החודש, הסקר יועד לחבר'ה הלחוצים.
מה שאומר שזה לא בשביל השייכים לסקאלה הרגועה, היושבת לה בנינוחות ועולם הההצעות-פגישות-שדכנים לא ממש מפריע לסדר היום.
היום נדבר על אלו שכן. הם לחוצים. כל טלפון בבית מקפיץ אותם. כשאבא ואמא מסתגרים במטבח על 2 כוסות תה, הם מתחילים להזיע מרוב בהלה. הצילו. מי הציע מה ולמה. מתי ואיך ומי הבחור והאם הוא יהיה זה שנכנס איתם לחופה. עוד פגישה. שדכנית מתקשרת. הורים מבררים. פגישה שניה? כן? לא? כן? לא? איך הייתי נראית, מה חשבו עלי, מה אמרו עלי, ואולי הפעם זה המוצע האחרון.. כשקמים בבוקר חושבים על הפגישה של אתמול בלילה, בצהריים לא אוכלים מרוב דאגה. בערב פותחים את ארון הבגדים ומנסים לחשוב מה נלבש אם יצא להפגש שוב. האוזניים דרוכות לקלוט כל רעש צלצול, תזוזה או לחישה מכל רחבי הבית. בלילה חולמים על שדכנית שמציע איזה בן של מורה למתמטיקה..
נשימה עמוקה-עמוקה.. בואו תגידו לנו מה הלחץ.
4% המשפחה מלחיצה אותם. אמא דואגת להגיש לך כל בוקר כוס תה, לשים לך יד על המצח ולשאול אם את בסדר. "תאכלי, את חייבת להיות בריאה וחזקה בשביל.." הפעם זה בשביל להראות טוב בפגישה הערב. האחים הקטנים לא מפסיקים לסנוט בכם. אבא לא מפסיק להסתובב בין ישיבות, או האמא בין סמינרים. הם יושבים כל היום על הטלפון ומוציאים את שארית האוברדראפט על חשבון לבזק. כל העולם ואשתו כבר יודעים שפלוני/ת אלמוני/ת זקוק דחוף לזיווג הגון, ותעשו כל מה שתרצו- תתפללו, תגידו פרקי שירה, תארגנו מניין בקברות צדיקים באוקראינה, תדברו על זה בכל הזדמנות אפשרית, תציעו הצעות- רק שזה יקרה מהר.
והכי גרוע? הדודות בחתונות..
4% דואגים בגלל האח/ות שמתחת. יום מעונן אחד כשנכנסו הביתה, מותשים, נתקלו בלי לשים לב באסיפה משפחתית שכללה את אבא, את אמא ואת יעלי הצוציקית. האחרונה ישבה עם פרצוף סמוק ועיינים שדלק בהם עניין והתרגשות. אח, מה. עכשיו גם היא?! שלושתם ראו אתכם כשנכנסתם, ומיהרו להתקפל. אבא לקח גמרא ויצא מהבית, אמא התישבה על הטלפון ויעלי שלחה בכם מבט כזה של "אני כבר בליגה שלך, אז אל תרימי את האף" ופנתה לשטוף כלים.
מאז אותה היתקלות, היא מסתובבת וכוססת ציפורניים. כולה אמרו לה שהיא בגיל ואולי עוד מעט יתחילו לברר. אבל היא כבר שולחת בכם מבטים שגורמים לכם להתכווץ, וכל הזמן מדברת בקול על "מתי שתתחתן/י יהיה פה עוד חדר פנוי"..
7% (שזה כבר כמות יותר גדולה מהנ"ל) בלחץ להתחתן בגלל ש.. קשה להם במקום שהם נמצאים.
הורים קשים, אחים מרגיזים, הישיבה/ סמינר לא משהו. ובכלל.. עדיף כבר לקחת על עצמך איזו משכנתא ענקית ולהתחתן כבר עם איזה מישהו, העיקר שיהיה שקט להתעורר אליו ואף 1 לא יקשקש לכם בדפים הכי חשובים.
