מטריה חסידית כמכשיר שינויים בציבור החרדי

חסרה התייחסות לרבנים הידועים כבעלי עמדה עצמאית:
הרב אשר וייס (פתיחות לציבור רחב),
רז"נ גולדברג (ר"מ במכון לב),
ר"ה זקס (איני יודע מה השקפותיו בנושא),
הרב מ"מ שפרן, הרב ש"א שטרן.

ישנם אדמו"רים הידועים בפתיחותם בנושא:
סערעט ויז'ניץ (עוד ממזרח אירופה), חסידיו לומדים מקצועות מגוונים.
בעלז.

כתבתם יפה חברים
אבל לאחר חשיבה מרובה בסוגיה שלפנינו
הגעתי למסקנה שונה 
ברגע הראשון זה נשמע קצת קשה אבל תישנו על זה לילה ונדבר.

לפני שמחפשים רבנים תומכים יש ליצר 'עם' הוי אומר שום רב לא יעזור
כי הוא לא רלבנטי מבחינת הקומיסרים השליטים 
ולכן עד אשר לא תהיה קבוצה גדולה וברורה של אנשים אשר מודיעים בריש גליי
אנחנו הולכים אחרי רבנים רפורמיסטים אלו  כך שבעקבות הצהרה זו יהיה ברור שרבנים אלו אינם קקיוניים אלא בעלי השפעה על עם רב רק אז יכולים להוביל שינוי כל שהוא.

כעת תסלחו לי אם אני נודניק
זו המטרה הגדולה ביותר של תנועת "טוב" במועצות המקומיות כי בראשית הדברים נדרש מאיתנו
לייצר "עם" עם שחושב אחרת שכוחו ברור ויש לו תעוזה ודרך משלו

אין רב ללא חסידים
ואין מפקד בלי חיילים
רב אינו מתאבד שיעי 

כל עוד והחברים הגולשים כאן ממשיכים רק לקטר או לחפש את הרב הפרייאר שיקבל במקומם את החיצים לא תבוא הגאולה, יש רק דרך אחת לקום ולעשות מעשים בגלוי
מלבד כמה חברים בודדים מהפורום שמוכנים לעזור לאור יום להקמת תנועת טוב ברחבי הארץ כל שאר החברים אפי' את זה אינם מעיזים לעשות

תסלחו לי חברים יש לנו אלפי בכיינים ברחבי הארץ אבל אפי גדוד חיילים אחד אין לנו

פצעי, כולם מסכימים איתך.

השאלה היא רק אם לעשות את זה במטווה הפוליטי אותו אתה מוביל.

כמו כן בל נשכח כי תכונת העדר טבועה עמוק בדמינו כך שחסר רק את ראש העדר שיקום וישעט קדימה. אלא מאי? המשימה כרגע היא לקטום את הסכנות העלולות לצוץ בעקבות צעד זה עוד באיבם.

כגון, מה תעשה אם ב"יתד" תופיע הודעת אזהרה מפני כת בשם "אגודה אחת"? גם אם את נפשך הצלת מבעוד מועד עדיין רבים הם שישמטו את זנבם ויחזרו לעדר הקודם.

על כן יש לדאוג כבר מעתה למענה עבור ה"עם" המרכיב את  אגודה אחת ועלול למצוא את עצמו בפני שוקת העומדת להישבר, ואני מתכוון לסילוקי ילדים פיטורי עובדים ופגיעה בקשרי משפחה.

יהודים

א. טוב זה רק דוגמה אחת ואם זה לא התחום שלך תוכל לעשות זאת במטווה אחר, אבל לעשות
לא כל היום לבכות. אבל למטווה הפוליטי יש יתרונות שאין לכל הדרכים האחרות,
למשל בבחירות בביתר אנשי טוב הודיעו שאם יוציאו נגדם אזהרות וחרמות אזי הם יצביעו לראשות העיר למועמד שכנגד ולכן לא יצאו נגדם עד הסוף, אשר על כן בדרך הפוליטית גם אם יש לך כוח קטן עדין אתה מפחיד את האנשים שמולך והם יודעים כי אם הם ישברו את הכלים אזי גם אם לטוב יש רק כוח קטן הם עלולים להשתמש בכוח הזה נגדם ולכן נזהרים מלעשות כן.

ב. די לפראנויה די לפחד אם יסלקו ילד במקום אחד תמיד יהיו מקומות אחרים שכן יקבלו אותו
     וכן על זה הדרך אם מה שאנחנו יודעים זה רק לקטר ולבכות אז מגיע לנו על שכך עלתה לנו בימינו
   
מנסיוני הדל אחרי שכותבים עליך פשקוויל אחד אתה קולט כמה הם מפחדים ממך הרבה יותר ממה שאתה פוחד מהם ואתה רואה במוחש כמה הם קטנים תשאל היום את הקניזי כמה היום הוא חש הרבה יותר משוחרר תפסיק לפחד ולהסתגר בחדרי אגודה אחת
צא לרחוב בראש מורם ותומר לכל הסובבים אותך כזה הנני המציאות מוכיחה כי כל עוד ואתה משדר פחד יפחידו אותך אך אם תשדר עוצמה יכבדו אותך וכנ"ל בקשרי משפחה

עוד עליך לזכור גם אם יצאו באזהרות נגד הכת שלנו ויצליחו לעת עתה להחזיר אנשים לעדר הקודם הזעם בתוך המחנה יעשה את שלו וניגרום בעיקבות פעילות זו שהלחץ בתוך הסיר לחץ יתפוצץ מוקדם יותר וככל שיהיה רע יותר כך לבסוף יהיה טוב יותר וגם אם ניגרום לכך שיהיה יותר רע זהו עוד נדבך בדרך אל החופש

אל תירא מפני המלעיגיעם והמלעיזים בעבודת הבורא 

פצעי,

א. גוף פוליטי כאיום הוא דבר טוב אבל זה רק בביתר שהמלחמה היתה על כל קול (שהרי החסידים מרובים שם ותמיכתם ברובינשטיין היא טבעית יותר) אך וודאי שלא ברמה ארצית.

ב. אני לא פרנואיד אך אני בעד למצוא מראש פיתרון ותרופה למכה לפרנואידים.

יהודים

פצעי אוהב צודק לחלוטין, אם היית יודע כמה לחץ הניצחון של טוב בביתר עשה על ראשי "דגל התורה" היית מבין כמה הכח הפוליטי הוא הכח המניע.