| נשלח ב-29/6/2008 13:42 |
 |
| |
החברים, ההורים ואנחנו (ומה שביניהם)
הרהורים ודיון, בעקבות דברי sweet
יש לנו עולם משלנו, אמנם קטן אבל הוא משלנו,
כמה אנו שומרים עליו? ועד כמה אנו נותנים לאחרים להתערב בו?
ישנם אנשים יקרים לנו מכל, והם הורינו הנפלאים.
אותם אנשים יקרים רוצים לנווט אותנו ולהראות לנו את דרך ההתנהלות הראויה לחיים, הרי הם כבר עברו חלק מנפתולי ומבוך החיים.
אבל, אנחנו כבר "גדולים ומבינים" וקצת מסתגרים בתוך עצמנו ולא נותנים לאנשים אחרים להביע דעה, (אנחנו כבר מבינים הכל...שכחתם?!).
אבל מנגד כאשר חברים מביעים דעה היא תמיד מתקבלת אצלנו בצורה שונה (הוא/היא רוצים רק בטובתינו...), גם כאשר הם יאמרו דבר זהה להורינו, נעשה, רק מכיון שכך החבר/ה אמר/ה.
אז בעצם למי אנחנו נותנים להתערב? ועד כמה?!
מין בדיקה עצמית, איפה אנחנו אוחזים, (אם אתם יכולים לענות ע"ז בכתיבה, נפלא)
האם אנו נותנים להורינו להתערב בלבוש? (איזה בגד ללבוש, מידותיו, וכו')
האם אנו נותנים להם להתערב אם מי נתחבר? (איזה חברים/ות, מאיזה סגנון בית)
האם אנו נותנים להם להחליט על מקומות הלימוד שלנו? (באיזה מוסד, ואילו מורים)
האם אנו נותנים להם להחליט להיכן ללכת ומתי לחזור? (לצאת עם חברים/ות, ללכת אליהם)
האם נוותר על מישהו או על משהו בגללם ולמענם? (על חבר/ה, חפץ, או זמן שתיכננו לעשות בו משהו)
מהו לדעתינו בגד צנוע?
מי הם החברים הראויים?
מה הם הקווים האדומים שלנו?
מה אנחנו מוכנים לשות למענם?
על מי אנחנו בוכים כאשר כואב לנו?
אנחנו אוהבים את ההורינו?! ועד כמה?
מאד קשה! לענות על כל השאלות, (גם לעצמנו בלב פנימה) אבל אם הצלחנו לענות על חלקם בצורה אמיתית, והחלטנו לשנות את עצמנו, הכל היה כדאי.
בהצלחה במבחן העצמי
המקשיב
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 15:56 |
|
| |
מעבר לקושי לענות, אולי כדאי לצמצם קצת את הנושא. פתחת נושא רחב מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 16:11 |
|
| |
אני רואה שאף אחד עדיין לא ניסה להתמודד פה עם השאלות..
אני אנסה, אם לא על כולן אז לפחות על חלק..
קודם כל, אתם כבר תשימו לב שבבית שלי אמא שלי היא הדומיננטית במעורבות בחיי הילדים..
בטח נותנים להורים להתערב בלבוש! תצחקו, אני עדיין הולכת עם אמא שלי לקניות. אנחנו מתלבשות מאד מאד שונה אבל עם השנים כבר הגענו למצב אידיאלי שאנחנו יכולות ללכת לקניות ביחד ושאני אקנה דברים שימצאו חן גם בעיניי, גם בעיניה. כשאני קונה דברים לבד, לרוב זה בטעם שלה (בכל זאת אותם גנים) אבל יכול לקרות שאני אקנה דברים שהיא תסלוד מהם.. ואז זה יושב בארון ואני הולכת עם זה כשהיא לא בסביבה להתעצבן- וזה גם על דעתה! היא אומרת שאני יכולה לעשות בושות לעצמי אבל שאני אכבד אותה כשאנחנו הולכות ביחד...
