| נשלח ב-19/7/2008 22:16 |
 |
| |
לכל אדם קול אחד או בעל המאה הוא בעל הדעה?
בחיים בחברה הדמוקרטית מספקים המון שאלות בנושא הכרעת הרוב מול זכויות המיעוט.
לדוגמה, ניתן שוויון במשקלו של הקול של מצביע בעל 80 I.Q. לקול של מצביע בעל 120 I.Q. האם זה מוצדק?
ניתן משקל שווה לקול של מצביע משכיל, שההערכה היא שהוא חושב לפני שהוא מצביע, לבין חסר השכלה שמצביע לפי סיסמאות.
ניתן משקל שווה למצביע שחושב לפני הצבעתו, בעוד שלאדם חושב אחר, בין אם הוא מנהיג חמולה, כת דתית או אידיאולוג קיבוצי יש מאות ואלפי קולות העומדים לבחירתו.
יש קול שווה למי שמשלם מסים במיליונים ולמי שמקבל קיצבאות בעשרות אלפים מכספי משלם המיסים.
נראה שניתן להציג רק שני מדדים אובייקטיבים לפני בחירות:
1. השכלה.
2. תשלומי מס.
האם לא ניתן לתת קול בכל ערך גבוה יותר (לדוגמה קול כפול), למי שהוא משכיל יותר או למי ששילם במהלך 4 שנים אחרונות סכום מס מסויים שיקבע?
מה דעתכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2008 22:42 |
|
| |
על כך נאמר "אתם הנורמלים אבל אנחנו הרוב..."
זוהי כוחה של דמוקרטיה שהרוב קובע משום שהוא הרוב ועל המיעוט לכפוף את דעתו לרוב. סטאלין לדוגמה נקט בהיגיון ההגיוני שלך והבין שהוא מבין עוד יותר טוב מכולם מה טוב ומה לא ואיך ראוי לנהל את המדינה.
אם כן, ביום שנמדוד את המצביע לפי השכלתו או תרומתו למדינה נפתח את הפתח לשלטון הדיקטטורי שיקום לאחר זמן מה על ידי מזרימי מיסים במליונים אשר להם תהיה זכות הדעה. או לחילופין על ידי אנשים משכילים מושחתים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2008 22:47 |
|
| |
מי יכול לציין לתשובת מהרשד"ם בנידון?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 00:24 |
|
| |
הצעתך מנוגדת בצורה מוחלטת לעיקרון השויון. מדינה דמוקרטית שמעניקה לתושביה זכות בחירה, מחוייבת להתייחס לאזרחיה בשויון, ולא להפלות ביניהם.
בעבר היו מדינות ששללו מנשים את זכות הבחירה בגלל שהן נחשבו נחותות. כיום קשה להעלות על הדעת מדינה דמוקרטית שתעשה כך.
מאבני היסוד של הדמוקרטיה היא הזכות לשויון והיא עומדת בבסיסן של רבות מזכויות האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 23:47 |
|
| |
שרפ צפוי למדי, לאור התנהלותו באשכולות אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 00:01 |
|
| |
הופס...
מה קרה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 00:33 |
|
| |
וכי מדוע יצטרכו האנשים הפשוטים לכפוף את דעתם לבעלי ההון?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 10:45 |
|
| |
אשר,
משום שהאנשים הפשוטים לא יכלו להתקיים לולא בעלי ההון.
ומן ההגינות לתת עדיפות לדעתו של מי שהכל תלויים בו.
(הערה, איני סובר כך, אני מסביר את היגיון מסויים בדבריו של שרפ)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 15:27 |
|
| |
ברור שהעדפת המשכיל או בעל ההון על פני המון העם זו דיקטטורה במיטבה.
יהודים, לפי ההגיון שיש לתת עדיפות לבעל ההון משום שהכל תלויים בו, האם זה כולל גם את בעלי ההשכלה? כי אם כן, נותר רק סעיף 2 בדברי שרפ, וזו לדעתי אנטי דמוקרטיה של ממש, למרות שבפועל זה המצב במדינתנו ובכל מקום כמעט.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 16:49 |
|
| |
משקל דעתם של בעלי ההשכלה כבד יותר
מעצם המציאות. גם אם לא הכל תלויים בהם.
האם לדעתך דעתו של ר' שלמה פישר שוה במשקלה
לדעתו של בחור בן 18 שזה עתה זכה בזכות הבחירה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 17:36 |
|
| |
אני השויתי בעלי הון מול בעלי השכלה ולא מול נערים רכים.
