מצוקת הדיור החרדי - על מי חובת פתרונה?

יעבץ

1. קראתי בעיון את דבריך ואם שאיני רואה את עצמו מבין גדול בענייני נדלן אני חושב שמשיקולים כלכליים כלליים נראה לי שהנקודה היחידה בדבריך שרלוונטית היא רק סעיף 1 בה אתה טוען שמינהל מקרקעי ישראל מייצר מחסור מלאכותי בקרקעות . כאמור אני לא מבין הרבה בענייני נדלן , כך שאיני יודע אם זה נכון או לא. אבל אם זה נכון , הרי שהפתרון למצוקה הוא להפעיל לחץ  פוליטי לרפורמות במינהל.

2. נניח שנקבל הצעתך בעניין חלוקת האדמות , האם יש סיבה לחשוב שזה ישפיע על מצוקת הדיור? התשובה היא לא בא' רבתי!

כיצד נממש את החלוקה הזאת ? דרך אחת היא שיהיה פקיד שיחליט על פי הגורל איזה חלקת אדמה לתת למי. אבל מכיוון שלכל אזרח יש צרכים שונים , כל אחד מעוניין במגורים במקום שונה וכן לכל קרקע יש ערך שונה דבר זה יהיה לא יעיל שכן אחרי החלוקה הראשונית עדיין יהיה צורך בחלוקה שניה על ידי מגנון שוק שיאשפר לאנשים להחליף את מה שיקבלו במשהו שיותר מתאים לצרכיהם. יכול להיות שזה גם יהיה לא הוגן אם הגודל שכל אחד מקבל לא יהיה משוקלל לפי ערך הקרקע.

דרך הרבה יותר טובה תהיה לערוך שומא של ערך כלל הקרקע שמתכוונים להקצות לדור האזרחים הנוכחי ואז לחלק את זה במספר האזרחים ולתת לכל אחד את סכום הכסף שמתקבל.

אז בסופו של דבר זה מצטמצם לכך שהפתרון למצוקת הדיור הוא שהמדינה תעניק לכל אזרח סכום כסף. ומהיכן יבוא סכום כסף זה? מהכסף שמינהל מקרקעי ישראל גובה עבור החכרת אדמות.

אבל בסופו של דבר אין כאן אלא לקיחה מכיס אחד ונתינה לכיס השני , אם המדינה מצמצמת את הכנסותיה היא צריכה במקביל לצמצם את הוצאותיה , כך שעל חשבון הכסף הזה הניתן לאזרחי המדינה יהיה צורך לקצץ בהוצאות אחרות. הציבור החרדי ייהנה מהמהלך אם ורק אם הקיצוץ הזה לא יהיה על חשבונם . בשורה התחתונה הצעתך שבכאן מצטמצמת לרעיון שצריך להגדיל את תשלומי ההעברה לחרדים וכך לפתור את מצוקת הדיור.

3. גם הצעתך בעניין בנייה צמודת קרקע נשמעת לא הגיונית. אם בנייה צמודת קרקע ביישובים מרוחקים היא יעילה יותר מבחינה כלכלית (דהיינו מספקת את אותו צורך יותר בזול) מאשר בנייה לגובה גם הקבלנים היו חושבים על כך. כמובן שזה לא כך , בנייה צמודת קרקע מנצלת פחות את הקרקע (דייר אחד ליחידה במקום 4 או 5) ויש בכך הגיון כלכלי אך ורק כאשר האדמה זולה יחסית להפרש בין עלויות בנייה לגובה לבין בנייה צמודת קרקע.

יש סיבה למה מגורים כאלה זולים יותר . כשאין תשתיות כל הדברים האחרים עולים יקר יותר , צריך לשלם יותר עבור חשמל ועבור מים. כל אחד צריך רכב . צריך תורניות שמירה (וגם צריך לדעת להחזיק בנשק) וכל החיים צריכים להסתובב סביב ההתיישבות . בקיצור הצעתך היא שהחרדים יהפכו למתנחלים , יכול שזה רעיון טוב אבל פתחת את דבריך בכך שצריך לכבד את אופיו של הציבור החרדי.

מה שיש כאן הוא בסך הכל קריאה לשינוי תרבות הדיור, במקום מגורים באיזור המרכז , הסתפקו בקראוואנים באיזורים מרוחקים . ואין בין זה לבין הקריאה הכללית להסתפקות במועט ולהליכה לנגב ולא כלום. אפשר כך גם לפתור את בעיות היוקר המאמיר בתחום המזון , אם אנשים יקנו פחות מזון אוטומטית המחרים ירדו . ועדיין לא הייתי מכנה זאת בשם פתרון.

אולי האשכול הנוכחי הוא מסגרת טובה להכניס את הרעיון הבא, קוראים לו קרית גת.
עיר פשוטה יחסית, ללא הילה, שנמצאת במיקום טוב למדי (קרובה מאד לבית שמש ואשדוד, קרובה באופן סביר בהחלט לבני ברק וירושלים, וכמה שידוע לי, עם היתרונות של איזור הנגב- דהיינו  דיור זול, תמיכה ממשלתית ומענקים), ישנה קהילה חרדית קיימת.

במקום לבנות ערים חרדיות נוספות- למה לא לקחת ערים קיימות עם פוטנציאל ולהרחיב אותן?

ולמה צריך גבירים ועסקנים? חברה קבלנית שתבנה שם דיור לחרדים תדע לנהל מערכת שיווק נבונה ולבצע מיתוג נכון, תוכל להצליח לדעתי.

כנ"ל לגבי חדרה, למשל.

מה אשמים שאר התושבים שהופכים להם את העיר לעיר חרדית, עם כל המשמעויות השליליות של הנושא?

אני מסכים עם פנדורית
עד שהמלומדים יסיימו את דיוניהם בשאלה האם ראוי שהממשלה תתן את הקרקע בחינם
אני אביא לידיעתכם את העובדה הפשוטה שבערים רבות בישראל מחירי הדירות יותר זולים אפילו ממחיר הבניה לבדה לא כולל עלות הקרקע.
מחירים כאלו של פחות מ150,000 ש"ח לדירות 3 חדרים מרווחות אפשר למצוא בערד בחצור בקריות בקרית גת ועוד 

הקניזי הודיענו :"שלטון דמוקרטי, אכן אמור לדאוג לצרכיו של המיעוט, תוך התחשבות בתרבותו ותנאי חייו.
אמנם כן. המוסלמים בהולנד יוכלו לדרוש מהשלטון, לייצר עבורם פתרונות דיור, בצורה המשמרת את תרבותם. "

השלטון "הדעמוקרטי" לובש צורה ופושט צורה לפי משאת נפשם של כל הוזה או חוזה .אבל מה לעשות השלטון הדמוקרטי
אמור לרצות את דעת הרוב בלבד ויכול לצפצף ציפצוף ארוך ומתמשך על המיעוט . זה נכון בהגדרה וזה נכון חוקית.

אפשר לשכנע  את הרוב החילוני המרוסק ,שכדאי להם להתרחק מהשפעתם התרבותית הקלוקלת של היצורים המזוהים כחרדי הביצות המצויים ע"י הקמת שמורות טבע של דמויי ה"אימיש" המקומיים, והאפשרויות לניצול כלכלי של הפוטנציאל התיירותי
הגלום בזה , אבל לכפות את הרוב להקצות משאבים יחודיים למיעוט שגם הרוב לא זוכה לו זה כבר הגזמה פראית.