בקשר לחברות, אבא לא מתערב. אמא מתערבת ועוד איך. כשיש לי חברה טובה,שאני יודעת כמה שהיא בן אדם מדהים וחשוב לי הקשר איתה. אני אומרת- היא חברה שלי, אני מבקשת שתכבדו את זה ולא תדברו עליה בפניי. כבר קרה בעבר שאמא שלי היתה ממש לא מרוצה מחברה וניסתה למנוע את זה ולאחר תקופה היא אמרה שדווקא צדקתי ביחס אליה.
נותנים להחליט בקשר למקומות לימוד? לאו דווקא, יותר מתייעצת ורוצה לשמוע את דעתם, הם מבינים בנושא של מקומות הלימוד ובסופו של דבר מכירים אותי ומחפשים את המקום שיתאים לי ביותר.
צריכה לתת פירוט מדוייק לאן אני הולכת, עם מי ומתי אחזור.. מעצבן קצת אבל לא נורא (:
בגד צנוע? יש על הרבה מה לדבר! קודם כל- בגד שהוא על פי גדרי ההלכה, ובכלל זה לפי ההרגשה. קשה לדבר בפורום כזה.
חברים ראויים- אנשים עם ערכים!! זה בעצם אומר הכל.
קווים אדומים? בנוגע למה? לאחרונה יש לי הרבה קווים אדומים חדשים ברוך ה' הולך טוב איתם (:
על מי אנחנו בוכים- הכוונה על הכתף של מי? מי שומע אותנו? אחותי הגדולה!!!
אוהבים מאד את ההורים!! כמובן שיש גם ביקורת אבל גם הם בני אדם וטועים
_________________
כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.
הרא"ה קוק זצ"ל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 13:56 |
|
| |
טוב אז אני גם אנסה לענות על השאלות שאוכל ושקשורות אלי כגבר,
אז ככה, אצלנו האבא הרבה יותר דומיננטי אולי כי הבנים נותנים את הטון בבית,
ואני מרצוני הולך עם אבי לקנות בגדים חשובים,
בהחלט מתייעצים בגיל המתבגר אם ההורים על מקומות הלימוד.
לגבי חברים כנראה שאם בנים זה קצת שונה.
כן, וויתרתי ואמשיך לוותר על דברים שהיו יקרים לי למענם, ואני עושה את זה בשמחה וכיף ולא מתוך כפיה מסויימת.
החבר ראוי הוא חבר שגם כאשר נתבגר ונקבע את עצמנו במעמד זה או אחר, לא נצבייש בחברות, ולהיפך, נהיה גאים בה.
נראה לי שהקוים האדומים שלי התחילו להתרחק בדברים מסויימים, כעת אני מושך אותם בכח חזרה למקומם הטבעי והנכון.
אעשה למענם, הכל.
אני אישית גבר לא כ"כ "בכיין", אבל כאשר כואב מחפשים תנחומים אצל אבא או אמא.
אוהב את הורי אהבת נפש!!
{עדיין אינני מאמין שעניתי על הכל}
_________________
גם אני חבר בפורום נוער חרדי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 23:20 |
|
| |
| המקשיב כתב: |  | |
מהו לדעתינו בגד צנוע? לאישה- בגד שעומד בכל הקריטריונים בגד צנוע- לא צמוד, לא חשוף, שרוולים מתחת למרפק. לגבר- בגד שמדגיש אותו כבן תרה.
מי הם החברים הראויים? כאלה שאכפת להם מזולתם.
על מי אנחנו בוכים כאשר כואב לנו? על עצמנו? ול-ה'
אנחנו אוהבים את ההורינו?! ועד כמה? מאוד מאוד.
_________________
|
|
_________________
"תורת אמת היא תמיד מעניינת, אך אין מגייעים אליה אלא אחרי שמואסים בגשמיות שעלי האדמות" [ד. ז.]
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 23:23 |
|
| |
| ד_שחר כתב: | | |
אז בעצם למי אנחנו נותנים להתערב? ועד כמה?! למי שיכול לעזור.