טרם זכיתי לראות בעלי הון המכופפים קומתם בפני בעלי השכלה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 21:40 |
|
| |
השאלה היא האם הם יכולים להכפיף אחרים לדעתם.
אם כן הם יעשו זאת ואם לא הרי שלא. כי בסופו של דבר מי שבידו הכח נוטל אותה לעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 22:51 |
|
| |
גם אם נסכים מבחינה עקרונית (וגם כאן יש על מה לחלוק) , הרי מבחינה מעשית אין שום דרך למדוד את הדברים והמדדים ה"אובייקטיביים" שהוצעו כלל אינם מתחילים להיות אובייקטיביים.
בענין המס: ראשית קשה מאד עד בלתי אפשרי לקבוע מהו נטל המס האמיתי המוטל על אדם כלשהו , לדוגמה, האם מס ההכנסה שמשלם השכיר מוטל עליו או שמא מכיוון שסגר עם הבוס שלו על הנטו , הבוס הוא הנושא בנטל המס? שנית, גם אם איכשהו נקבע מהו נטל המס , הרי יש לקזז את ערך התמורה המתקבלת תמורת המסים וגם כאן אנו מתמודדים עם שאלות שאין עליהן תשובה ברורה. למשל, מהו ערך קיום שלטון החוק עבור בעל ההון שבברור לא היה יכול להיות בעל הון בלעדיה? וכיצד זה משתווה לערך הנ"ל עבור הפועל קשה היום שמקבל תמורה לזיעתו ותלוי מעט מאד בחוק? ישנם הרבה בעיות קשות בתחום הזה שלחלק מהם יש תשובות חלקיות , אבל באופן כללי נראה שבדרך כלל אין שום דבר אובייקטיבי בקביעה שפלוני תורם יותר מפועל אלמוני .
בעניין ההשכלה: ישנם סוגי אינטליגנציה שונים ולא כל סוג אינטליגנציה רלוונטית לשאלה אם אדם יכול להגיע להכרעה מושכלת בעניינים פוליטיים, העובדה שאדם טוב בפתירת משוואות דיפרנציאליות אינה מהווה אינדיקציה לגבי חכמתו הפוליטת. ואפילו אדם שחושב לפני שהוא מצביע , השאלה היא איזה סוג מחשבה הוא מפעיל, הרי ישנם אנשים אינטליגנטיים השבויים בקונספציות ובאידיאולוגיות שמונעות מהם לראות נכוחה, דוקא אנשים אינטליגנטיים מועדים לכך , האם יש ערך להכרעתם על פני האדם הפשוט יותר שמגיב לתחושותיו המיידיות? אז כל עוד שלא פתחו מדד שיודע למדוד חכמה פוליטית באופן ספציפי ולא אינטליגנציה באופן כללי , אין לנו כאן מדד אובייקטיבי. ואפילו אם יפתחו , עדיין אנו תקועים עם שאלות שאין עבורם הכרעה אובייקטיבית, כגון השאלה מהי בדיוק חכמה פוליטית .
אגב, יש להעיר ששיטה מעין זו נהגה בעת הקמתה של ארה"ב והמהפכה הצרפית ורק מאוחר יותר הורחבה זכות הבחירה. זכות הבחירה הותנתה בתשלום סכום מספיק גדול של מס (בעיקר בשל החשש שברגע שתינתן זכות בחירה להמונים הדלים הם יחלקו מחדש את הרכוש) ובהשכלה מינימלית . אולי אלו לא היו דמוקרטית כמו שאנחנו מורגלים אליהם, אבל גם לא דיקטטורות בסגנון סטלין.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2008 00:14 |
|
| |
הסטיגראי
נכו הואן ש"העובדה שאדם טוב בפתירת משוואות דיפרנציאליות
אינה מהווה אינדיקציה לגבי חכמתו הפוליטית"
אך קרוב לוודאי שחוכמתו זו תועיל למדינה הרבה יותר
מפעולותיו נוטפות הזיעה של הפועל המסכן.
ומכאן גם הצדק לדרישתו להשפעה יתירה
משם שלבוני המדינה זכות יתירה על מנקיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2008 03:01 |
|
| |
ויש אומרים שחכמת השוק או חכמת החיים של נהג המונית, תועיל הרבה יותר במו"מ מול הפלסטינאים למשל.
תוקן על ידי לומדמכלאדם ב- 22/07/2008 3:00:44
|
|
|
|
|
