוויך, שאיפותייך, לבטייך בלי חחשות, בלי סינונים, משהו שיהיה אוזן קשבת, שלא יבקר אלא ידע להקשיב, לקבל ,וגם לייעץ, כמובן שגם להיפך.. מבחינתך.

יראת שמיים ומודעות- בנ"א שלא יחפש נוחיות אלא את האתגר והעשיה. הרצון לעשות את רצון השם בכל רבדי החיים.     הכל בידי שמיים-חוץ מיראת שמיים, יר"ש זו תוצאה של עבודה עצמית

ענווה-מבחינתי, זה אחד הדברים שלעולם לא אתפשר עליהם, אני חושבת שענווה משפיעה על כל רבדי החיים, בנ"א עניו לעולם לא יהסס לאמר "סליחה טעיתי, אני רק בנ"א" יהיה קשוב לשמוע את דעותייך, ולא יתבצר בדעתו, יכבד ויבין את רצונותייך, ניתן לבחון זאת: שימי לב כמה פע' מופיעה המילה "אני" בלקסיקון שלו, עד כמה הוא נוטה להקשיב באמת לדעותייך, גם אם הם מנוגדות לשלך, האם הוא זוקף את הצלחותיו לעצמו ואת כשלונותיו לאחרים, או להפך. עד כמה הוא מרבה להזכיר שכל חייו תלויים בסיעתא דישמיא.. וכו..

מידות טובות ולב טוב-זה הבסיס להכל, אין מה לפרט..
אני מצטערת אם הארכתי יתר על המידה..
מאחלת לכולכם שתמצאו את הזווג הנכון בלב שמח, בלי ספיקות ובמהרה!
אם למשהו יש מה להוסיף, אשמח לשמוע..

_________________
"ערכו האמיתי של אדם נמדד על פי הרמה שבה הצליח להשתחרר מהאני שלו."