| נשלח ב-20/5/2008 16:31 |
 |
| |
כלכלה חרדית - האם הבור יתמלא מחולייתו?
כיום, נושא זה אמור להעסיק אותנו יותר מאי פעם.
עד לא מזמן, נתנו העסקים ובעלי המקצועות החרדיים מענה סביר לביקוש והצרכים בקרב בציבור החרדי. כמובן שלא היה בנמצא נהג מונית חרדי ממש או לחילופין מנהל מחלקה בבי"ח עטור זקן ופאות אך יחסי ההציע וביקוש היו סבירים בתחומים בהם עסקו מי שלא תפס את תורתו לאומנותו. (למעט מקצוע ההוראה לנשים...)
עתה, בעקבות קיצוצי הקצבאות (המבורכים?), כאשר אברכי כולל כבר מדברים בקול על מציאת אומנות נוספת לתורה. אנו נתקלים במבוי - לא סתום, אך צר וקשה למעבר. וזאת מאחר ורוב תחומי המקצועות והמסחר נתפסו כבר על ידי שאר העם שלא נח על זרי דפנה במשך 60 שנות קיום מדינת ישראל.
אם כן עלינו להתייחס להיבט של "כלכלה פנים קהילתית" האם יש בכוחה לעמוד ולספק את הנדרש ממנה או שאין בכוחה ואם כך עלינו להערך כבר עתה ולבחון מה הם האפשרויות של שילוב המגזר החרדי בתוך שוק העבודה החילוני לגמרי.
כאשר מדובר בתעסוקה בתחום המחשבים או לחילופין נציגי שרות לקוחות - ניתן לגייס קבוצת עובדים חרדית שלחברה המעסיקה ישתלם לבנות עבורם סביבת עבודה מתאימה וכפי שעינינו הם הרואות את אותם החברות המקימות שלוחות וסניפים המעסיקים חרדים בלבד.
אך ברוב רובם של תחומי התעסוקה בישראל זה ממש לא עובד. ובוודאי שאיננו הולכים להיות כולנו משרתי לקוחות ... או עובדי תת היי-טק (מטריקס ודומיהם...)
אם כן לפנינו שתי אפשרויות:
1. שילוב והתאמה למגזר הכללי
לרוב, בעלי עסקים חרדים - חרדים להיכנס לשוק החופשי תרתי משמע, מנין לי זאת? אני רואה בעלי עסקים חרדים גדולים הפותחים סניפים והופכים לרשתות ומשום מה מלבד ב"אופטיקה הלפרין" איני רואה מיקומים חילוניים ברשימת הסניפים. ושלא לדבר על האדם החרדי הפשוט המחפש עבודה שוודאי אינו מעלה על דעתו לעבוד בסביבה חילונית.
הסקתי מכך (ואלי מסקנה שגויה) שאף בעלי עסקים חרדים המתנהלים מול חילונים מפחדים לפתוח חזית בשוק החילוני עצמו, מה שאומר למצוא מיקום בעיר חילונית, ולבקר שם לעיתים תדירות, למצוא עובדים חילונים או לחילופין חרדים המוכנים לעבוד במקומות אלו.
אם כן, כשם שנהגי "אגד" עברו לאחרונה קורס מזורז להכרת הלך רוחם של החרדים בו למדו לא להיפגע מבחורה חדרית שזורקת להם את הכסף ליד ולפעמים זה נופל ומאלץ אותם לחפש לאן התגלגלו עשרות האגורות... וכדומה... גם חרדים שתחום המקצוע שלהם רווי בשוק החרדי - צריכים לעבור הכשרה איך לנהל עסק המיועד לחילונים... שזה דבר קשה מאוד, במיוחד שגם לאחר הכרת התרבות, מאוד קשה להתחכך איתו יום יום.
ואם כן האלטרנטיבה המסתברת יותר היא:
2. ניהול כלכלה פנים קהילתית
על מנת לשמר את ריווחיותם של בעלי העסקים החרדים ולחזק את כוחם מול הזליגה אל הרשתות ובעלי המקצוע החילונים (ראו לדוגמה: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2413205&forum_id=771) עלינו להקפיד על רכישה והזמנת שירות מתוך הקהילה. כך יוכלו להיבנות, להיווצר ולהתקיים עסקים ונותני שירות חרדים לכל הפחות בעתיד הקרוב. תוך כדי מציאת פיתרון לאינטגרציה עם השוק הכללי.
