| נשלח ב-30/3/2008 22:49 |
 |
| |
בנק ישראל: ירידה בשיעור העוני במגזר החרדי
קטע מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2007 שפורסם היום קובע: למרות הצמצום בקיצבאות, החרדים פחות עניים. מומחי הבנק מעריכים: סיבת הירידה היא בשל כניסה מאסיבית של החרדים לשוק העבודה
שמעון מירוני, כתב 'בחדרי חרדים'
תאריך: 30/03/2008 13:58:00
"כניסת החרדים לשוק העבודה אפשרה להם ליהנות במידת מה מפירות הצמיחה, דבר שהוביל לירידת הסיכוי היחסי של יהודי חרדי להיות עני החל מ-2006, וזאת למרות הצמצום החד בקצבאות", כך נכתב בדו"ח שחיבר אגף המחקר בבנק ישראל. הקטע, שמתפרסם היום (א), לקוח מתוך הפרק הדן ב"סוגיות במדיניות הרווחה", העוסק בהסתברות להיות עני בקרב המגזרים השונים.
על פי נתוני הדו"ח עולה, כי בשנת 2006 הייתה במגזר החרדי תפנית במגמה: שיעור העוני בקרבו ירד וגם ההסתברות היחסית להיכלל בקבוצת העניים, בניכוי כל ההשפעות האחרות, ירדה ירידה חדה משנת 2006.
את הירידה בשיעור העוני ובסיכוי להיות עני קושר הבנק, בכניסתם של החרדים לשוק העבודה, שהושפעה מהקיצוצים במערך הקצבאות בשנים האחרונות, וחוזקה באמצעות תוכניות תעסוקה מיוחדות לאוכלוסייה זו.
בניגוד להתפתחויות אצל היהודים החרדים, ההסתברות היחסית של הערבים להיות עניים, הוסיפה ועלתה במהלך כל התקופה. הקיצוץ בקצבאות בשנים האחרונות דחף לעלייה במידת ההשתתפות של הנשים הערביות בכוח העבודה, אולם שינוי זה לא הביא עד כה לגידול התעסוקה במגזר.
יצויין כי בשני המגזרים, הערבי ולהבדיל היהודי-חרדי, גבוה העוני במיוחד. שני המגזרים מהווים במספרים כרבע מהאוכלוסייה, אך שיעור העוני בהם מסתכם בכ-60% בשנה המסתיימת ביולי 2007.
האם אין כאן פגיעה קשה בסוחרי העוני בציבור החרדי?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2008 14:55 |
|
| |
הרשו לי לפקפק בענין
אני מחכה אמנם לפרסום המלא כדי להבין על סמך מה הוא נכתב. כיון שבתוך עמי אני יושב, אני אכן חושב שיש שינוי משמעותי בכיוון של כניסה למעגל העבודה, אבל שינוי כזה דרמטי שיוצר ירידה דרסטית בשיעור המשפחות העניות (בתקופה של קיצוצים חריפים) - אתמהה. לי כלל לא ברור שמספר הנכנסים למעגל העבודה גדול מהמחזור שנכנס כל שנה למעגל התמיכה (בגיל יח)
כמו כן, גם מי שנכנס למעגל העבודה - לפעמים עובר תקופת הכשרה ארוכה ולעיתים משתכר מינימום בשנה-שנתיים הראשונות ולכן אני סקפטי. מקוה שאני טועה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2008 22:15 |
|
| |
על אתר
הטענה השניה שלך, שאי אפשר להוריד את העוני בתוך שנה, אינה קושיה, שכן החרדים כבר משתלבים כמה שנים בעבודה, כך שאולי זו השנה השלישית.
_________________
---------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2008 23:50 |
|
| |
זה לא קרה מעצמו.
יישר כח לעושים במלאכה. אני מכיר את בצ''כ, יש בוודאי עוד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2008 00:51 |
|
| |
אם הבנתי נכון בנק ישראל מדבר רק על ירידה בהסתברות להיות עני ולא ירידה בפועל של העוני הממשי. והכותרת מטעה במקצת, וגם ההתנסחות בתוך הידיעה.