הלו, יש מישהו בבית? על מי אתם חושבים שאתם מנסים לעבוד? מכירים את המשפט שאומר ש"לא בורחים לחיי נישואים"? נשמע כאילו מישהו בא אליכם בהבטחה שמיום עומדכם תחת החופה, העולם יהפך לוורוד ומוצלח ומהנה..
האמת? צר לי לאכזב אתכם.. אבל אנשים שבורחים לנישואים, יכולים למצוא את עצמם בדיכאון עמוק אחריהם. אין שום ויזה שמבטיחה שאחרי הכתובה הכל יהיה בסדר. אין. שמעתם?
14% לא בלחץ בכלל. הם מאלו שמוכרחים להצביע לסקר. מוכרחים. יש סקר בפורום והם לא ילחצו שם על כלום? הצחקתם. אבל הכותרת שואלת למה אתם בלחץ, ואתם בכלל לא?
מה זה משנה. אז יש גם לכם תשובה.
קדימה- תצביעו, תצביעו!
ל 18% משעמם בחיים. אתם יודעים.. קמים בבוקר, מתפללים.. אלף ואחת עיסוקים רגילים. הכל יבשושי כזה, אפרפר. משעמםםםםםםם הצילו!
הם רוצים איזו אישה שתצעק עליהם על שחזרו מאוחר מדי, או איזה בעל שירק את המרק שהכנת ויגיד "איזה גועל נפש". הם מחפשים לשמוע את התלונות של הרעיה עד ארבע לפנות בוקר, ואחר כך לקבל את ההאשמות שלה ש"הכל בגללך". מחפשים ילדים שיבכו ויצרחו בלילות ויזללו את שארית המשכורת הזעומה. שירצו "אבא תקנה לי את זה" ו"אמא תביאי לי את זה".. שהחשבונות שמגיעים בדואר יגרמו להם לבכות אחד על כתפי השני, שלא יהיה להם זמן לאכול, או לישון, או סתם לצאת לאנשהו.
קצת אקשן, רבותי.
ל21% יש חברים/ות נשואים עם ילדים. אהה. נתקלים בהם ברחובות וכאלה. חבר שלך עומד בתור במכולת, מחזיק תינוק בן יומו ביד אחת, וביד השניה מנסה למנוע מבת השלוש לנפץ לחנווני את כל מלאי הביצים. "אוה, שלום" הוא מחייך אליך עם שקיות שחורות מתחת לעיינים, "יש חדש?"
ואתה יודע בדיוק לאיזה חדש הוא מתכוון ומניד בראש לאות לאו.
וזה גם קורה בגינה, בשעות הצהריים. את ממהרת לך הביתה, אחרי יום עבודה מתיש, פוגשת את זו שישבה לידך בכיתה בשיעורי דידקטיקה, מנגבת לשובב קטן את פרצופו המרוח שוקולד, ומפטפטת עם השכנות על תשלומי הגז והמים. קשה קשה.. אין מה לומר.
32% מהמצביעים פשוט מיואשים. הם מפחדים ש-חס ושלום.. הס מלהזכיר.. זה לא יקרה. הם לא ינשאו. המצב הזה של הרווקות ישר לו לעד..
ובכן, אנשים. בנימה של תקווה נסיים כאן את סיכום מלא מאת אחוזי המצביעים, של הסקר שאינו מהווה מדגם מייצג ונערך בקרב 28 מצביעים.
אלוקים גדול. והאמונה בו גדולה וענקית, אדירה ומחממת וגורמת לך לזכור שלעולם, אבל לעולם- הכל לטובה.
וכל מה שקרה, כל מה שקורה וגם מה שיקרה, מכוון לך מלמעלה, בדיוק מריבי- לפי הנסיונות השמורים רק לך, בשביל שתקבל את הטוב הצפון לך, אחרי מאבקים וקשיים בעולם הזה, הגשמי.
העניין שלנו הוא לשבת כאן, בעלמא דשקרא, לעשות את המיטב והמירב שביכולתינו.
וכל השאר?
בואו נשאיר את זה לאבא שבשמים.
* יש בלאגן שלם בכל הגופים בקטע הזה. פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה. נוהגים להתנצל על כאלו דברים בסוף, אז גם אני עושה זאת: הסיכום מיועד לשני המינים!