השאלה הגדולה היא: האם זה הגיוני שהבור שנוצר במשך 50 שנות בטלה יתמלא מחולייתו או לא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 20:19 |
|
| |
לא נראה לי שאנו אוחזים בשלב הזה. בנושאים רבים אנו נזקקים לבעלי מקצוע מן החוץ, ואין ספק שכסף רב זורם מן הקהילה החוצה.
מלמדים לדוגמא, העיתון מלא בהצעות עבודה. זה שוק חרדי לגמרי, ונראה שהביקוש רב על ההיצע. זה כבר לא המלמדים של פעם, שכל אדם נשוי ראוי להיות מלמד. דורשים מהם דרישות סף מינימליות, לפי הכיתה והיקף המשרה כמובן, ודרושים הרבה יותר ממה שיש.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2008 16:58 |
|
| |
אכן, לומד, שכחתי להוסיף את הסעיף של מחקר שוק אליו משווע הציבור החרדי - לבדוק באלו תחומים יש ביקוש ובאילו יש הציע ולפי זה לפתוח/להציע לימודים בתחומים הנצרכים.
מהערתך בענין "מלמדים" או בעברית, "מורים" אנו למדים שמן הראוי להציע לתוכניות השיקום לציבור החרדי לפתֵח את מרכזי ההכשרה למורים חרדיים במקום להביא עוד הנדסאי אלקטרוניקה חרדיים לעולם..
אך שוב, השאלה היא אם יש סיכוי לכלכלה החרדית להשתקם בכוח בָּנֶיהָ ומכספם שיעבור ביניהם רצוא ושוב או שזה בכלל לא הכיוון ויש לראות את היוצאים לעבודה כאמורים להשתלב במגזר הכללי. שאז מאזן ההיצע וביקוש שונה לגמרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2008 01:15 |
|
| |
אין דבר כזה כלכלה חרדית. ז"א שיש דבר זה אולם הוא מקיף חלק קטן מהחיים. אי אפשר להביא מלמד, משגיח כשרות או סופר סתם מהמזרח הרחוק ולכן בציבור החרדי יש קצת יותר חסמים. אולם לגבי שאר הפעילויות המקיפות את מרבית החיים, תמיד יהא תחליף זול מהמזרח. אז כדאי לאזור מותנים ולהתחיל לעסוק במה שיש בו יתרון יחסי.בלעדי זה תרבות העוני תמשיך לשלוט ובדיוק בשביל להמנע מתרבות זו קיים הפורום הזה.
(להסברם עיין העולם הוא שטוח, העולם הגלובלי-החיים במציאות החדשה מאת תומס ל. פרידמן).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2008 10:35 |
|
| |
הוא סיים את תפקידו בגיל 75. אז נחכה עד שכולם יסיימו את תפקידם בכזה גיל?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2008 10:49 |
|
| |
לא ראית את הכותרות הצוהלות 'הודח מתפקידו' ?
ויש עוד כמה שמוכנים להדיח אותם וד"ל.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 22/05/2008 10:49:30
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2008 12:45 |
|
| |
שרפ
כאשר התבטאתי בביטוי "כלכלה חרדית" לא התכוונתי למקצועות חרדיים, אלא לכלכלה המבוססת על עסקים ובעלי מקצוע חרדיים.
האם כלכלה כזו תחזיק מעמד או לא.
אם לא, יש להערך לכך כבר מעכשיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2008 01:08 |
|
| |
יהודים,
אולי אם ינהגו כקובנים ותונהג כלכלה שתאסור רכישה ממי שאינם חרדים, תהא הצלחה לפרנסה עצמית של הקהילה החרדית.
לגופם של דברים, בעולם כמו שלנו, הגבלת סחר רק תזיק כלכלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 19:12 |
|
| |
מצחיק קצת לקרוא את הגישה של "יהודים ו"לומדמכלאדם".
ציטוט "כסף רב זורם החוצה"
זה מזכיר לי קצת את המלחמה של הדת"ל "עבודה עיברית" הם מנסים בכוח לגרום ליהודים לעבוד בעבודות בניין לחינם. הרי היהודי הסטנדרטי לא עובד בעבודות בניין מסיבה פשוטה שהוא יודע שהוא מסוגל ליותר מזה והם בכוח מנסים לאמלל אותו בשם איזה אידאל מטופש של עבודה על טהרת הקודש היהודית.
