ארונות וגופות

אם הנתונים כך כנראה שכך נגזר להיות משמיים

ברור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יום עצוב וקשה במיוחד היה אתמול, וגם היום..

אני מלאה רגש עצבות והשתתפות ברגשות המשפחות האבלות ודעתי לא נובעת משיקולים קרים ושכליים (לפחות כרגע..)
אין ספק שגופות השניים היו צריכים להגיע לקבר ישראל ולנוח על משכבתם בשלום.
האם העיסקה שווה?? -יש משו ששווה דם יהודי? -שום דבר לא.
אני חושבת שזה שהם הסכימו בסופו של דבר לבצע את העיסקה- זה נס. הנושא הזה עלה וירד כבר מאות פעמים.. ואם נחשוב רגע, החילים שלנו יצאו להילחם ונפלו בשבי, הדבר הכי הגיוני ומוסרי -זה לשחרר אותם, זה לא נכון לשכוח אותם בארץ אוייב כי המחיר והתמורה יקרים ומסוכנים.. אמנם זה מסכן את כולנו אבל שלא נשכח שהם סיכנו את גופם עבורינו.
ואגב,
לא חיינו בשום אשליה. מי שהיה ריאלי ידע שיחזרו גופות. רק עדיין נצנץ לו שביב תקווה וע"כ האכזבה היתה גדולה וקשה.

הרגשתי האישית היתה קשה מנשוא, ולאו דוקא בימים האחרונים,
אלא במשך כל התקופה, מיום חטיפתם.

נכון שיש שאומרים שעבור שתי גופות שיחררנו יותר מידי,
אבל זה לא כ"כ נכון, כי ביהדות ידוע כמה חשוב העניין של הגעה לקבר ישראל
(אם אני זוכרת נכון זה אחת הברכות-איחולים שמאחלים בברית),
ומלבד זאת שעכשיו למשפחה ולקרובים יהיה לאן ללכת ולבכות.

רוב האנשים לא חיו באשליה, הפגיעה היתה קשה מאד,
והראיה לכך היתה התמונה או בכלל ההסרטה מאותו האמר שנפגע.

בכל אופן קיוינו כי מי כמונו העם הטוב והמיטיב שמחפש גם ברגעים קשים למצוא את הטוב והאופטימי שבכל דבר.

מי שאמר לעולמו דיי, יאמר לצרותינו דיי.

ת.נ.צ.ב.ה

אודי ואלדד, זוכרים ולא סולחים!!!

עם כל הכאב .....
לקבל שני גופות מרוטשות. ו...שעוד יהודים חיים ימותו ירצחו????
 כמה שזה כואב אבל עסקה שתעלה  בדמים מרובים ת"מ (נקוה שלא בעז"ה)

דיברתי עם כמה חיילים, וכולם היו תמימי דעים שהם היו מעדיפים שישאירו את העצמות שלהם במקום חילופים כאלה.

מה ההבדל מהחיילים הנחמדים אלי? היית מדבר איתי גם.. ולא היית זוכה לתמימות דעים.