ההחמצה של טומי

דברים נכונים ועצובים.

אם כי ראוי לזכור שהיה אב טוב לבניו (לפי דבריהם) ואיש משפחה למופת, בימים שבהם זו כלל לא נחשבת מעלה.

לענ"ד מעניין לשים לב לצורה שבה הסוציולוגיה החרדית הפנימה את היותה 'היהדות', ומכאן המשוואה המשונה - תקיפת חרדים = תקיפת היהדות. הדבר מוזר, שכן האיש שיתף פעולה עם ח"כ גפני בנוגע לחוק נגד שידול להמרת דת, וידוע שתודעתו היהודית הייתה חזקה ומוצהרת.

עצוב לראות כמה קל להוליך באף ציבור ענק ולנופף מולו באויב דמוני / דמיוני, אשר לפחות חלק מטענותיו מקובלות גם על הכותבים כאן.

איש צעיר וזקן בחכמה

איקון ירוק.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

איש צעיר,

האם לפיד הרס לעצמו את הקריירה?
מאיפה למדת על איזה אנשים ביקש להתחבב ועל טינתו של מי הוא הצטער? למה אתה מאמין ששנאת האספסוף הפריעה לו - האם לא סביר יותר, עפ"י רוח הדברים שכתב ואמר, שהוא ראה בה מחמאה? ההשוואה לפולי ולאהוד מנור משעשעת - הם הרי לא לחמו נגד כלום ומסתמא לא קנו להם אויבים.
יכול מאד להיות שהוא הרס לעצמו את הקריירה שאתה היית מועיד לו, אבל באותה מידה יכול להיות שברגעים אלה אתה הורס לעצמך את הקריירה שהוא היה מועיד לך.

dfl
כוונתי היתה למסר הנוגע לאדם נורמלי ולא לניתוח אישיותו של מר לפיד. יתכן והוא עצמו נהנה משנאת העם כלפיו, אבל אדם מן השורה שמגיע למעמד שכזה דווקא מצפה לאהדה ולא להיפך, ולזאת הייתה כוונתי.

ואגב, גם אם הוא עצמו הצהיר קבל עם ועדה שגאוותו בשנאתו- ברור לי שבתוך תוכו זה הפריע לו. כי הרוע, השנאה, המרירות, העלבון והתסכול כולם נובעים מאותה נקודה בנפש, תחשוב על זה.

אישצעיר, האדם הנורמלי רוצה ליהנות. אם טומי לפיד נהנה ממעשיו, הוא היה נורמלי. יכול להיות שהפרמטרים שלו להנאה היו לא נורמליים, אבל זה די נורמלי.
לגבי נימוקים שגוררים למשוואה את "תוך תוכו" של האדם, אני בטוח שבתוך תוכך אינך מאמין בהם.

דאפל

אני הבנתי את איש צעיר שרוצה להעלות טענה מהסוג המשגיחי על ההשגים הגדולים שיכלו לזכות להם אנשים מסוגו של טרוצקי, אלא שלא זכינו ונפלטו מעולמה של תורה ויראה.

ובדבר זה הסכמתי לו.

וכיון שייחסתי לטענה כזו ערך "משגיחי" וזה נשמע שם גנאי, אני מרשה לעצמי להעתיק לכאן מעשה מפורסם מהגמרא:

בראשית רבה (וילנא) פרשה סה

יקום איש צרורות היה בן אחותו של ר' יוסי בן יועזר איש צרידה/

והוה רכיב סוסיא בשבתא אזל קומי שריתא למצטבלא

(היה יקום רוכב על סוס בשבת, ובא לפניו כדי להוציאו, את ר' יוסי דודו, להיות מוצא להורג, כלומר שהיה סוכן של הרומאים).

(רצה יקום להקניט את דודו ר' יוסי, ומי יודע מה משך אותו לומר את המילים האלו, ושמא היה לו חשוב לנצח את דודו גם במילים וגם במעשים, ולא את דודו אלא את הדרך שהאמין בה דודו)

 א"ל: חמי סוסי דארכבי מרי וחמי סוסך דארכבך מרך,

(אמר לו יקום: ראה את הסוס שנתן לי אדוני, הרומאי, ואת הסוס שנתן לך אדונך, כלומר ה'. זה סוס לרכיבה וזה סוס למיתה).

א"ל אם כך למכעיסיו ק"ו לעושי רצונו,
(ענה לו ר' יוסי: קל וחומר. אם אתה המכעיס זכית לכבוד בעולם הזה, מה יהיה חלקי שאני משתדל לעשות רצונו של ה')

א"ל עשה אדם רצונו יותר ממך

(טען יקום: הרי אתה צדיק ועושה רצון ה', אז למה אתה סובל?)

 אמר לו ואם כך לעושי רצונו קל וחומר למכעיסיו

(ענה לו ר' יוסי: אם אני נענש כה חמור ומן הסתם על דבר קל, שהקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה, מה יהיה על מי שמרגיז ועושה עבירות חמורות, מה יהיה בסופו?)

 נכנס בו הדבר כארס של עכנא
(והדברים חדרו לליבו של יקום)

הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק...

(רצה לעשות תשובה והעניש את עצמו בארבע מיתות בית דין ביחד. ולא התבאר על מה ראה להעניש את עצמו בחומרה כה רבה, ומדוע לא ניסה להציל את דודו ר' יוסי (כנראה היה מאוחר מדי) ומדוע רצה דווקא להמית את עצמו ולא ידע שתשובה ותשובה מאהבה אינה צריכה ייסורים, ומבואר שגם אם רצה לעשות תשובה, לא ידע כיצד לעשות תשובה אלא בייסורים קשים)

נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרידה וראה מטתו פרחה באויר אמר בשעה קלה קדמני זה לגן עדן.

(ר' יוסי לפני מותו חוה בחלומו, מעין חויה מיסטית, את יקום עולה לשמים, וידע שעשה תשובה ונתקבלה תשובתו).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

ל-dfl:

מודל של טיפוס מיזנתרופי מן הסוג שאפשר לבנות על פי דבריך אופייני יותר לרוסים, מאומסק מזרחה. ההונגרים שונים במקצת. אין להניח גם שלפיד היה פילוסוף מעמיק בעל חוסן רוחני שאיפשר לו להתריס כנגד כל העולם מתוך אידיאל. סביר יותר שהוא היה נתון במלכוד פסיכולוגי מצוי, מתסמונת תשומת-לב שלילית נפוצה.

מכל מקום, מוסר ההשכל שלימד אישצעיר הוא חשוב והמסר הוא שמעט רגישות וטאקט טרם הזיקו לאיש.