כנ"ל לענייננו יהיה מטומטם לומר כסף רב זורם החוצה העיקרון צריך להיות פשוט אם יש מישהו שמסוגל לעשות דבר מסוים יותר טוב ממני תן לו לעשות.
אני צריך לעשות את מה שאני יודע הכי טוב לעשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 20:35 |
|
| |
מוטי, נראה שלא התייחסת לאפשרות מספר אחת המוצגת בהודעה הפותחת את האשכול.
הציבור החרדי אינו בנוי למסחר, עסקים ושרות בקרב הציבור החילוני, מאידך העסקים הגדולים והמבוססים הינם מטבע הדברים "חילוניים" מה שמשאיר את בעלי העסקים החרדים - קטנים וללא יכולת התפתחות כראוי (עיין לדוגמה באשכול בבח"ח שציינתי לעיל: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2413205&forum_id=771)
האם יש לך פיתרון לכך?
התבוננותי העלתה בפני אך שתי אפשרויות:
1. נתינת כלים לעוסק החרדי להשתלב בעסקיו בקרב הציבור החילוני אשר לו סגנון ואופי שונה הן ביחסי מעביד ועובד והן ביחסי מוכר/נותן שרות ולקוח.
2. להקפיד בעצמינו ולהשפיע ציבורית לחזק את כוחם של בעלי העסקים החרדים ולעזור בהתפתחותם על ידי העדפתם על חילונים.
האם יש לך הצעה נוספת?
תוקן על ידי יהודים ב- 25/05/2008 20:36:57
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 19:34 |
|
| |
שלום "יהודים"!
קודם כל אתייחס לדבריך " הציבור החרדי אינו בנוי למסחר עסקים ושרות בקרב הציבור החילוני"
מאיפה לך?
למה שאדם חרדי לא יוכל לעסוק במסחר עם אדם חילוני? אמנם הוא לא חייב ללכת למכור מחר הלבשה תחתונה בחנות נשים.
אבל השוק לא נגמר פה! ובטח שלא מתחיל פה.! כמדומני ששכחת כמה וכמה טייקוני עסקים חרדיים לב לביב, בוימרגלין, פישר, מוטי זיסר ועוד ועוד שאינך מכיר את שמם כי לא כולם מתעסקים בדברים שיקשרו אותם לתקשורת.
איזו סיבה יש לכך שאדם חרדי לא יוכל להתפתח יותר מהחילוני המצוי? הלא החרדים משופשפים דיים כדי לדעת מסחר. אינך חושב כך?!
כמדומני שמסקנתך הבלתי נמנעת שהדרך חסומה לחרדי. זה נובע מהתבוננות יתר בשווקי המזון בו שופרסל, ריבוע כחול, רמי לוי. שולטים ואשר ע"כ מייד הינך מגיע למסקנה שהחרדי לא יצליח להתחרות בהם.
נכון!
אולי הוא לא יצליח אבל לא בגלל שהוא חרדי אלא בגלל שזה "שוק רווי" ושוק שהמרווח בו נמוך יחסית.
העולם לא נגמר באלף! ולא מתחיל בגוגל! הוא ענק! כל אחד יכול למצוא את מקומו עם קצת חשיבה.
כמובן מי שאין לו מושג איך דברים עובדים ויחזור על טעויות שעשו אחרים יפול!
בהקשר לפתרון המצוי בידך
אינני חושב שהחרדי המצוי צריך כלים להתמודד עם בעלי עסקים חילונים. לא כל עסק זה מסעדה או פאב (על אף שהישראלים אוהבים לחשוב כך ויעידו ע"כ האנרגיה שמושקעת בעסקים מקומיים מול עסקים בינלאומיים) שמחייב הבנה קולינרית או שיג ושיח בעולם הבידור.
בהקשר לצורך לתמוך בבעלי עסקים חרדיים כנ"ל.
אולי זה יביא רווחה מסויימת לאותם בעלי עסקים חרדים אבל זה יבוא על חשבון כלל הציבור שיצטרך להוציא יותר כסף מה שיגרום להאטה ולא לצמיחה.
צמיחה יוצרים ע"י יצירה של עוד ועוד שרותים שלא קיימים או למצוא נישות ונקודות בהם יש לנו יתרון.
