מתקנים לאיסוף בקבוקים חרדיים!!

מישהו יכול להסביר לי למה ברוב השכונות החרדיות בירושלים אין מתקנים לאיסוף בקבוקים?
מי הוא זה זה שהחליט שזה חסר סיכוי? לדעתי אם יתיחסו אלינו כאל בני אדם אולי אנחנו באמת נהיה כאלו..
מלבד הערך הסביבתי שיש למתקנים האלו אני רואה בהם גם ערך חינוכי (חינוך לא רק לילדים אלא גם למבוגרים!) חשוב ביותר. לדעתי הפעולה הקטנה הזו של מיון האשפה וזריקת הבקבוקים למתקן נפרד מתוך דאגה לעתיד כדור הארץ, יש בו כדי לסמל את הערך של תחושת האחריות האישית של כל אחד כלפי מה שקורה בחוץ, גם אם זה לא משהו שקורה בחדרי אנ"ש וכו'. הערך הזה הוא ערך שקצת חסר אותו בציבור החרדי. ואולי מתוך הפעולות יתעורורו הלבבות.
ואם תישאלו מי ערב שבאמת יזרקו לשם את בקבוקים, וההשקעה תהיה כדאית? לדעתי בהתחלה לא יזרקו לשם כלום, אבל לאחר זמן יתעורורו כל מיני סקרים שיקבעו שהציבור החרדי אינו דואג לאיכות הסביבה. כדי שלא יהיה חילול השם יתעוררו כל מיני עסקנים (עי' ערך אסחיק בעניין העישון.) לדאוג לזה שיהיו פסקי הלכה שיחייבו את זה כדי למנוע "חילול השם".
הניסיון מלמד שהציבור החרדי מוכן לעשות הרבה דברים אבל לא חילול ה', נראה לי שאפילו מצב הניקיון בבני ברק השתפר בעיקבות החילול ה' שנוצר מזה שעיר התורה הייתה לסמל של עיר הזבל!!

נשמע שידוע לך איך נראה ההיולי אולי תשתף בחוויתך את פשוטי העם אשר לא שזפה עינם כמין ההיולי ההוא.

כיצד נראים הבקבוקים החרדיים הללו? שטריימל לראשם? פיאות לצד אזניהם?

בשכונתי (החרדית) יש גם יש כמה מתקנים כאלה. אלא שהם עומדים בשממונם בדרך כלל או שמתמלאים טיפין טיפין, בלי שום יחס לכמות השימוש בבקבוקי פלסטיק בקרב התושבים.

מבחינה סטטסטית, ידוע שהציבור החרדי שובר שיאים בשימוש בפלסטיק ובחד פעמי, ללא שום פרופורציה לגודלו באוכלוסיה, וכמובן ללא שום מודעות או איכפתיות לאיכות הסביבה.
בשבוע שעבר נכחתי בשמחה משפחתית, שה'קייטרינג' היה חובש כיפה סרוגה שאינו מתושבי המקום. עם סיום האירוע, כל מה שעניין אותו זה היכן יש בסביבה מתקן מיחזור עבור הבקבוקים.  

למרות הדוגמאות שהביא יעקב, אני מעריך שאכן לשיקול של סוג האוכלוסיה יש מקום נכבד בבחירת העיריה היכן להציב מתקני איסוף לבקבוקים, ובאופן כללי הציבור החרדי איננו קהל יעד טבעי לנושא. ברור גם שהציבור החרדי איננו עשוי מקשה אחת, וכפי הנראה לשכונות יותר "מודרניות" כמו בית וגן והר נוף יש יותר סיכוי להגברת המודעות לעניין. אולי גם בשכונות המאוכלסות בבני חו"ל יש יותר סיכויי הצלחה, אין לי מושג האם זהו דבר מקובל בארצות המוצא שלהם. אני עצמי סובר שכדברי ההיולי יש לכך ערך חינוכי חשוב עבורנו, ואחרי הפעולות ימשכו הלבבות. גם אני מאמין שיימצא די מהר ה"משוגע לדבר" שיוציא עלונים וספרים בנושא, ירוץ לרבנים ולמוסדות החינוך, ובדרך זו יגביר את המודעות לנושא.

באופן אישי, בשכונתי הקודמת שרובה תושבים חרדים [רוממה], לא היה מתקן איסוף אחד לרפואה. בשכונתי החדשה שהינה מעורבת כיום [רמות ב'] ישנם מתקנים לרוב, ואנו אכן התרגלנו להשתמש בהם באופן תדיר. העובדה הזו חיזקה אצל כל בני הבית את המודעות לאיכות הסביבה. בניגוד לתיאור של שלויימלע המתקנים אצלנו מתמלאים בקצב מהיר עד אפס מקום, אלא שלצערי לא ניתן באמת לראות על הבקבוקים אם הם "חרדיים".

ישנו כבר ארגון מסויים שחרט על דגלו את נושא איכות הסביבה בציבור החרדי בשם "חרדים לסביבה" ובראשו עומד יהודה גנוט, לארגון יש גם אתר אינטרנט. לצערי, לא נחשפתי עד היום באופן אישי לפעילות שלהם.
לאתר העמותה
ראיון עם יהודה גנוט

_________________