האם אנו נותנים להורינו להתערב בלבוש? לא, אני שואלת את עיצתם לגבי בגד שכבר קניתי
האם אנו נותנים להם להתערב אם מי נתחבר? לא, שומעים בתור עיצה
האם אנו נותנים להם להחליט על מקומות הלימוד שלנו? בכלל לא
האם אנו נותנים להם להחליט להיכן ללכת ומתי לחזור? (ג"כ לא
האם נוותר על מישהו או על משהו בגללם ולמענם? כן
מהו לדעתינו בגד צנוע? לאישה- בגד שעומד בכל הקריטריונים בגד צנוע- לא צמוד, לא חשוף, שרוולים מתחת למרפק. לגבר- בגד שמדגיש אותו כבן תרה.
מי הם החברים הראויים? כאלה שאכפת להם מזולתם.
על מי אנחנו בוכים כאשר כואב לנו? על עצמנו ול-ה'
אנחנו אוהבים את ההורינו?! ועד כמה? מאוד מאוד.
_________________
_________________
|
|
_________________
"תורת אמת היא תמיד מעניינת, אך אין מגייעים אליה אלא אחרי שמואסים בגשמיות שעלי האדמות" [ד. ז.]
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2008 12:15 |
|
| |
בחור, התחברתי להגדרה שלך על חבר ראוי
_________________
כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.
הרא"ה קוק זצ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2009 22:30 |
|
| |
נתקפתי בנוסטלגיה, והחלטתי להקפיץ את האשכולות הוותיקים ביותר והמעניינים ביותר...
תיהנו...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 18:34 |
|
| |
מהו לדעתינו בגד צנוע? כללי- ע"פ גדרי ההלכה.
פרוט ממני... לנשים- חולצה לא צמודה לא אדומה. (עוד צבעים? יכול להיות שיש כנראה שכן..) לא פי 3/4 מהמידה הראויה. שלא יראו את 'המשולש' (מה שמו?), חלק אומרים ללכת רק עם מכופתר (לומשנה שגם עם חולצות מכופתרות אפשר להיות הכי פרוצים ולא צנועים..) וכמובן שלא יראו את המרפק גם כשמרימים את היד. חצאית לא כזו ארוכה ארוכה ולא קצרה. לא צמודה (כן, יש כזה דבר.) גרביים 40 דנייר לפחות. לא לייקרה. (הלייקרה- דעה שלי. פשוט לומשנה הדנייר ממבט ראשון לא שמים לב בכלל לגרביים) נעליים לא זועקות וצועקות. טוב נעליים זה לא בגד. וגם ה'תסרוקת לא...
גברים- חולצה וחליפה שאינם צמודים!! שיראו כבני תורה (ויתנהגו ככה) ולא רק בשביל הישיבה...
מי הם החברים הראויים? הייתי אומרת חבר ולא חברים. חבר שמבין עניין גם בלי שאדבר בכלל. אחד שאפר להתעלות איתו. אממ וכ' וכ'....
מה הם הקווים האדומים שלנו? שאלה לא פשוטה, אני רק אגיד שכאשר מגיעים לרגע בו יש רצון לעשות מעשה לא בסדר אז המצפון מתחיל לעבוד. ויש דברים שהם כבר נכנסו לשגרה....
על מי אנחנו בוכים כאשר כואב לנו? כשבוכים אז בוכים על כולם ועל הכל... בוכים לקב"ה בסוג של בקשה...
אנחנו אוהבים את ההורינו?! ועד כמה? ברור. כשמגיעים לסיטואציה מסויימת יודעים עד כמה.
_________________
שערי דמעות לא ננעלו, אם כן שערים למה?
לחסום בעד דמעות השוטים שבוכים, ואינם יודעים על מה בוכים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 00:31 |
|
| |
מעשהיה, את צנועה לפי ההגדרות שלך? זה נראה טוב מדיייייייייי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2010 14:02 |
|
| |
אני חושבת שאני עונה על חלק מההגדרות שלי...
לא הולכת בד"כ עם מכופתר..
ומה ז"א טוב מדיי??
עוד משו??
_________________
שערי דמעות לא ננעלו, אם כן שערים למה?
לחסום בעד דמעות השוטים שבוכים, ואינם יודעים על מה בוכים.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
