האם הקיצוץ בקצבאות הילדים השפיע על הפריון בציבור אנ"שינו? הסטטיסטיקה אומרת שכן...

האיסור לשמש מיטתו בשני רעבון לא נוגע לעלות האכלת הילד ורווחת הציבור אלא לאיסור לענג עצמו בשעה שהציבור בצער, ומי שעדיין לא יצא ידי חובת פריה ורביה חייב לשמש גם בשני רעבון.

לא ערכתי מחקר , אבל לפחות אצל האנשים שאני מכיר ברור שיש השפעה חזקה ועוד איך , הניכר היטב בשיח הרווח  . כמובן שיש אנשים שאינם מושפעים כלל ועיקר (לדעתי בעיקר אברכים צעירים חסרי מוח שלבסוף פוקחים את העיניים) , אבל הציבור החרדי אינו מורכב דוקא מרובוטים מתוכנתים המונעים רק על ידי עיוורון אידאולוגי . אנשים לא מולידים מתוך אידאולוגיה ולא בגלל ערך החיים אלא כי זה סגנון החיים שהם מכירים ואם הם רואים שזה גורם לקשיים בלתי אפשריים גם הם מסוגלים להיות קשובים למציאות.

אגב יש לי ידיד (חרדי עם פאות עד לרצפה) שלאחר הפסקה ממושכת הכניס את אשתו להריון בכדי לזכות בהטבה כלשהי במשכנתא. אל תבלבלו את המוח על ערכים ואידיאולוגיה.

הטליבאן

אפשר לקבל פירוש על המלים המסיימות את הודעתך?

אתה חושב כנראה שהדרך היחידה ללמוד על המציאות היא דרך מחקר מדעי ריגורוזי ושללא זה יש תוקף שווה לכל אבחנה שהיא. אבל נראה שזה לא בדיוק כך , לפעמים ניתן ללמוד משהו אפילו ממקרה בודד . אמנם אין לזה תוקף מדעי מדוייק , אבל זה בהחלט יכול להאיר היבט של המציאות. כאשר פלוני מעלה טיעון אפריורי בדבר השיקולים המנחים אנשים בבואם להחליט על נושא כלשהו , הרי שאם אני מכיר מישהו שלמיטב שיפוטי הוא נורמטיבי וטיפוסי שהדגים לי כיצד החלטתו התקבלה בסתירה מובהקת לאבחנה האפריורית הנ"ל, אני יכל להכליל מכך שעוד אנשים טיפוסיים כמוהו עשויים לקבל את החלטותיהם בצורה דומה. אמנם אני לא יכול לאמוד מכך את ההיקף והאחוזים המדוייקים של התופעה , אבל יש לי סוג של רגליים לתיאור שונה של המציאות.

הנחתך שאם פגשת אדם שנראה לך שלמיטב שיפוטך הוא נורמטיבי וטיפוסי לשפוט על פיה היא טעות כשלעצמה, כי יתכן וטעית בשפיטת אותו אדם, רק לאחר שתיפגוש כמה וכמה אנשים שלמיטב שיפוטך הם נורמטיבים וטיפוסים לאותו מגזר מדובר, אזי שסטטיסטית יש להניח שבאחד מהם אתה לא טועה ואז יש לך בסיס להניח את רגליך, ולשער השערות למיניהם.
אך אם אדם אחד הכרת הרי שאינך יכול לדעת את מכלול מנעיו ורצינות דבריו ואופיו, ואם הוא קשור בכלל לקו חשיבה הכללי בציבור.

להכליל גם אני יכול, רק שזה סוג של רגלים עקומות.

כשאתה בא ומספר לכולנו שלא נבלבל לך את המוח עם ערכים ואידיאולוגיה, זה לא אומר שאתה חושב שיש קצת אנשים בסוג זה, אלא שאתה מכליל על רובו של הציבור או לכל הפחות על אותם המנתבים את דרכו והמכתיבים את הנורמות שלו. רמיזתך (או יותר נכון אמירתך) המרושעת אמרה בעצם שהנורמה הזו נקבעה בידי אנשים שרוצים לקבל הטבות במשכנתא והנחות בארנונה, ואותם שעושים זאת לשם הערך הם המובלים. נחמד מאד.

אם נחזור לענין הראשי, המחקרים שצוטטו לעיל מראים מכיוונים שונים שחלה ירידה בשיעור הפריון. לצורך ההסבר אומר ששיעור פריון כלל לא קשור להתבגרות האוכלוסיה. שיעור הפריון בכלל לא בודק ילדים קיימים אלא כמה עשויים להיוולד לפי שיעורי הילודה הנוכחיים לאלף. מה שאומר שגם אם האוכלוסיה בביתר עילית התבגרה עדיין מודדים כמה יולדות לאלף מקרב כל חמשון 15-19, 20-24 וכו ולכן שינוי גיל האוכלוסיה לא אמור להשפיע.
בנוסף לכך, יש את המחקר של בנק ישראל עצמו שמראה שהסיכוי שיהיה למשפחה חרדית ילד בגילאים 0-2 ירד
האם זה קשור לקצבאות? לענ"ד יש לכך משקל מסוים - במשפחות הפריפריה באופן מודע ובמשפחות הגרעין אולי באופן לא מודע. אבל לא לשכוח שיש שינויים שמתחוללים בחברה החרדית שהם מעבר לשינוי כלכלי כזה או אחר וגם להם יש משקל.
אז מה משפיע יותר? הנתון העיקרי הוא שיש שינויים מובהקים בפריון, ההסבר לטעמי פחות משנה