[בזה תיושב תמיהת *עלאתר* - ירידה בהסתברות יכולה להיות גם בזמן קצר]
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2008 19:05 |
|
| |
ניתוח של הפרסום של בנק ישראל
תודה לקניזי לbt77 וללב העברי על הערותיכם המחכימות.
בנוסף, ברצוני להעיר מספר הערות על הפרסום המענין של בנק ישראל
א. מודה ועוזב (אך לא לגמרי..) - ירידה בשיעור העוני
ישנה ירידה מסויימת בשיעור העוני בחברה החרדית בייחוד במעבר משנת 2005 ל2006 ומסתבר שישנו קשר לכניסה למעגל העבודה. יחד עם זאת, האם מדובר בשינוי מגמה? יש לי סיבה להיות זהיר (גם אם פחות ספקן מאשר לפני קריאת הדוח). אכן מ2005 ל2006 יש ירידה תלולה (מ64.1% ל58.9%). בשנת 2006/7 הירידה נעצרה ושוב עלינו ל59.1%! אני לא יודע אם המגמה ברורה - סך הכל גם לאחר הירידה העוני גבוה הרבה יותר מאשר כל שנה עד 2005 (כמובן שעכשיו הקצבאות קוצצו)
ב. מי גרם לירידה?
פה היתה לי הפתעה מסויימת. הרי כל העולם מדבר על כניסת גברים חרדים למעגל העבודה ואני מסכים שזה אכן מענין ודרמטי. אך מניתוח הנתונים השינוי אצל הנשים גדול יותר. אם אצל הגברים עלה השיעור מ23.2% ב2001 ל27.7% ב2006 הרי שאצל הנשים הוא עלה באותה תקופה כמעט פי שניים מ42.1% ל49.4%.
אכן, כל בר בי רב מבין שה"סיפור" אצל הגברים הוא בעל השלכות מרחיקות לכת יותר, אך לטעמי, דווקא מי שמעונין להתבונן על מגמות ולהעמיק בהן אי אפשר שלא להתייחס גם למגמה הזו. בדור הקודם, יציאת הנשים היא זו שאפשרה את היווצרות מה שהחוקרים קוראים "חברת הלומדים" - אך עכשיו דומני שאם אכן יש תופעה כזו - יש לה גורמים והשפעות אחרות
ג. הפולמוס אודות הילודה ו"מהלך" קטן
לפני מספר חודשים התפרסמו בעיתונות הכללית נתונים אודות ירידה מסויימת בשיעור הילודה החרדית. הפרסום גרר פולמוס נוקב ב"בחדרי" וגם התייחסות של חכ"ים חרדיים. היו שביטלו את הנתונים, היו שכפרו בפרשנויות החומריות (השפעת קצבאות) היו שטענו שאכן ניתן לראות שינוי מסויים בעיקר בשוליים. באשר לי, אני סבור ששינוי של 15% הוא כזה שלא ניתן לראות אותו בעין אך מצד שני אי אפשר להתעלם ממנו. בנוסף, נימוקים כלכליים אינם מכילים הסבר אלא הם חלק משינוי מקיף יותר.
בדוח של בנק ישראל ניתנת תמיכה של גוף רשמי (לא כתבה בעיתון) בנתונים דומים. הדוח בדק כמה ילדים בממוצע יש למשפחה חרדית (אין הכוונה כמה ילדו בסוף הדרך אלא ברגע נתון כולל משפחות צעירות ולכן המספרים נמוכים). לפי הדוח ישנה ירידה מ4.3 ילדים בממוצע למשפחה חרדית ב2001 ל4.1 ילדים ב2006. באופן דומה הוא טוען שישנה ירידה בממוצע מס' הילדים עד גיל שנתיים מ0.45 ל0.37. בקיצר, ירידה של בין 10% ל20%.
ועכשיו ה"מהלך". כפי שציינתי, לא היה לי נוח בהסברים של קצבאות נטו כגורמים לירידה. אך לפי מה שציינתי בסעיף ב' התרחשו באותן שנים גם שינויים בצורה של יתר יציאת נשים לעבודה. האם יש קשר בין התופעות? אינטואיטיבית, זו נראית לי אפשרות. מה דעתכם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 10:15 |
|
| |
ושכחתם את תוכנית ויסקונסין המהוללה שהורידה בצורה פיקטיבית את שיעור העוני בציבור החרדי
|
|
|
|
|
