הם מפחדים?!

המציאות מוכיחה כי ידינו כבולות מלעזור לציבור שלנו.
הרבנים טוענים כי "חדש אסור מהתורה" לשלב איזה שהיא דרך טיפולית איזה שהוא שינוי גישה בתפיסת העולם מכניס את כל הציבור לפחד...
למה?
האם הם יצאו לראות במוצ"ש האחרון את אלפי בחורי הישיבות ללא כל גוזמה שהסתובבו לחפש אקשן בכיכר ציון?
האים להמשיך לקבור את הראש בחול ולתת לעוד מאות בחורים לדדש במקומם בתוך מסגרות הישיבתיות ?
לאן לאן?
וכבר שבימי בין הזמנים אתה מנסה לתת איזה שהיא תעסוקה לנור  אומרים לא . חס וחלילה . הם יחזרו אח"כ לישיבה ויהיה להם על מה לדבר.

איך עושים שינוי?
הרי לפני מאה שנה לא היו כ"כ הרבה בחורי ישיבות כמו היום.
למה א"א להפסיק את המרוץ של ישיבה קטנה, ישיבה גדולה וכולל.
מותר להיות ירא שמים גם כשלא נמצאים בישיבה.

האם זה לא נחשב שהתורה היא "קרדום לחפור בה" ?
לפעמים אני אפי' חושב שלהיות בתוך ישיבה זה סליחה על הביטוי  ושוב התנצלות סוג של "עבודה זרה" מה שונה מרדף אחרי הכסף כשלא עוצרים וחושבים? כיו"ב מרדף אחרי הישיבות ללא לעצור ולחשוב.

ברור לי שאני לא מחדש גלגל
רק אמרתי את דברי מתוך כאב לב.

חרדה זה לא סוג של חולי?

הם מפחדים מהקלות שאנו סובלים את התמונה שפותח האשכול שם לצידו.
החולה הוא דווקא זה שאינו שומר את נפשו.

יקוב,

אתה דובר אמת. ואליה יש להתייחס אבל קשה... קשה כל כך לקבל את האמת ממך.....

במיוחד שאת בחורינו איננו רוצים לראות מסתובבים היכן שאתה מסתובב.