אם כל אחד היה יודע את הקסם כולנו הינו עשירים כך שניתן לתת כלים בסיסיים בלבד איך עובדת כלכלה וכו'
לסיכום: שלח את כולם ללמוד כלכלה (לא חייבים אוניברסיטה) אפשר לקפוץ לסטימצקי יש עשרות ספרים שמסבירים מהי כלכלה.
דרך אגב אם תשים לב תראה שבציבור החרדי יש ים אמביציה וההוכחה לכך זה עשרות חברות קש של שיווק רישתי. רק מה שחסר להם ידע.
אם רק יפנו את האמביציה למקומות הנכונים משם הדרך קצרה להצלחה.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 13:12 |
|
| |
אכן, החברה החרדית הגיעה למסה קריטית שמאפשרת פיתוח תעסוקה פנימית, בבחינת צאו והתפרנסו זה זה. לא מדובר על כלכלה אוטרקית וסגורה, אלא בהגעה למצב בריא שבו רוב המועסקים, עוסקים במסחר ומתן שירותים בתוך החברה.
המגמות הכלכליות בעולם ובחברה הפוסט תעשייתית, רוב מכריע של המועסקים הוא בשירותים אישיים, מזון, תרבות, מידע, וניהול ציבורי ופיננסי. ראה:
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9857&kwd=3106
החברה החרדית היא חלוצה בכך שהיא הופכת את הכלכלה למשרתת של החברה וערכיה, ולא ההיפך, כפי הקיים בחברה המערבית. כעת יש להשלים את התהליך בהקלה על תהליך מציאת הפרנסה שישתלב באורח החיים שנבחר.
מה שחסר הוא מטא-ניהול פנימי, כמו גוף שיעסוק בנושאי מדיניות (בדומה למכון ון-ליר), וכן גופים המתווכים מידע ומימון בדומה למט"י של התמ"ס, ויסייע באיתור מידע, ומימון לעסקים עצמאיים. אני מניח שניתן להיעזר במומחים מקרב הציבור החרדי (אולי מקרב באי הפורום), ובתקציב מאת הג'וינט או עיריות חרדיות, לסייע בהקמה של הגופים הנ"ל.
בתחום הניהול הציבורי, לציבור החרדי הצלחה בניהול מלכ"רים, המחליפים מוסדות ציבוריים, בהצלחה רבה. כך בתחום החינוך, הניהול העירוני, הרפואה, העזרה הסוציאלית.
בתחום הניהול הפיננסי, יש אלטרנטיבות חרדיות. ישנם גמ"חים שניתן לפתח אותם לגופי השקעה גדולים, כפי שבנקים בישראל, התפתחו מקופות עממיות להלוואה וחיסכון (דוגמת בנק המזרחי). יש לשלב בבנקים אלו מגמות השקעה בדרך של עיסקא אמיתית, בדומה לועדות ההשקעה האיסלאמיות. ישנם סכומי כסף גדולים בציבור החרדי, שמחפשים השקעה, וניתן לכוון אותם להשקעה בעסקים קטנים, בתנאי עיסקא אמיתית.
בתחום המסחר, בריכוזי אוכלוסיה חרדיים, נפוץ מסחר קמעונאי בבתים, ויש לעודד זאת.
בתחום המזון והקוסמטיקה, מגמות עולמיות של הסבה למזון בריאות, יוצרת הצלחה ליצרני בוטיק, המתמחים במזון טבעי. קיים חוסר בשירותי שיווק מתאימים, ראה בסעיף הבא.
בתחום השיווק, החברה החרדית שהיא מאורגנת ומגובשת וגרה בריכוזי אוכלוסיה, צריכה להקים רשת שיווק, שתספק שירותי פיקוח ושיווק, ליצרנים קטנים, ולאפשר להם להתחרות במונופולי השיווק הגדולים. פה באמת יכולה להיות מהפיכה.
בתחום שירותי העידן החדש, רפואה משלימה, ייעוץ ותמיכה, מודעות עצמית, אימון, מוסיקה, גם כאן האינטלגנציה ויכולת הלימוד הגבוהה של חניכי הישיבות והסמינרים, תקל עליהם ללמוד ולשלב עיסוק אישי, מתוך פגיעה קטנה בזמני הלימוד.
|
|
|
|
|
|
