הזדמנות! למהירי החלטה בלבד!

מבלי להכנס לנסיבות שהובילו אותי לתגלית הזו, הנה הפרטים: אמש, במהלך שיטוטי בגבול בני ברק-רמת גן, מצאתי נתיב שמאפשר מעבר חופשי בין הערים, ללא פיקוח של משטרת הגבולות. השרטוט המצורף מתאר את המסלול מנקודת התחלה שרירותית של צומת הרב ש"ך וז'בוטינסקי.

אחרי חציית הכביש, יש להתקדם בהליכה שפופה במסלול מתפתל בין הבניינים שבתחום הרצל-נורדאו (בציור: חץ עקלתון), לחצות את נורדאו ממזרח למערב ואז לטפס על גג בית הספר אור החיים, לקפוץ משם לגג בית הספר אהלי אליעזר ולרדת במדרגות יציאת החרום  לרחוב המכבים. זרקורי האבטחה שם מבצעים סיבוב מלא כל שתי דקות ובתוך כל מחזור כזה יש כעשר שניות שבהן המעבר לאברבנאל נמצא בעלטה. בפרק הזמן הזה צריך לחצות את אברנבאל ולחזור מזרחה על הגדר (קו מקווקו), לפנות צפונה במרכז הקהילתי, לדלג על פחי האשפה ולהמשיך על הגדר (יש קטע מכוסה בשברי זכוכית, דרושות נעליים מתאימות) עד ליגאל אלון. ביגאל אלון יורדים לתעלת הביוב ומתקדמים צפונה (קו מנוקד) עד למפגש צינורות, שם פונים מערבה, חוצים את המכבים וממשיכים עד שהאורות של רחוב הירקון נראים דרך פתחי הניקוז למעלה. בנקודה הזו צריך להרים את אחד המכסים, לצאת ובריצה מהירה לחצות את שטח ההפקר עד שמגיעים לקניון איילון. מאחר שהפירצה הזו תיסגר בוודאי בקרוב, אני מרשה לעצמי לפרסם אותה ברבים, בתקווה שכמה מהירי החלטה יספיקו לנצל את ההזדמנות ולברוח.

BT, אני מתנצל על אי ההבנה. אתה פירשת את ההודעה שלי כאן, כגירסה מוסווית וחילונית למסר העתיק "בואו לעשות אצלנו שבת, תראו איזה יופי". ולא היא.
ביקשתי לבטא רק את הרגשתי, אולי אפילו מחשבתי, שחיים בקהילה פסיכוטית, נחשלת, רכלנית, אכולת קנוניות ושטופת אמונות טפלות, אינם הדרך היחידה הפתוחה בפני מי שרוצה להיות יהודי מאמין שומר תו"מ. התלונות וההאשמות שגואות כאן ובפורומים אחרים, נראות כמו פתקים שאסירים מבריחים מהכלא. זה היה מעורר הרבה אמפתיה ורחמים, אלמלא העובדה שהחומות סביב הכלא הזה בנויות על טהרת העכבות, החסמים רגשיים והפחד.

מעניין
כי אני חושב
שאפשר לחיות בכל מקום "סגור"
ולחיות בשלום עם כולם..
זה דורש איזה שהיא מיומנות אבל כשרוצים אפשר לשדור ולהיות יהודי טוב בלי לסבול מכל תחלואי החברה.ואפי' לעזור לה ...

dfl

קל לומר, קל מאוד, קשה לבצע, קשה עד בלתי אפשרי.
שאלה אישית, אתה החלפת מגזר בימי חייך?
האם כל חילוני שאינו מרוצה מחילוניותו, חוזר בתשובה באותו יום? אני מאוד מקוה שלא. וזה כאשר יש זרם רחב למדי של 'חזרה בתשובה', עם תמיכה מאסיבית של מקצוענים וחברים לדרך, המון עזרה פסיכולוגית וחיבוק חונק, עד שאתה בפנים על בטוח.
יציאה מבני ברק לעומת זאת, זה ללכת נגד הכל, נגד כולם, משפחה, ידידים, מכרים, כל העולם הקודם שלך. זה להוולד מחדש בגיל שלושים, אתה מסוגל???

הנחת הנחה, שכל הבלתי מרוצים כאן, הנקודה היחידה עליה הם לא יתפשרו היא 'להיות יהודי מאמין שומר תו"מ'. מניין לך? יש כאן כאלו שיש להם גרעין פנימי יותר רחב (לעומת כמה שגם זה לא מה שמטריד אותם מידי).

בקיצור: השאלה שלך, למה מי שלא מרוצה מחיי קהילתו, אינו מחליף קהילה, אינה מתמודדת עם מורכבות החיים. קהילה זה לא גרביים.

_________________

מאיר,

המשל של חזרה בתשובה אינו דומה לנמשל.

השאלה האישית אינה רלוונטית, כי אינני שייך למגזר.

את זה שהבעיה מורכבת ואת זה שקל יותר לומר מלבצע, הצלחתי לנחש לבד לפני שפרסמתי את ההודעה.
העובדה שיציאה מבני ברק היא ללכת "נגד הכל", כולל משפחה, מהווה חלק נכבד מהבעיה. כך גם טרור השידוכים והחינוך שמאיים על כל מי שרוצה לשנות משהו. מי שרוצה להוריש את החנק המטורף הזה לילדיו, יתכבד ויישאר במקומו.

ברור שלכל אחד יש פרמטרים משלו לשקלול מעלות הקהילה מול הבעיות המתוארות בפורום זה. כתבתי מה שכתבתי מתוך ניחוש, שאצל חלק מהנשארים, השיקול העיקרי הוא פחד ולא משהו קונסטרוקטיבי בזכות ה"קהילה". אני מרשה לעצמי עוד ניחוש - שברוח "אמור לי מי חבריך", חלק מהכותבים כאן והמזדהים איתם, לא יאבדו את המשפחה ואת החברים, גם אם שמירת הקשר תצריך נסיעה באוטובוס.

dfl

נכון מאוד, פחד, חוסר תמיכה סביבתית וכל מה שכתבת אתה וכתבתי אני. וכי אלו קלים הם בעיניך?
מדוע מי שחומות כלאו עשויות מהחומרים הנ"ל, אינו מצליח לעורר את רחמיך?

אתה מבין היטב, שהשאלה אינה כמה זמן תארך הנסיעה לבית ההורים, אלא אחת לכמה זמן היא תתבצע ובאיזו אוירה. אני יכול לומר לך באופן גלוי, שהורים רבים לא יקבלו זאת בהבנה ואפילו לא בהשלמה. אדם שאינו רוצה להוריש טרור לילדיו, צריך לשלם מחיר גבוה מאוד עבור זכותו להתחמק מירושה זו. מחיר גבוה עד כדי שפורומים שלמים יכולים להתפרנס מאלו שאינם משלמים אותו.

_________________

מיימוני,
אתה יכול להיות רגוע.

לא הפסדת כלום בזה שאינך מכיר את סימפסון...