|
|
| נשלח ב-17/7/2008 16:57 |
 |
| |
יש לי חבר'ה, חברת ילדות,
החברות שלנו נפסקה עם נישואיה.
לאחר מכן, דיברנו טיפונת פה ושם,
ודברים שסיפרתי לה, וביקשתי מפורשות שישארו אצלה,
לא נשארו רק אצלה...
מאז, אין לי אמון כלל וכלל בבחורה, למרות שלפני נישואיה היתה הבחורה שהכי האמנתי בה.
וכיום, היא מבקשת להחזיר את הקשר על כל מה שמשתמע מכך,
הודעתי לה חד וחלק שמבחינתי זה בילתי אפשרי, וגם אם כן, זה לא קורה בתוך יום או יומיים.
אמון זה דבר שקשה לבנות, וקל וחומר אחרי שכבר נבנה ופורק ע"י הצד השני.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 17:10 |
|
| |
חכמה, לא שמעת את כל אלה שטוענים שלא צריך להיפגע מבנות שמתחתנות, הם פשוט לא אשמות......יש להם בעל.
אני מאד נפגעתי.
אמון זה לא דבר שבה ברגל, הוא דורש זמן והרבה התמדה, אם בכלל...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 17:40 |
|
| |
בכלל לא דיברתי ספציפית על בנות נשואות.
צריך לזכור ולדעת, אישה-רעיה לא צריכה לספר כל דבר לבעלה,
ובטח לא לספר לו דברים שלא מענינים אותו ולא יוסיפו לו כהוא זה,
ובטח בטח שלא דברים שהחברה ביקשה מפורשות לא לספר.
יש לי כמה חברות טובות נשואות, ומלבד אחת, כולן שומרות אמונים!!!
הקשר שלי איתה, הוא לא קשר שלי עם בעלה ולא מענינו ולא מענין אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 17:43 |
|
| |
דברנו על דברים שונים.
אני מדברת ספציפית על בנות נשואות שאחרי החתונה נעלמות וחוזרות אחרי תקופה ורוצות שוב לחזור לקשר החזק שהיה פעם, זה מאד קשה לבנות אמון שוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 17:50 |
|
| |
מסכימה.
הרחבתי בתגובתי למעלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 14:06 |
|
| |
טוב. סיפור...
לפניארבעה חדשים בערך הייתי עם האוטו וחזרתי אחרי 2 בלילה. ההורים כעסו.... ולא נתנו לי יותר להשתמש ברכב. אמרתי להם- אני רוצה לבנות בחזרה את האמון שלכם, אבל אתם אפילו לא נותנים לי הזדמנות..
לאט לאט הם נתנו לי לצאת לשליחויות ולא בשעות הערב.. אחר כך גם בשעות הערב.. ותמיד הקפדתי לחזור בשעה שנקבעה, עכשיו, אחרי ארבעה חודשים.. אני סוף סוף מרגישה שהם מאמינים בי שוב והם נותנים לי את הרכב המון לצאת עם חברות. ואני מצידי שומרת על הכללים..
<סוף טוב הכל טוב>
_________________
כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.
הרא"ה קוק זצ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 14:11 |
|
| |
סוף טוב הכל טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 14:15 |
|
| |
חכמה, לגבי הסיפור שלך לעיל..
אני לא חושבת שהפרת אימון -זה לספר לבעל.
הבעל זה היא והיא זה הבעל. זה עיסקת חבילה אחת.
ואין לך מה להתבייש מהבעל.. סה"כ יש לך עוד אחד שיכול לייעץ לך.. ואם חברה שלך רואה אותך תמיד באור חיובי ורוצה בטובתך.. כך גם בעלה..
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 14:21 |
|
| |
לא מסכים,
בעל ואשה ואשה זה בעל כל עוד ומדובר בחייהם הפרטיים, מי התיר להם לספר אחד לשני סודות של אחרים,
אם הסוד סופר אחרי החתונה לקחנו הימור, אבל אם הסוד נודע להם קודם החתונה מי התיר להם לספר לשני?!
ורוב החברים שלי הנשואים כאשר אם שומעים סוד, הם מודיעים מראש שיתכן ויספרו אותו לנושתיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 14:34 |
|
| |
מסכימה עם בחור.
יש לי חברה, התלבטתי אם לומר לה משהו, ידעתי שזה מייד יסופר לבעלה.
בניגוד אליה, חברה אחרת, אמרה לי בפרוש, אין עניין לספר לבעלי דברים שלא
מענינינו האישיים, ולהיפך מענינה של החברה, שביקשה או סומכת שהדברים ישארו אצל החברה בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 14:40 |
|
| |
אקיצער, אל תספרו לי סוד אחרי שאתחתן..
אני לא רואה בזה הפרת אימון אלא אם כן החברה הצהירה שלא תספר וסיפרה.
|
|
|
|
|
